“יועד לוגם מהכוס ומעווה את פניו. ״חרא קפה.״
״בפעם הבאה תלך לקפה מול הספרייה,״ היא מציעה לו טיפ של מקומיים. רק לפני שנה פתחו אותו, וכל הקמפוס מדבר עליו: כמו בניו יורק, כמו בסן פרנסיסקו, בסיאטל: קלייה עצמית, מיקרו־זנים. היא עצמה ניסתה כמה פעמים והתביישה לומר שהקפה היה לה מר וחמוץ.
הוא זורק את הכוס לפח זבל שעומד בקצה המסדרון. ״לשם הלכתי.״”