“בעבודה זו, כמו בכל הפעולות שעליהן ציווה מאו, היינו חייבים להפגין להט...
עמיתי הסטודנטים היו ללא ספק נלהבים יותר משהיו מקצוענים. מקלות חומר הנפץ שנתחבו בקרקע לא נדלקו בדרך-כלל, ומוטב כך, מפני שלא ננקטו שום אמצעי זהירות. קירות האבן שבנינו כדי לתמוך את שולי הטרסות קרסו במהרה, וכאשר עזבנו את המקום אחרי שבועיים, היתה צלע ההר שוממה וחרבה, ערבוביה של חורי פיצוץ, בטון שהתקשה לגושים חסרי צורה וערימות אבנים. רק מעטים מאיתנו נראו מודאגים בשל כך. האירוע כולו לא היה אלא הצגה, מחזה תאטרון - אמצעי חסר מובן להשגת מטרה חסרת משמעות.”