Ami

“Those who believe in telekinetics, raise my hand.”
― Kurt Vonnegut

“אין לי מושג מה השיא אותי להתבדח איתה דווקא ביום השנה ל"דקר".
"מה איתך, היום זה יום השנה ל'דקר'", דקרה בי כשהתקשרתי אליה, עליז ונרגש, "הבוקר הייתי בטקס. אין לך נשמה?"
גיחכתי: "טוב, להיות עצובים בגלל כמה חבר'ה שקצת טעו בדרך..."
או משהו בסגנון.
אני לא זוכר.
דליה התחילה לבכות.
"למה את בוכה, דליה?"
היה רק קליק של ניתוק. התברר לי שאביה של דליה הוא אחד מנעדרי "דקר". בקטגוריה של פגיעה ברגשות נשים, אני חושב שזה היה הישג השיא שלי.”
― Amir Gutfreund, בשבילה גיבורים עפים

“לעשות אהבה עם האדם האחד שבאמת ראוי לאהבה הזו הוא אחד התגמולים המוחלטים הבודדים שבהיות אנושי, המאזן את כל הכאב, האובדן, המגושמות, הבדידות, הטיפשות, ההתפשרות והרשלנות שמתלווים למצב האנושי. לעשות אהבה עם האדם הנכון מפצה על שגיאות רבות.”
― Dan Simmons, The Rise of Endymion

“...
לא היה צריך להתגלגל באכסניא זו, שמזונותיה כחושים ופשפשיה שמנים, שמוציאים ממנו את דמו בלילה כבעליהם שמוציא ממנו דמיו ביום
...
לאו כל אמנון זוכה לתמר, ולאו כל שלמה מוצא את שולמית. כמה היה ליבם הומה כשהיו יושבים בחוצה לארץ והיו קוראים באהבת ציון על תפארת בנות ציון המצוינות. עכשיו שהם דרים בירושלים עדיין לא זכו לראות מאותה התפארת. אפשר שבאמת צדקו חז"ל שדרשו את שיר השירים דרך משל ומליצה.
...
הניחה שפרה את ראשה על ליבה של אמה, ובכתה. נסתכלה בפניה הנאות והנוגות, זה הנוי העגום שגרם לאותה צרה, שאותו בחור נתן עיניו בה. רבקה לא זכתה ליופי כזה, אף על פי כן נשא אותה פייש. ספק אם נסתכל בה, ספק לפני החתונה וספק אחרי נישואיהם.”
― Agnon, S.Y.