What do you think?
Rate this book
Love Burns
"Endless surprise twists and hilarious scenes. The finale leaves one happily astonished."-Elena Loewenthal, La Stampa
"Starts out as a psychological drama and becomes a strange, funny, unexpected hybrid: a farce thriller. A great book."-Ma'ariv
Ilan, a middle-aged professor of astrophysics, discovers that his young wife is having an affair. Terrified of losing her, he decides to confront her lover instead. Their meeting ends in the latter's murder-the unlikely murder weapon being Ilan's pipe-and in desperation, Ilan disposes of the body in the fresh grave of his kindergarten teacher. But when the body is discovered . . .
Edna Mazya is one of Israel's most lauded and popular playwrights. In 1997 she received the Margalit Prize for her play Family Story. Her plays include The Uncle from Capetown, The Rebels, and Herod. This is her first novel.
220 pages, Paperback
First published January 1, 1997
158 people want to read
About the author
Edna Mazya
12 books4 followersEdna Mazya was born in Tel Aviv in 1949. She was one of Israel's most lauded and popular playwrights. In 1997 she received the Margalit Prize for her play Family Story. Her performed plays include Wien by the Sea (Haifa, 1995), The Uncle from Capetown (Haifa, 1995), Games in the Backyard (Haifa, 1993), The Rebels (Cameri, 1999) and Herod (Or Am, 2000)
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 24 of 24 reviews
April 18, 2025
MURDER BY DEATH
Israele: Haifa, protesa sul mare (secondo porto più importante del paese).
Il protagonista e io narrante coincidono: si tratta di Ilan, quarantottenne professore di astrofisica.
Ilan sa cos’è un’esplosione cosmica e può spiegarlo ai suoi studenti: due stelle ruotano una intorno all’altra, ma hanno massa diversa, e tra loro non riesce a crearsi armonia. Finiranno col distruggersi a vicenda: anzi, una distruggerà l’altra, per poi autodistruggersi.
Un fenomeno che non sembra limitato al campo dell’astrofisica: viene da credere che possa succedere anche agli esseri umani.
Infatti…
Ilan è sposato con Naomi.
Purtroppo lei è molto più giovane di lui: venticinque anni, ventitre meno di lui. Una differenza corposa. Soprattutto se tua moglie è bellissima.
E ancora di più, se tu sei geloso, e vedi amanti anche dove forse non ci sono. Forse, perché invece magari hai visto bene, e tua moglie ti tradisce.
D’altra parte, tu sei un insicuro, ancora visceralmente legato a mammina, che è giovane, e anche lei molto bella, e tu hai fatto pipì a letto almeno fino a quindici anni.
Per di più, Naomi è spregiudicata: non la trovi in casa quando invece dovrebbe esserci, ti chiede insistentemente quando rientri, e lo fa con innocenza che sa recitare alla perfezione, la senti parlare al telefono bisbigliando, il suo Maggiolino giallo è inconfondibile e tu lo vedi per tutta la città, a cominciare dalle strade dove mai dovrebbe trovarsi.
Come s’è detto, Ilan conosce le stelle. Ma non ignora le stalle…
Un giorno segue Naomi e la vede insieme all’altro, l’amante.
Ilan aspetta il suo momento: o meglio, prima cerca altre soluzioni, cerca di razionalizzare, di convincersi che non è vero. Poi, si decide e affronta il rivale (un fotografo spesso in giro per il mondo: è chiaro quanto sia più affascinante di lui).
Solo che il fotografo non ci sta, e ti prende in giro. Tu non sai che fare, come reagire: hai in tasca quella dannata pipa che ti ha regalato Naomi, un regalo assurdo di cui non sai che fare. Tranne ora: senza neppure accorgertene e capire quello che stai per fare, la tiri fuori di tasca, la infili nella gola del fotografo, il tuo antagonista, l’amante di tua moglie, e spingi. Spingi finché non gli togli il fiato. E lo uccidi.
Ora ti ritrovi con un cadavere tra le mani. E qui ti ricordi che sai essere scientifico. Devi nascondere le tue tracce e far sparire il corpo.
Allora usi la macchina da scrivere del fotografo senza lasciare altre impronte che quelle del suo proprietario morto, al quale fai scrivere un messaggio che dice che parte per lavoro in Nuova Zelanda.
Poi infili il cadavere nel bagagliaio. E parti alla ricerca di un posto dove farlo sparire.
