Fresh from a brief stay at a psych hospital, reporter Camille Preaker faces a troubling assignment: she must return to her tiny hometown to cover the unsolved murder of a preteen girl and the disappearance of another. For years, Camille has hardly spoken to her neurotic, hypochondriac mother or to the half-sister she barely knows: a beautiful thirteen-year-old with an eerie grip on the town. Now, installed in her old bedroom in her family's Victorian mansion, Camille finds herself identifying with the young victims—a bit too strongly. Dogged by her own demons, she must unravel the psychological puzzle of her own past if she wants to get the story—and survive this homecoming.
Librarian's Note: this is an alternate cover edition - ISBN 10: 0307341550 (ISBN 13: 9780307341556)
Gillian Flynn is an American author and television critic for Entertainment Weekly. She has so far written three novels, Sharp Objects, for which she won the 2007 Ian Fleming Steel Dagger for the best thriller; Dark Places; and her best-selling third novel Gone Girl.
Her book has received wide praise, including from authors such as Stephen King. The dark plot revolves around a serial killer in a Missouri town, and the reporter who has returned from Chicago to cover the event. Themes include dysfunctional families,violence and self-harm.
In 2007 the novel was shortlisted for the Mystery Writers of America Edgar for Best First Novel by an American Writer, Crime Writers' Association Duncan Lawrie, CWA New Blood and Ian Fleming Steel Daggers, winning in the last two categories.
Flynn, who lives in Chicago, grew up in Kansas City, Missouri. She graduated at the University of Kansas, and qualified for a Master's degree from Northwestern University.
Review Quotes: "Gillian Flynn is the real deal, a sharp, acerbic, and compelling storyteller with a knack for the macabre." –Stephen King
זו כנראה שנת הספרים הבלתי נעימים, שגורמים לי לזוע באי נוחות ולרצות להפסיק אבל גם הנאה בלתי מוסברת. ספר טוב, שלא עושה הנחות עם הקורא ומחזיק אותו על בסיס הרצון להבין מה באמת קרה ואיך זה יגמר
קמיל פריקר סובלת מבעיה נפשית עוד מילדות ועכשיו, בבגרותה, מנסה להתמודד עם תוצאותיה בין טיפול לטיפול. היא רק יצאה מטיפול אחד ומיד היא כבר משוגרת לסקר אירועי רצח של ילדות אשר התרחשו בעיירת הולדתה.
משימה זו מעוררת זיכרונות לא נעימים במיוחד שהיא ניסתה להדחיק כל השנים הללו. שכן, זיכרונות העבר במקום בו גדלה, מותה הטרגי של אחותה הצעירה, בעיותיה ההיפוכנדריות של אמה והמסתוריות של אחותה למחצה מעוררים עוד ועוד זיכרונות מבעיתים.
עם כל המטען המשפחתי הזה, קמיל, מנסה לבצע את עבודתה העיתונאית כדי להגיע לחקר האמת ועל הדרך לנסות לשרוד את השיבה לבית הולדתה.
על אף שהסיפור היה מעניין על גיבורה שרוטה ומשפחתה העוד יותר שרוטה, לטעמי, הוא היה צפוי מידי וחד ממדי שהוביל לכיוון מסוים ונשאר שם.
את הסרט אהבתי בזמנו ואני בד"כ מעדיף לקרוא את הספר ולאחר מכן לצפות בסרט, ואז בד"כ להתאכזב מהסרט... זהו ספר הביכורים של ג'יליאן פלין שמתגלה כסופרת שיודעת לספר סיפור... נכון, מדובר בסיפור בהחלט לא קל ובעיקר הדמות הראשית קמיל פריקר ובני משפחתה הם שרוטים כהוגן, תרתי משמע... אבל עדיין, למרות שכבר הכרתי את הסיפור מהסרט, קראתי בעניין רב את הספר וחושב שבמיוחד כספר ביכורים הוא ממש טוב ויוצא דופן בסוגו.
העלילה מסופרת מנקודת המבט של קמילה פריקר עיתונאית צעירה ומאוד לא שגרתית. הסיפור הוא סביב תעלומה שמתרחשת בווינד-גאפ, העיירה שבה קמילה גדלה, ילדות נמצאות ללא רוח חיים וללא שיניים.. הדיילי פוסט בשיקגו נותן לקמילה צ'אנס להתקדם ומשגר אותה לעשות מזה סקופ.. מה שקמילה מהר מאוד מגלה זה שהעיירה הקטנה חסרת אונים לנוכח המצב.. וכמובן.. "ברוכה הבאה הביתה" ממש.. המשפחה שלה לא ממש נלהבת לראות אותה שם.. אה והאם ציינתי שיש לה אחות חורגת? והיא דיי מצמררת.. מפה והלאה ההרפתקאה העיתונאית הופכת במהרה גם למותחן פסיכולוגי ודרמה משפחתית (לטוב ולרע) לא פשוטה שתשאיר אתכם מרותקים לספר למרות הרגשה של אי נוחות (ולעיתים קצת מסטיק), בזכות כתיבה יוצאת דופן שמנגנת על כל החושים ויוצרת חווית קריאה נדירה..וממיסה.. ומיהו הרוצח המסתורי? תיהנו! :-)
