Or > Or's Quotes

“Good God, how much reverence can you have for a Supreme Being who finds it necessary to include such phenomena as phlegm and tooth decay in His divine system of creation?”
― Joseph Heller, Catch-22

“For this kind of commodity will not bear exportation, the flesh being of too tender a consistence to admit a long continuance in salt, although perhaps I could name a country which would be glad to eat up our whole nation without it.”
― Jonathan Swift, A Modest Proposal

“There are plenty of good reasons for fighting...but no good reason to ever hate without reservation, to imagine that God Almighty hates with you, too. Where's evil? It's that large part of every man that wants to hate without limit, that wants to hate with God on its side. It's that part of every man that finds all kinds of ugliness so attractive....it's that part of an imbecile that punishes and vilifies and makes war gladly.”
― Kurt Vonnegut, Mother Night

“Everyone must leave something behind when he dies, my grandfather said. A child or a book or a painting or a house or a wall built or a pair of shoes made. Or a garden planted. Something your hand touched some way so your soul has somewhere to go when you die, and when people look at that tree or that flower you planted, you're there.

It doesn't matter what you do, he said, so long as you change something from the way it was before you touched it into something that's like you after you take your hands away. The difference between the man who just cuts lawns and a real gardener is in the touching, he said. The lawn-cutter might just as well not have been there at all; the gardener will be there a lifetime.”
― Ray Bradbury, Fahrenheit 451

“And when he died, I suddenly realized I wasn’t crying for him at all, but for the things he did. I cried because he would never do them again, he would never carve another piece of wood or help us raise doves and pigeons in the backyard or play the violin the way he did, or tell us jokes the way he did. He was part of us and when he died, all the actions stopped dead and there was no one to do them the way he did. He was individual. He was an important man. I’ve never gotten over his death. Often I think what wonderful carvings never came to birth because he died. How many jokes are missing from the world, and how many homing pigeons untouched by his hands? He shaped the world. He did things to the world. The world was bankrupted of ten million fine actions the night he passed on.”
― Ray Bradbury, Fahrenheit 451

“Although 77 percent of US companies do offer paid vacations and holidays, a quarter of Americans get none at all. The typical worker gets just ten days per year, along with six public holidays - and this only after being employed by the same company for at least a year.”
― Erin Moore, That's Not English: Britishisms, Americanisms, and What Our English Says About Us

“I had the dictionary at my elbow. Every now and then I would flip a page, find a large incomprehensible word and build a sentence or a paragraph out of the idea.”
― Charles Bukowski, Post Office

“Old ladies standing in halls, up and down the streets, asking the same question as if they were one person with one voice: “Mailman, you got any mail for me?”

And you felt like screaming, “Lady, how the hell do I know who you are or I am or anybody is?”
― Charles Bukowski, Post Office

“ארץ זבת דבש מייפל וחלב באפאלו”
― Nava Semel, Isra-Isle

“רווח לו שהארון סגור. הוא לא נאלץ לתקוע את עצמו בפרצופו של המת, ולהטיל לעברו את הבל נשימתו ונתזי הרוק שלו. אלה לא יירדו לקבר הזר כשטר פירעון, תזכורת שגם לנוקס יגיע במועדו לאותו שָמקוֹם עלום.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“האדמה ניחנה בסבלנות שאין לה שיעור. היא תצרור את כולנו בחיקה, ובחסדה תגלגל עלינו עשבים.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“כבר רואים את "השלישייה" מנקבת את העננים... מרדכי, מנואל ונוח. מאה קומות בכל מגדל...

מהזווית שלי נוח המרובע מסתיר את מנואל דמוי הגליל ומרדכי, המגדל המשולש, חולש על שניהם.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“בשדה־התעופה אררט, בעודי מנהל תחרות ריצה עם המסוע לעבר השירותים, דוהר הלוגו האישראלי לצידי על הקירות - כוכב בעל שישה קודקודים שבתוכו שזור ענף בוקיצה מלבלב.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“אני מצלם את התורן העתיק שעליו נתלה בתום מלחמת האזרחים דגל הפסים והכוכבים וביניהם מגן דוד זערורי.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“אתר האינטרנט של אוניברסיטת אררט־ניאגרה מבשר לי בגאווה על שלושה סטודנטים שנרשמו השנה ללימודי עברית בחוג ללשונות עתיקות, שם מלמדים אותה לצד לטינית, יוונית עתיקה, גאלית, ארמית, אסקימו־גרנלנדית, קאווסקר ושפת שבט הטוסקארורה שזוכה בעת האחרונה לעדנה.

"הסטודנטים בני המזל הללו יזכו לקרוא את ספר הספרים בשפה שבה נכתב"...

גן חיות לשפות נכחדות. בואו ילדים, נבקר בכלוב של העברית.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“גרנד־פלסטיין היא המקום הכי מנומנם בתבל, והאפשרות לצוד שם סנסציה כובשת־כותרות שווה לסיכוי להכות את הקזינו. שלח את התמונות הפסטורליות מהכפר הקטן ירושלים לנשיונל ג'יאוגרפיק, הוא הציע. אולי הם יהיו מעוניינים.”
― Nava Semel, Isra-Isle

“There's an accent shift, on average, every 25 miles in England”
― David Crystal, Ben Crystal

“כשאני מוזג מים לכוס ונשפך לי קצת, אפילו טיפה, אני לא מסוגל לסבול את זה.