Giri e rigiri per Haifa in cerca del posto giusto. Ma qui non puoi perché ci sono bambini che giocano, là c’è un ubriaco, di qua ladri di immondizie, di là una bambina che sembra fuori di senno.
Solo mamma può salvarti. E lei ha l’idea giusta, quella che funziona. Seppellire il morto nella stessa tomba della tua maestra d’asilo, che è fresca, appena scavata, così faticate meno e lasciate meno tracce.
Se non che comincia a piovere. A Haifa, in Israele?! Pioggia che cade dal cielo. Pioggia cosmica. O forse, pioggia divina.
Reggerà la tomba? E intanto tu sviluppi una bella febbre da cavallo, forse addirittura una polmonite, e cominci a straparlare, a delirare: dici che hai ucciso tuo padre…!
Di colpo vorresti suicidarti: una manciata di pillole, e giù, tutto finito. Ma forse è meglio se vai a costituirti, se racconti tutto al poliziotto arabo che è tuo amico da sempre.
Man mano Edna Mazya intensifica il giallo, lo tinge di nero: ma lo tiene sempre immerso nell’ironia. Qua e là sembra entrare nel grottesco, un genere che non amo particolarmente: ma riesce sempre a far vincere il lato buffo, ironico, perfino tenero. E io riesco a seguirla con piacere fino alla fine.
Israele: Haifa, protesa sul mare (secondo porto più importante del paese).
Il protagonista e io narrante coincidono: si tratta di Ilan, quarantottenne professore di astrofisica.
Ilan sa cos’è un’esplosione cosmica e può spiegarlo ai suoi studenti: due stelle ruotano una intorno all’altra, ma hanno massa diversa, e tra loro non riesce a crearsi armonia. Finiranno col distruggersi a vicenda: anzi, una distruggerà l’altra, per poi autodistruggersi.
Un fenomeno che non sembra limitato al campo dell’astrofisica: viene da credere che possa succedere anche agli esseri umani.
Infatti…
Ilan è sposato con Naomi.
Purtroppo lei è molto più giovane di lui: venticinque anni, ventitre meno di lui. Una differenza corposa. Soprattutto se tua moglie è bellissima.
E ancora di più, se tu sei geloso, e vedi amanti anche dove forse non ci sono. Forse, perché invece magari hai visto bene, e tua moglie ti tradisce.
D’altra parte, tu sei un insicuro, ancora visceralmente legato a mammina, che è giovane, e anche lei molto bella, e tu hai fatto pipì a letto almeno fino a quindici anni.
Per di più, Naomi è spregiudicata: non la trovi in casa quando invece dovrebbe esserci, ti chiede insistentemente quando rientri, e lo fa con innocenza che sa recitare alla perfezione, la senti parlare al telefono bisbigliando, il suo Maggiolino giallo è inconfondibile e tu lo vedi per tutta la città, a cominciare dalle strade dove mai dovrebbe trovarsi.
Come s’è detto, Ilan conosce le stelle. Ma non ignora le stalle…
Un giorno segue Naomi e la vede insieme all’altro, l’amante.
Ilan aspetta il suo momento: o meglio, prima cerca altre soluzioni, cerca di razionalizzare, di convincersi che non è vero. Poi, si decide e affronta il rivale (un fotografo spesso in giro per il mondo: è chiaro quanto sia più affascinante di lui).
Solo che il fotografo non ci sta, e ti prende in giro. Tu non sai che fare, come reagire: hai in tasca quella dannata pipa che ti ha regalato Naomi, un regalo assurdo di cui non sai che fare. Tranne ora: senza neppure accorgertene e capire quello che stai per fare, la tiri fuori di tasca, la infili nella gola del fotografo, il tuo antagonista, l’amante di tua moglie, e spingi. Spingi finché non gli togli il fiato. E lo uccidi.
Ora ti ritrovi con un cadavere tra le mani. E qui ti ricordi che sai essere scientifico. Devi nascondere le tue tracce e far sparire il corpo.
Allora usi la macchina da scrivere del fotografo senza lasciare altre impronte che quelle del suo proprietario morto, al quale fai scrivere un messaggio che dice che parte per lavoro in Nuova Zelanda.
Poi infili il cadavere nel bagagliaio. E parti alla ricerca di un posto dove farlo sparire.
