העולם, קצת אחר כך

by Amir Gutfreund, אמיר גוטפרוינד

העולם, קצת אחר כך הוא ספר הצללים של הלכסיקון הציוני הרשמי. זהו ספרם של מי שנשמטו מן הנרטיב הממלכתי ונאספו כאן כדי להירשם ולהיזכר, על חייהם המוזרים, העלובים והמרהיבים. אלה הם האנשים שלא זכו להיכנס לאנציקלופדיות שלנו, אך חייהם העניקו למדינה את מלוא תרומתם: אנרגיות של זעם, ותבונה, וייאוש, ותסכול, ומרירות, וזדון, ואהבה עד בלי די.

העיתונאי ליאון אברמוביץ' בהחלט לא התכוון להגר לארץ ישראל. אבל בשנת 1922, ארבע שנים אחרי שנשלח מאירופה היפה והשלגית לסקר את חיי החלוצים בפלסטינה, התברר לו כי העורך ששיגר אותו למשימה הזאת נמלט עם חצי מהונו של העיתון, וכי הוא עצמו נשכח כאן, בשממה המובטחת.

ככה, במין תאונת קריירה נדירה, נפתחת עלילתו המופלאה של העולם, קצת אחר כך, המספרת את סיפורם של ליאון אברמוביץ' ושני בניו, זה שנותר באירופה וזה שעלה אחרי אביו לארץ ישראל, נער בשם חיים אברמוביץ', מנהיג חבורה של קוטפי תפוזים העתיד להפוך לבעל אחוזה אימתנית ורדופת שמועות בלב המדינה, ולאחד האנשים האגדיים ביישוב העברי.

העולם, קצת אחר כך הוא גם סיפורם של יחזקאל קליין, איש מחתרות בדימוס, שהתכוון להיות ציוני רגיל ובמקום זאת מוצא עצמו נודר נדר כנגד מדינתו - לעולם לא לצאת שוב את ביתו; לב גוטקין, הרוסי יפה התואר, ששבע שנים מתכנן להתנקש ברודן סטאלין, אבל אז מת לו סטאלין והוא עולה לישראל עם אקדח טעון המבקש לירות; דויד בונהופפר, הצדיק הנודד, המטפל באותם נזקקים שאפילו משרד הרווחה זנח אותם; נעמי ריקלין המנוחה, השולטת ממקום מותה בחייו של דוקטור ריקלין, מרפא העקרות; ישעיה תרהומי, פועל התברואה התימני, שערימת ספרים זנוחה ברחוב מובילה אותו לפיתוח עצמאי של תיאוריות פיזיקליות; רבקה אברמוביץ', שאוכלת רק לימונים ותבלינים; שמואל קליין, בעל עיטור העוז, חשמלאי במקצועו ופירומן בתחביבו; ועוד אחרים.

העולם, קצת אחר כך הוא רומן הומניסטי במלא מובן המילה, המכבד מיתוסים כגון הרצל וז'בוטינסקי וגורדון, ואף מעניק להם מעמד המזכיר לעתים את זה השמור לכוכבי קולנוע, ועם זאת מוקדש כל כולו להמונים האלמונים. זהו רומן היונק בו בזמן מן הריאליזם ומן הפנטזיה ומעיין לעומק בשאלה: מה בעצם אנו עושים כאן?

Genres: Israel, Fiction, Historical Fiction, Jewish

464 pages, Paperback

First published January 1, 2005

About the author

Hebrew name: אמיר גוטפרוינד

Award winning author Amir Gutfreund was born in Haifa, Israel in 1963. He earned a MA in applied-mathematics at the Israeli Technological Institute (ITI) and served as an officer in the Israeli Air Force for 20 years, retiring with the rank of Lt. Colonel.

His first novel, Our Holocaust, is based on his memories as a son of Holocaust survivors, and has been translated from Hebrew into many languages including English. "The World a Moment Later" was published in 2005 and has also been translated. Gutfreund won the 2002 Buchman prize from the Yad Vashem Institute as well as the Sami Rohr Choice Award from the Jewish Book Council in 2007. He was also awarded the prestigious Sapir Prize (the Israeli equivalent of the Man Booker Prize) in 2003.

Married with three children, Gutfreund lives in a small village in the Galilee, at the north part of Israel.

Reviews

[Siv30 · Rating 2 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/העול...

[Robert Wechsler · Rating 5 out of 5]

An amazing volume of storytelling that reminds me of Ivo Andric’s The Bridge on the Drina, only about Israel (and the characters do not live in one place, although there is one place where most of them end up or visit). Like Bridge, the parts are greater than the whole; it is the stories and the storytelling voice that fascinate, not the history of Israel that occurs in the background (more in the foreground is the purpose for Israel and the search for purpose of the Jews who move there). The translation is excellent; in the hands of a lesser translator, this could have been dull. As it is, the rhythm of the sentences is splendid. There are parts that are beautiful as anything I've ever read, prose or poetry.

I can't understand why there has been so little interest in this novel, other than that it comes from a small press. It certainly helps to know something about the history of Israel, but I knew nothing about the history of Bosnia when I read Andric's Bridge. You miss some things, but that's okay. It's a long novel, a bit too long, but this doesn't seem to stop most people. For a beautiful act of storytelling and a very different vision of Israel, I can't recommend this book more highly.