מוּפרעוּת אמיתית היה שם נכון יותר לספר זה. נפתח בסיקור עיתונאי על הזנחה קשה של ילדים בידי האם. קמיל פריקר, העיתונאית שחשפה את הסיפור מתגוררת בשיקגו וגדלה בעיירה 'ווינד גאפ' במיזורי, באזור המכונה 'תחתית המגף' בשל צורתו, בגבול ארקנסו. היא נשלחת לעיירת הולדתה על ידי העורך גס הרוח ועם זאת רוחש לה חיבה (מכנה אותה 'פרח') לאחר רצח שתי ילדות צעירות תושבות המקום ולאחר מותן בוצע בהן מעשה מזוויע. האזור נחשב כחלק מהדרום העמוק והקרתני. קמיל (המספרת בגוף ראשון) היא בתה של אדורה המתגוררת במקום מאז ומתמיד, כעת עם בעלה ובתם אָמה (אמיטה) בת ה13, אחותה למחצה של קמיל. אחותה הביולוגית מריאן מתה שנים רבות קודם וזהות אביהן לוטה בערפל. אָמה היא אחת מחבורת נערות בנות גילה שהתבגרו טרם זמנן, נשים קטנות. קמיל פוגשת בשהותה וחקירת המקרה עבור העיתון מכרים מעברה, בית ספרה ומכריה של האם. היא חוברת לאיש משטרה מקומי ובלש בשם ריצ'ארד ויליס. עם התקדמות החקירה מתקלפות השכבות, נחשפות זוועות חולניות המסתתרות מתחת לפני השטח. דברים תמימים לכאורה אינם מה שנראים. התיאורים בוטים כולל חוות גידול חזירים מעלת הצחנה שבבעלות אדורה המפרנסת את משפחתה הקטנה. המשפחות המוכות אבל והלם שבנותיהן מתו ובמיוחד אחיה של אחת מהן . אווירת חשד ואי אמון. קמיל עצמה, הלוקה בהפרעה נפשית אך אינה אלימה כלפי סביבתה, תעמיק לנבור ותגלה אמיתות כואבות על משפחתה. ספר נוקב ולא קל על אלימות, טירוף ורוע בעיירה מנומנמת לכאורה וצדדים אפלים של הטבע האנושי. החיים המשמימים בעיירות אמריקניות באמצע שום מקום והניגוד בין המעמדות- בעלי וחסרי אמצעים, ותיקים מזה דורות וחדשים. חלק מהפסיפס של יבשת הענק.
אחד הספרים הקשים לדירוג... מצד אחד, ההתחלה מיד תופסת אותך ועד החצי בערך באמת קשה להניח אותו מהיד.
המספרת היא עיתונאית של עיתון סוג ד' משיקגו אשר חוזרת לעיירה הפצפונת (2,000 תושבים) שבה גדלה, כדי לכתוב כתבה על ילדה מקומית שנרצחה ועוד אחת שנעלמה. בהתחלה אף אחד לא רוצה לשתף איתה פעולה, אבל לאט לאט היא מתחילה לדבר עם המקומיים וגם עם שוטר שהגיע מעיר יותר גדולה, כדי לחקור את המקרים החריגים.
ואז... העלילה מתחילה להיות קשוחה מאוד, תיאורי אלימות פיזית והתעללות נפשית, דברים פשוט חולניים זה היה יותר מדי בשבילי
לסיכום, מומלץ לאוהבי ספרות המתח אבל לא לבעלי לב חלש
ספר המתח שבאמת עד השנייה האחרונה לא היה לי מושג מה התשובה ומה הולך להיות. קמיל הייתה דמות מאוד אהובה עבורי אולי מרוב ששאר סובבו לא חשו ככה. ההתמודדות שלה בחיים ואיך היא מתנהלת מולה גרמו לי להרגיש שהיא מספרת טובה ויודעת מה היא עושה. אף היו פעמים שרציתי לקלל אותה ולהגיד לה מה עשית תראי מה עשית. וזה נראה לי הדבר הכי חשוב שהוצג פה. הקונפליקט הזה בין מה נכון לעשות לשגוי. קמיל היא אישה לא פוגענית מטבעה אבל היא נותנת לזה למשפחה שהאם ניזונה מזה. וזה מאלה המון שאלות על גידול ילדים ואיך ההורים מתייחסים אליהם אחרי שהם לא יכולים לשלוט בחיים בכל דבר.
״אני אוהבת למחוק ימים בלוח השנה - 151 ימים נמחקו ושום דבר מחריד באמת לא קרה. 152 והעולם לא נחרב. 153 ולא הרסתי לאף אחד את החיים. 154 ואף אחד לא באמת שונא אותי. לפעמים נדמה לי שלעולם לא ארגיש בטוחה, עד שאוכל לספור את ימי האחרונים על יד אחת. עוד שלושה ימים לשרוד, ואז לא אצטרך לדאוג עוד בקשר לחיים.״ ״אנשים מרגישים כזה פרץ אנרגיה כשהם רואים את שמם בדפוס. הוכחה לקיומם. יכולתי לדמיין להקת רוחות רפאים מדפדפות בערמת עיתונים. מצביעות על שם בעמוד. אתם רואים, הנה אני. אמרתי לכם שחייתי פעם. אמרתי לכם.״
ספר שלא מייצג חיים נוצצים. לכל דמות בספר נדמה שיש פגם. עבר רדוף. פצע שלא נרפא. הדמות הראשית, קמילה פארקר- איבדה את אחותה בגיל 13 וכבר מאז החלה לפגוע בעצמה, לכסות את כל גופה בכאב שלה. כלפי חוץ, יש לה משפחה יפה בעלת הון וכסף. מבפנים הכל רקוב, מלא בסודות ושנאה. בספר חפצים חדים יש תפניות בעלילה, התמודדויות, מתח. הספר מושך ומרתק. גם כשחשבת שהבנת לאן הסיפור מתקדם, ישנה תפנית בעלילה.
This entire review has been hidden because of spoilers.
4.5 ג'יליאן פלין היא סופרת מדהימה לדעתי, כל הסיפורים דלה פשוט מפחידים והזויים וזה מה שאני אוהב בה, הספר הזה היה מאוד מוצלח, לדעתי הוא יותר טוב ממקומות אפלים ממליץ לכולם!