Giri e rigiri per Haifa in cerca del posto giusto. Ma qui non puoi perché ci sono bambini che giocano, là c’è un ubriaco, di qua ladri di immondizie, di là una bambina che sembra fuori di senno.
Solo mamma può salvarti. E lei ha l’idea giusta, quella che funziona. Seppellire il morto nella stessa tomba della tua maestra d’asilo, che è fresca, appena scavata, così faticate meno e lasciate meno tracce.
Se non che comincia a piovere. A Haifa, in Israele?! Pioggia che cade dal cielo. Pioggia cosmica. O forse, pioggia divina.
Reggerà la tomba? E intanto tu sviluppi una bella febbre da cavallo, forse addirittura una polmonite, e cominci a straparlare, a delirare: dici che hai ucciso tuo padre…!
Di colpo vorresti suicidarti: una manciata di pillole, e giù, tutto finito. Ma forse è meglio se vai a costituirti, se racconti tutto al poliziotto arabo che è tuo amico da sempre.
Man mano Edna Mazya intensifica il giallo, lo tinge di nero: ma lo tiene sempre immerso nell’ironia. Qua e là sembra entrare nel grottesco, un genere che non amo particolarmente: ma riesce sempre a far vincere il lato buffo, ironico, perfino tenero. E io riesco a seguirla con piacere fino alla fine.
November 23, 2024
This psychological novel narrates the tale of Ilan Ben-Natan, a 48-year-old astrophysics professor at the Haifa Technion. Upon discovering that his significantly younger wife, Naomi, is engaged in an affair, Ilan succumbs to a tempest of jealousy and rage. In a moment of uncontrollable fury, a crime is committed, and a Dostoyevskyan comedy of errors to conceal it erupts.
Ilan's internal turmoil, his pervasive anxiety and jealousy, and the profound repercussions these events have on his personal and professional spheres are fascinatingly revealed. The combination of comedy, suspense, and psychological drama, as well as the employment of metaphors from astrophysics, enrich the comprehension of the characters in highly satisfying ways. A fellow professor, a detective best friend, a hippie mother, garbage scavengers, a sexy stalker, and other bizarre creations populate the funny and claustrophobic pages of this wonderful novel.
I wish to thank GR Noam for posting seductive quotes and an absolutely astonishing review of this book. Without his recommendation, I am quite certain that I wouldn't be exposed to this unique writer and this exciting book. This novel was also translated into English under the title Love Burns and is available from the fantastic Europa Editions press.
Ilan's internal turmoil, his pervasive anxiety and jealousy, and the profound repercussions these events have on his personal and professional spheres are fascinatingly revealed. The combination of comedy, suspense, and psychological drama, as well as the employment of metaphors from astrophysics, enrich the comprehension of the characters in highly satisfying ways. A fellow professor, a detective best friend, a hippie mother, garbage scavengers, a sexy stalker, and other bizarre creations populate the funny and claustrophobic pages of this wonderful novel.
I wish to thank GR Noam for posting seductive quotes and an absolutely astonishing review of this book. Without his recommendation, I am quite certain that I wouldn't be exposed to this unique writer and this exciting book. This novel was also translated into English under the title Love Burns and is available from the fantastic Europa Editions press.
December 5, 2018
מותחן מצויין, מרתק עם נגיעות אירוניות משעשעות.
אילן בן-נתן בן ה- 48, נישא לפני שנתיים לאישתו, נעמי הצעירה ממנו ב- 23 שנים. הוא עדין נמצא בתחושת אושר ואהבה אינסופית כשהוא מגלה שנעמי בוגדת בו. אילן למרות גילו נאה ומחוזר. הוא פרופסור מוערך לאסטרופיזיקה ולמרות כל זאת, הבגידה פוגעת בציפור נפשו, הוא מיד שוקע ברגשי נחיתות קשים ובאחת נשאב לתוך האובססיה והמעקב אחר אישתו ההוללת. המרדף והאובססיה מובילים אותו לנקוט צעד, שממנו לא תהיה חזרה וחייהם של הגיבורים ישתנו.
עדנה מזי"א מאפיינת את הדמויות מצויין:
הדמות של נעמי מאוסה. ילדה קטנה מפונקת, שקועה בעצמה וכפויית טובה.