It's a tragedy that this great writer died two years ago at the age of 52. I hope more of his work will make it into English.

[Ram · Rating 3 out of 5]

Reading this book was like peeling back a layer of the past that most of us were never taught to look at. This book is not a conventional historical novel. It doesn’t walk the main roads of Zionist triumph or Palestinian tragedy. Instead, this book shines a light on the shadows—on those people who were left out of the official narratives, the ones who weren’t written into history books. This is the story of the "other" people—the ones who stood on the sidelines of grand ideologies, lived in their margins, and still shaped the world around them.


At the center of this fragmented, sometimes dreamlike mosaic is Chaim Avramovitch—a deeply controversial and fascinating figure. He arrived in Palestine following his father, Leon, a failed Romanian-Jewish journalist whose idealism crumbled soon after arrival. Chaim, however, chose a different path: building a business empire with deliberate indifference to the Zionist dream. Even after the establishment of the State of Israel, he wanted no part in it. His empire was his identity, and the state was a distraction he chose to ignore.

This book is not linear—it’s a constellation of stories, moments, and characters from different decades, social strata, and ethnic backgrounds. All of them, in some way, orbit Avramovitch. Some are drawn in by curiosity, others by admiration or dependence, and a few by contempt. Yet none remain untouched by his presence.

The themes tackled here are deep and tangled: the Israel-Palestinian conflict in its many painful layers; Zionism and how it both inspired and alienated; and the ongoing tensions between the many diasporas—Eastern European, Arab, Balkan, North African, educated vs non educated and the cultural clashes they brought into the fabric of Israeli society.

What stayed with me was the sense that history, as we usually know it, is only part of the story. This book reminded me that the people who are forgotten or overlooked are often the ones who truly hold a society’s contradictions—and are essential in understanding the full picture.

The style imitates old fashioned writing as if it was written in the mid 50’s of the 20th century or earlier. The construction, subject and vibe of the book reminded me in various ways of other modern writers who wrote historical fiction on the subject, Meir Shalev, Assaf Inbari and others that I cannot recall at the moment.

The book did not resemble in style and mostly in subject , other books by this author and in general, while it did cause me to think a lot about many issues related to Israel and its history and narratives, I did not enjoy the book as I did other books by this author and found it long, repetitive and with many loose ends and unfinished ideas.

[Merilee · Rating 2 out of 5]

This book bothered me. It was like a cross of really bad Philip Roth and James Michener. You get to read about different parts of Israeli society and how they interact in a supposed-to-be funny. There was not one character that was anywhere near realistic. The few women in the book were not developed at all. In fact, we only get to read the thoughts of one of them, Rivka. I spent 5 years in Israel and could not believe any of the characters, how they lived, what they did, etc. Even suspending disbelief, I found them all annoying and unenjoyable. I only finished it because I’m stubborn. It was the same bad joke told over and over. Perhaps two stars is generous.

[Shira · Rating 2 out of 5]

לאמיר גוטפרוינד יש כישרון, אבל בספר הזה לצערי הוא נמשך אחרי איזו רומנטיקה הומניסטית שבה כל דמות ראויה לסיפור, כל היסטוריה היא מעניינת, ויוצר סיפור שחסרים בו התרחשויות או מוקדים מעניינים ומושכים באמת.
יש בזה אולי שורש שנמצא בספרות הישראלית, מין קשר עגנוני-גרוסמני-עמוס עוזי כזה, שלצערי יצר במקרה הזה ספר מעט מייגע.

[Daniel Polansky]

A recapitulation of the history of modern Israel as told through the lives of a number of dissidents, lunatics and burn-outs. This is something of a sub-genre within literary fiction—most obviously 100 Years of Solitude but also Alaa Al Aswany's Yacoubian Building and Olga Tokarczuk's Primevil and Other Times and probably about 10 more I can't remember off the top of my head.

[Yaël · Rating 5 out of 5]

Excellent prose.

[Lance · Rating 4 out of 5]

4.5 stars

[Shahar · Rating 3 out of 5]

3.4 it’s the same crazy manic unique way that Gutfreund writes his characters and plots , but here the magic didn’t happen for me.

[Moshe Mikanovsky · Rating 5 out of 5]

Wasn't a 5 starts throughout the entire book, but the overall is quite beautiful - in language, a complex set of characters, the historical background of the pre- and post- statehood of Israel - Gutfreund is such a talented storyteller. I enjoyed every beautifully written paragraph. We will all miss him tremendously!

[Nani · Rating 3 out of 5]

Reading in hebrew

[nogaboga · Rating 3 out of 5]

Oh, I already read this one several years ago. I'm giving it 3 arbitrary stars.

[Golan Schzukin · Rating 5 out of 5]

Excellent writing.
The book is full of an interesting and borderline characters, that were a part (side story) of the foundation of our country, Israel.

[Hellay · Rating 3 out of 5]

3.5 כתיבה טובה ודמוות מעניינות, אבל יש שם בדיוק חצי אישה שיש לה אופי ורצונות משל עצמה, ומתסכל שהנשים בספר לא זכו לעולם פנימי כל כך עשיר כמו שהגברים בספר זוכים בו.