“אנק מורפורק! עיר רוחשת ורוגשת של מאה אלף נפשות! ... הגשם הרענן הבהיק על נוף המגדלים והגגות, בלתי מודע לחלוטין לעולם הגדוש, נוטר האיבה, שאליו טפטף. גשם בר-מזל ירד על כבשים בגבעות, או לחש בעדנה מעל יערות, או טפח במידה של גילוי עריות לתוך הים. אולם גשם שירד על אנק-מורפורק, היה בצרות. באנק-מורפורק עשו דברים איומים למים.”