For example, if somebody abandons us, we don’t want to be with that raw discomfort. Instead, we conjure up a familiar identity of ourselves as a hapless victim. Or maybe we avoid the rawness by acting out and righteously telling the person how messed up he or she is. We automatically want to cover over the pain in one way or another, identifying with victory or victimhood.
זה מה שאני עושה הרבה פעמים, בהקשר של סשה גם. קשה לי להרגיש את הרגש אז אני מוציא אותו כמו שזה עם האשמה.