הדמות של אילן, מיוסרת, אובססיבית, נוגעת ללב. יחד עם זאת, לא סבלתי את הרפיסות שהוא מגלה מול נעמי ומול שגיונותיה ובמיוחד לא אהבתי את הדרך שבה הוא מתמודד עם הבוגדנות שלה. ההתנהגות שלו היא על גבול הפאטיות ובאמת מה יש לצפות מגבר מזדקן שנשוי לפרגית שמקרננת אותו תחת אפו או למעשה מול עיניו במקרים מסויימים?
הכתיבה של עדנה מזי"א קולחת, מלבבת. היא מכניסה את הקורא לנבכי התלבטויותיו של אילן וככל שהספר מתקדם, הוא הופך אפל, מטריד עד הסיום המפתיע.
אילן בן-נתן בן ה- 48, נישא לפני שנתיים לאישתו, נעמי הצעירה ממנו ב- 23 שנים. הוא עדין נמצא בתחושת אושר ואהבה אינסופית כשהוא מגלה שנעמי בוגדת בו. אילן למרות גילו נאה ומחוזר. הוא פרופסור מוערך לאסטרופיזיקה ולמרות כל זאת, הבגידה פוגעת בציפור נפשו, הוא מיד שוקע ברגשי נחיתות קשים ובאחת נשאב לתוך האובססיה והמעקב אחר אישתו ההוללת. המרדף והאובססיה מובילים אותו לנקוט צעד, שממנו לא תהיה חזרה וחייהם של הגיבורים ישתנו.
עדנה מזי"א מאפיינת את הדמויות מצויין:
הדמות של נעמי מאוסה. ילדה קטנה מפונקת, שקועה בעצמה וכפויית טובה.
הדמות של אילן, מיוסרת, אובססיבית, נוגעת ללב. יחד עם זאת, לא סבלתי את הרפיסות שהוא מגלה מול נעמי ומול שגיונותיה ובמיוחד לא אהבתי את הדרך שבה הוא מתמודד עם הבוגדנות שלה. ההתנהגות שלו היא על גבול הפאטיות ובאמת מה יש לצפות מגבר מזדקן שנשוי לפרגית שמקרננת אותו תחת אפו או למעשה מול עיניו במקרים מסויימים?
הכתיבה של עדנה מזי"א קולחת, מלבבת. היא מכניסה את הקורא לנבכי התלבטויותיו של אילן וככל שהספר מתקדם, הוא הופך אפל, מטריד עד הסיום המפתיע.
April 9, 2025
התפרצויות איקס הן עליות פתאומיות וחוזרות בפליטת קרני רנטגן המתרחשות תוך מספר שניות ומגיעות לרמת בהירות גבוהה. הן יכולות להיגרם על ידי חורים שחורים. אני מודה שאני לא מבין דבר באסטרופיזיקה, אבל גיבור הרומן הזה, פרופסור אילן בן-נתן בן ה-48, מומחה בו.
אילן בן-נתן מגיע יום אחד בהפתעה מוקדם הביתה מהעבודה ומגלה שאשתו נעמי, בת ה-25 ומאיירת ספרים, איננה בבית. התרחקותה ממנו גורמת לו להתחקות אחריה וכך הוא מגלה שיש לה מאהב. זו תחילת שרשרת אירועים מפתיעה, מין רכבת הרים מסחררת שמסתיימת ב... לא, את זה לא אספר, נא לקרוא בעצמך...
הרומן כתוב בעברית סוחפת שגורמת לסחרחורת מהאירועים הלא צפויים. נקודת המפנה בסיפור היא אחת הסצנות המהממות ביותר שקראתי אי פעם. תוך כמה משפטים קורה משהו שמשאיר אותך פעור פה. לאלה שירצו להגדיר את סוג הרומן הזה לא יהיה קל: הוא בין טרגדיה לספר מתח שמתפתח לכיוון אבסורדי. רומן פסיכולוגי על אהבה, קנאה וחרטה, שכולו זרם תודעת המספר, אילן בן-נתן.
ספר זה הוא הרומן הראשון של עדנה מזי"א שאני קורא. היא התפרסמה בגלל מחזותיה ולא בכדי. הרעיון הוא מקורי ויש בו קטעים מעולים, אבל קשה לה, לטעמי, לשמור על הקצב והמתח לכל אורכו של הרומן. אולי האיטיות נגרמת בגלל גודש הפסיקים. אני בטוח שפרויד וכל אמא יהודית טיפוסית יתלהבו מבן שכל פעם שקורה לו משהו הוא רץ לאמא כדי שתציל אותו, אבל כאן זה ממש לא עובד...
