“... חשב על הגלידה שהוא ופרנק הכינו עם אמם בילדותם - "מוסיפים את הווניל ובוחשים" - כשפרנק עמד על שרפרף בשתי רגליו שהיו עדיין בריאות להפליא לפני המלחמה בלוב, והקליע שיחתוך את שדרתו היה במרחק עשרים וחמש שנה אבל כבר הלך והתקרב: אישה ילדה את הילד שביום מן הימים ילחץ על הדק הרובה; מהנדס תכנן את הרובה, או את הדגם שקדם לו; ורודן קיבל את ההחלטה שברבות הימים תצית את הסכסוך שבגללו ייסע פרנק אל מעבר לים בשירותה של סוכנות הידיעות רויטרס. שברי אירועים שנסחפו אט-אט זה אל זה.”