בטח קשה לכם להבין למה דבר כזה מאמלל אותי כל כך. ואפילו אני יודע שזה לא באמת עניין כזה חשוב. אבל קשה לי לשלוט ברגשות שלי.”
― Naoki Higashida, The Reason I Jump: the Inner Voice of a Thirteen-Year-Old Boy with Autism

“מוחסיין קרא לי ולבזילה, העמיד אותנו אחד ליד השני והראה לכולם איך שהכול בסוף מסתדר - צריך רק זמן. אם יעבור מספיק זמן, בסוף גם רומאי ויהודי יוכלו לטייל יחד במצדה.”
― יואב אבני, הרצל אמר

“זה ג'בל א־שייח?" כפיר הצביע צפונה, אל ההר שנשא על כתפיו את האופק.
"אנחנו קוראים לו החרמון," אמר זרקו. "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר. ספר דברים, פרק גימ"ל."
"שם טוב לספר," אמר ארי. "כללי כזה.”
― יואב אבני, הרצל אמר

“There is ample evidence that servers can increase their take by doing things like writing thank-yous and smiley faces on checks, kneeling next to tables while taking orders, and touching patrons gently on the shoulder-all of which emphasized their lower status and the extent to which their livelihoods depend on pleasing others.”
― Erin Moore, That's Not English: Britishisms, Americanisms, and What Our English Says About Us

“According to the United Kingdom Tea Council, 96 percent of tea is consumed in the form of tea bags (an American invention), 98 percent of people take milk, and 45 percent take sugar. Residents of the United Kingdom each consume 2.3 kilos of tea per year to Americans' 0.2 kilos.”
― Erin Moore, That's Not English: Britishisms, Americanisms, and What Our English Says About Us

“The British claim that this tea has a negligible amount of caffeine. Don't you believe it. A couple of months after moving to London, convinced I was having panic attacks, I realized it was simply overcaffeination at the hands of generous friends and colleagues. Every cup of tea I was offered, I took–it seemed rude not to–to the tune of five of seven per day. The cumulative effects were heart-pounding, hand-sweating jitters that abated as soon as I learned my limits.”
― Erin Moore, That's Not English: Britishisms, Americanisms, and What Our English Says About Us

“But there is also the HUMPED ZEBRA CROSSING, which sounds like a zoo genetics experiment gone horribly wrong. (Really it's just a pedestrian right of way path with a sleeping policeman–also known as a speed bump–in the middle).”
― Erin Moore, That's Not English: Britishisms, Americanisms, and What Our English Says About Us

“״ילד לא צריך בכלל מסיבה גדולה עד גיל ארבע,״ פוסקת רוית.
״מה, בארץ עושים רק עם הסבתות, הדודים...״
״אבל זו הבעיה, אין פה סבתות,״ היא מחווה את דעתה.
״איי,״ מלכה מסכימה, ״זאת בדיוק הבעיה. אין פה סבתות.״”
― Maya Arad, המורה לעברית

“Women who work with animals hear this all the time: that their love for animals must arise out of a sublimated child-rearing urge. Ana's tired of the stereotype. She likes children just fine, but they're not the standard against which all other accomplishments should be measured. Caring for animals is worthwhile in and of itself, a vocation that need offer no apologies.”
― Ted Chiang, The Lifecycle of Software Objects

“יועד לוגם מהכוס ומעווה את פניו. ״חרא קפה.״
״בפעם הבאה תלך לקפה מול הספרייה,״ היא מציעה לו טיפ של מקומיים. רק לפני שנה פתחו אותו, וכל הקמפוס מדבר עליו: כמו בניו יורק, כמו בסן פרנסיסקו, בסיאטל: קלייה עצמית, מיקרו־זנים. היא עצמה ניסתה כמה פעמים והתביישה לומר שהקפה היה לה מר וחמוץ.
הוא זורק את הכוס לפח זבל שעומד בקצה המסדרון. ״לשם הלכתי.״”
― Maya Arad, המורה לעברית

“כשאני אומר שלא עשיתי כלום, כוונתי לומר שלא עשיתי אלא את ההכרחי בלבד, חשבתי, קראתי, האזנתי למוזיקה, עשיתי אהבה, יצאתי לטיולים, הלכתי לבריכה, ליקטתי פטריות.”
― Jean-Philippe Toussaint, Television

“למען האמת כבר מההתחלה, מהיום הראשון שבו חציתי לראשונה את מפתן חדר העבודה שלי באור הרך והנפלא של הזריחה והדלקתי את המחשב שלי, טרדה את מנוחתי שאלה קטנה אך סבוכה למדי, ובמקום להכות בברזל בעודו חם ולפתור אותה בו במקום, בביטחון האינסטינקטיבי של החלטות המתקבלות בלהט ההתחלה, העדפתי לשקול ולבחון אותה באריכות מהיבטים שונים, וכך מצאתי את עצמי די מהר תקוע לחלוטין ובלי כל יכולת להתחיל, וכל שכן להמשיך.”
― Jean-Philippe Toussaint, Television

“קיים יחס הפוך בין הסיכוי להוציא לפועל רעיון כלשהו לזמן שהקדשנו לדיבור עליו לפני כן. וזאת, לדעתי, מהסיבה הפשוטה שאם מיצינו את כל ההנאה האפשרית מאותו רעיון בשלבים הקודמים להגשמתו, כשאנו ניגשים לעבודה לא נשארים לנו אלא הכאב שהוא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה, העול, העמל.”
― Jean-Philippe Toussaint, Television