“אור חריף, בוהק וקר, מילא את השמים בשעת הצהריים. אף ענן רך ומעוגל לא נראה באופק; אוושה, ולו
קלה בלתי מורגשת, לא הניעה את העלים הדקים של עצי הפיקוס הנטועים ברחוב; המיית מים משיבת
נפש לא עלתה מהמזרקה הקטנה בקצה הרחוב שעמדה מיובשת, מתפקעת בשמש; צחוקו של ילד, גם אם
דומה ליבבה, לא התגנב מגן הילדים הסמוך.
תם ונשלם.”