לא יכולתי שלא להשוות ספר זה לספר העברי הקודם שקראתי,"מקופלת" של תמר גלבץ. בשניהם יש בני זוג שננטשו, מה שגורם להם לשיכרון חושים. אצל גלבץ זה הבעל שמתרחק מאשתו וכאן האישה. כאן העניין הוא העלילה ואצל גלבץ השפה והתחושה. אצל גלבץ אין פסיקים, הסיפור של מזי"א מוצף בפסיקים ומכיל רק נקודה בסוף פרק. בגלל זה השפה אצל גלבץ רותחת וכאן מבעבעת. בעוד שהספר של גלבץ טילטל אותי חזק, הספר של מזי"א הוא בסופו של דבר משעשע, משהו שטוב לקרוא בזמן טיסה.
אם לחזור אל שם הספר, התפרצויות האיקס של אילן בן-נתן מובילות לרגעים של בהירות תחת איום החורים השחורים...
Schematic of an X-ray Burster Double Star via Wikimedia Commons
אילן בן-נתן מגיע יום אחד בהפתעה מוקדם הביתה מהעבודה ומגלה שאשתו נעמי, בת ה-25 ומאיירת ספרים, איננה בבית. התרחקותה ממנו גורמת לו להתחקות אחריה וכך הוא מגלה שיש לה מאהב. זו תחילת שרשרת אירועים מפתיעה, מין רכבת הרים מסחררת שמסתיימת ב... לא, את זה לא אספר, נא לקרוא בעצמך...
הרומן כתוב בעברית סוחפת שגורמת לסחרחורת מהאירועים הלא צפויים. נקודת המפנה בסיפור היא אחת הסצנות המהממות ביותר שקראתי אי פעם. תוך כמה משפטים קורה משהו שמשאיר אותך פעור פה. לאלה שירצו להגדיר את סוג הרומן הזה לא יהיה קל: הוא בין טרגדיה לספר מתח שמתפתח לכיוון אבסורדי. רומן פסיכולוגי על אהבה, קנאה וחרטה, שכולו זרם תודעת המספר, אילן בן-נתן.
ספר זה הוא הרומן הראשון של עדנה מזי"א שאני קורא. היא התפרסמה בגלל מחזותיה ולא בכדי. הרעיון הוא מקורי ויש בו קטעים מעולים, אבל קשה לה, לטעמי, לשמור על הקצב והמתח לכל אורכו של הרומן. אולי האיטיות נגרמת בגלל גודש הפסיקים. אני בטוח שפרויד וכל אמא יהודית טיפוסית יתלהבו מבן שכל פעם שקורה לו משהו הוא רץ לאמא כדי שתציל אותו, אבל כאן זה ממש לא עובד...
לא יכולתי שלא להשוות ספר זה לספר העברי הקודם שקראתי,"מקופלת" של תמר גלבץ. בשניהם יש בני זוג שננטשו, מה שגורם להם לשיכרון חושים. אצל גלבץ זה הבעל שמתרחק מאשתו וכאן האישה. כאן העניין הוא העלילה ואצל גלבץ השפה והתחושה. אצל גלבץ אין פסיקים, הסיפור של מזי"א מוצף בפסיקים ומכיל רק נקודה בסוף פרק. בגלל זה השפה אצל גלבץ רותחת וכאן מבעבעת. בעוד שהספר של גלבץ טילטל אותי חזק, הספר של מזי"א הוא בסופו של דבר משעשע, משהו שטוב לקרוא בזמן טיסה.
אם לחזור אל שם הספר, התפרצויות האיקס של אילן בן-נתן מובילות לרגעים של בהירות תחת איום החורים השחורים...
Schematic of an X-ray Burster Double Star via Wikimedia Commons
'הוא תוקע את המיקטרת בפה, מחכה לאש, אני מתקרב אליו בצעדים כבדים כאילו הגוף שלי הכפיל מישקל, אני נכנס לתוך שדה האור, מתכופף מעליו, הוא רוצה לקחת ממני את המצית אבל אני מדליק אותו בעצמי, מאוד קרוב אליו, מריח את השמפו מן השיער שלו, בגלל הקירבה העיניים שלי פוזלות ורואות אותו כפול ומטושטש, שני גברים חופפים יושבים מולי בחיוך מפותל, ואני מושלך לקיום אחר, אלומות האור מעוורות אותי, לשניה אני פוגש את עיניו המופתעות...' ע.58.
