אילון לוי

“היא תסתכל עלי במבט ארוך ומבין, איטי ומקבל. אני ארגיש מין הרגשה לא מוכרת, חמימה כזו, כאילו היא מחבקת אותי חזק, מכילה אותי, בלי לגעת בי בכלל. היא תראה בעיני אישור לחקור אותי כרצונה, לחפש, לגעת. המבט הארוך והעוטף שלה יעבור על כולי, לאט, בלי להשאיר אבן אחת לא הפוכה.
אני ארגיש חשוף לגמרי, כמו ספר פתוח לפני עיניה. זה ירגיש נפלא. מהצד זה ייראה רגיל להדהים: בסך הכל שני צעירים מסתכלים אחד על השני. כל העניין יימשך פחות מדקה. אבל בדימיון שלי אלו יהיו כמה שעות, אולי אפילו ימים, של תחושה חדשה לגמרי.”
― י.א. כהן, הניסוי