Intimate Solitude Quotes

“לעתים רחוקות בראשית האביב, ברגעים נדירים ובלתי צפויים, הים התיכון מתכנס אל עצמו וממאן
לשקף את השמים. רקיע רווי עננים כבדים וים כחול כהה, שמי תכלת מול גלים עמומים וצהבהבים, אור
שמש בהיר ומנגד מים אפרפרים, המראָה המשתרעת עד האופק אינה מניחה לכיפה העצומה שמעליה
להביט מטה ולראות את בבואתה במים הקרירים. רק במקום המרוחק בו נפגשים המים והשמים הולכים
ונמהלים הצבעים, נמזגים לידי ערפל סמיך, אדים שבולעים את צבעי הקשת ונדמים כשער אל עולם נסתר
ולא ידוע.”
― Emanuela Barasch Rubinstein, Intimate Solitude: A Novel

“אור חריף, בוהק וקר, מילא את השמים בשעת הצהריים. אף ענן רך ומעוגל לא נראה באופק; אוושה, ולו
קלה בלתי מורגשת, לא הניעה את העלים הדקים של עצי הפיקוס הנטועים ברחוב; המיית מים משיבת
נפש לא עלתה מהמזרקה הקטנה בקצה הרחוב שעמדה מיובשת, מתפקעת בשמש; צחוקו של ילד, גם אם
דומה ליבבה, לא התגנב מגן הילדים הסמוך.
תם ונשלם.”
― Emanuela Barasch Rubinstein, Intimate Solitude: A Novel

“שמש בן ערביים הטילה אור זהוב על בית הקפה ברחוב הירקון, משתקפת בכלי הזכוכית על השולחנות.
ריח הים הפך חריף יותר אחר הצהריים, אולי בשל הבריזה שחלפה אל פני המים. אדים חמימים ספוגי
מלח הפיצו ניחוח היולי משרה שלווה, מי בראשית שמכים בחוף הזה ונסוגים מימים ימימה, זוחלים אל
החול החם ואז נמלכים בדעתם ומחליקים אחורנית.”
― Emanuela Barasch Rubinstein, Intimate Solitude: A Novel