...’הזקן, שאין לו מושג מה נעשה אצלו, הוא רק כמו תינוק שקיבל צעצוע מסעיר, מרים את היד הדקיקה שלו ומרעיד אותה על המחשוף ההררי, היד השניה מגששת במרחבי הבשר שלה כמו גור זקן, נאקות של חיה מבולבלת יוצאות לו מהפה, ממה ממה, הוא מייבב, והיא מטלטלת מולו את השדיים שלה, בוא לאמא, היא אומרת לו, בוא לאמא, והוא קובר את הראש שלו בתוכה, ואלי היא זורקת מבט מרושע, ואני לא מסוגל להוריד את העיניים מן התמצית המזוקקת והדוחה הזו של הרדוקציה האנושית, אני מרגיש איך העונש עוטף אותי בתוך הנאה מכוערת, אבל פתאום משהו קורה, משום שהיא ניתקת ממנו בבת אחת...' ע.104-5
'...בבת-אחת נמאס לי ואני מחכה שיסתלק, שאוכל כבר ליפול לבדי, עם כל השק הכבד, לתוך הבור של היאוש והתיעוב והאשמה, כי רק שם, מה לעשות, אני מרגיש בבית.' ע.125
'...כעבור רגע דלת האמבטיה נפתחת והיא יוצאת, מחזיקה ביד קופסת קרטון ורודה, היא שקועה בעצמה, לא בדיוק רואה אותי, ההליכה שלה מפוזרת, היא נגררת למיטבח, נשענת על המשקוף, משקיעה את הפנים בכפות הידיים, נעמי, את בסדר, אני שואל ולא מבין מה קורה כאן, והגב שלה מפרפר קצת ומייד היא ממהרת לפח-האשפה שמתחת לכיור, דוחפת פנימה את קופסת הקרטון, מסתובבת אלי ואומרת, אני בסדר גמור, פשוט יש לי קצת מיגרנה...' ע.148.
'...ואני שואל, ממתי את יודעת, והיא אומרת, ממתי שרציתי לדעת, לפני זה לא יודעים, לפעמים גם כשזה מול העיניים אם לא רוצים לא יודעים, והיא מתירה את היד ואומרת, כדאי שתתקשר לאמא שלך, היא ידעה כל הזמן, לא?'ע.169
June 12, 2012
One of the best books I've read this year (or ever)- a rare find. Immensely readable, funny and and dark. With its great characters and fantastic ending, this book is just about flawless in its tart, icy humor. A kind of cross Beckett and Hitchcock.
February 10, 2024
Ilan, professore di fisica di mezza età, scopre che la giovane moglie Naomi lo tradisce. Incredulo, decide di affrontare l’amante di petto ma, una volta che se lo trova davanti, in un impeto di rabbia, lo uccide. Ha quella che uno psicologo studioso di criminologia, definirebbe “reazione psicogena a corto circuito”, un’esplosione improvvisa, come quella di cui sono protagonisti tanti colpevoli di omicidi che riempiono le pagine di cronaca.
A questo punto, la vita di Ilan, appesantita da questo ulteriore segreto, si infittisce di una serie di strani episodi, mentre l’amico arabo Anton, si mette a indagare proprio sull’omicidio dell’uomo e Naomi, infelice e insospettita, intuisce che, in tutta questa storia, qualcosa di strano c’è.
Edna Mazya se ne uscirà, a completamento di questo thriller anomalo e in cui tuttavia la tensione non manca (non lo definirei però una commedia nera, come ho letto altrove), con un escamotage che rende tutto piacevole e scagiona il protagonista.
Quattro stelle per un romanzo che ha catturato la mia attenzione. La cosa che mi ha fatto un po’ storcere il naso è lo stile, che, privo di dialoghi, mi ha ricordato le narrazioni senza respiro di altri romanzi…e mi chiedo, perché? Si fatica, soprattutto in una storia come questa, a entrare nell’animo dei personaggi, e l’attenzione rischia di disperdersi.
Insomma, un applauso per idea e congegno della trama, ma lo stile non fa per me.
