עינים, רעב

אמיר אור / דְרִיאָדָה

הִיא מַתְחִילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם בָּעֵצִים

הַמִּתְעַמְּקִים בְּמַהוּת הַצֵּל

שׁוּלֵיהֶם עוֹדָם גַּשְׁמִיִּים לְמֶחֱצָה

יְרֻקִּים כְּמוֹ הַלֵּב .

עַכְשָׁו הִיא מְקַנֶּנֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, עָמֹק אֶל הַמַּיִם

עֲנָפֶיהָ זְרוֹעוֹת שֶׁל צֵל, מַשְׁרִישׁוֹת אֶל הַחֹשֶךְ

הַדִּמְדּוּמִים כְּבָר הֶאֱפִירוּ, וְהָעֵינַיִם .

הִיא הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת ,

יְרֵכֶיהָ מַיִם וְקֹר, אֲדָמָה שְׁחוֹרָה, רַקְבּוּבִית .

רַק הֶרֶף בֹּהַק חוֹלֵף בֶּעָלִים -

עֵינַיִם. רָעָב .