“ובן רגע התחוור משהו לראיין. הוא רצה שהיא תהיה מאושרת. הוא נדהם לגלות עד כמה הוא רוצה בזה. עוד השלכה מטורפת של האהבה שלו כלפיה, הוא רצה את האושר שלה יותר משרצה את נשימת האוויר הבאה שלו. היה מוזר, סוריאליסטי כמעט, לחוש רגשות עזים כל כך. הוא לא רצה שהיא תרגיש עלבון או פחד או אי ודאות. לזה בדיוק רמז ג'רני, אהבה לא הייתה דבר אנוכי. היא הייתה הדחף טוב הלב והנדיב ביותר שיכול להיות לגבר.”