A questo punto, la vita di Ilan, appesantita da questo ulteriore segreto, si infittisce di una serie di strani episodi, mentre l’amico arabo Anton, si mette a indagare proprio sull’omicidio dell’uomo e Naomi, infelice e insospettita, intuisce che, in tutta questa storia, qualcosa di strano c’è.
Edna Mazya se ne uscirà, a completamento di questo thriller anomalo e in cui tuttavia la tensione non manca (non lo definirei però una commedia nera, come ho letto altrove), con un escamotage che rende tutto piacevole e scagiona il protagonista.
Quattro stelle per un romanzo che ha catturato la mia attenzione. La cosa che mi ha fatto un po’ storcere il naso è lo stile, che, privo di dialoghi, mi ha ricordato le narrazioni senza respiro di altri romanzi…e mi chiedo, perché? Si fatica, soprattutto in una storia come questa, a entrare nell’animo dei personaggi, e l’attenzione rischia di disperdersi.
Insomma, un applauso per idea e congegno della trama, ma lo stile non fa per me.
January 22, 2022
אם לא היה יצוג בעייתי (מאוד) של נשים בזנות שעשה לי קרינג׳ פיזי, הייתי אוהבת אותו יותר - וזאת למרות (או אולי בגלל) שאף דמות פה לא אהובה.
tasted
May 8, 2021I have a weakness for run-on sentences, but the annoying first-person narrator and overlong setup led me to put down the book and move on.
May 19, 2014
"Love Burns" is the story of Ilan, a middle aged astrophysicist who learns that his much younger wife is having an affair. Even though each chapter is one solid paragraph (some of them five to ten pages long), this distracts from the actual story. It reminds me of a Jewish Simenon, the psychological books, not the Maigret books. Even though it was a small book, it did take me a long time to trudge through it. I am sure this had something to do with the lack of paragraphs. Knowing that you are going to have to read a large section at once, without break, is daunting to some degree. You find yourself wondering what is the purpose of the style, and even though the story comes together smoothly and with a great amount of cleverness, it seems like each chapter is asking for a large amount of commitment. For this, I could not wait to be finished with this book. I liked the story and the writing. It was the setup and the style that was the distraction.
February 24, 2025
Questo libro ha, almeno per quanto mi riguarda, due grossi se non enormi difetti.
Il primo: il protagonista/narratore. Ilan è un personaggio estremamente detestabile, non perché abbia un brutto carattere o sia mosso da malvagità e cattiveria, ma perché è a conti fatti un uomo insulso, senza attributi, indolente e privo di spina dorsale. Si attacca alla moglie come una cozza, al punto da diventare ossessivo e asfissiante, nonché di idealizzarla pur vivendoci insieme e vivendola. E l'unico momento in cui, inspiegabilmente, tira fuori gli attributi mancanti di cui sopra, lo fa in maniera approssimativa, goffa e confusionaria, generando solo una sequela di casini.
Il secondo grosso problema è che questo romanzo è impostato come una sorta di diario-pensiero del protagonista, un flusso di coscienza, un viaggio nella sua mente. Che non necessariamente è una cosa negativa, anzi, ma che in questo libro nello specifico comporta che ogni capitolo sia un interminabile scorrimento di discorsi, pensieri e dialoghi senza mai una pausa, un punto, un'interruzione, giusto qualche virgola di quando in quando. Cosa che sicuramente rende benissimo il modo in cui ragiona il nostro cervello, ma che per il lettore alla lunga diventa pesantissimo da leggere e seguire.
La storia non è tra le più originali ma avrebbe tutto sommato del buon potenziale, però queste due grosse pecche non mi hanno proprio permesso di apprezzarla a dovere. Oltre al fatto che nella quarta di copertina viene presentata come una "commedia nera" ma di comico non ha proprio nulla, al massimo vagamente grottesco, e "entusiasmante per la capacità di sorprendere il lettore" ma a conti fatti non entusiasma e neanche sorprende (anzi, è tutto talmente prevedibile che avevo azzeccato il finale quasi nel dettaglio già a metà libro).
Il primo: il protagonista/narratore. Ilan è un personaggio estremamente detestabile, non perché abbia un brutto carattere o sia mosso da malvagità e cattiveria, ma perché è a conti fatti un uomo insulso, senza attributi, indolente e privo di spina dorsale. Si attacca alla moglie come una cozza, al punto da diventare ossessivo e asfissiante, nonché di idealizzarla pur vivendoci insieme e vivendola. E l'unico momento in cui, inspiegabilmente, tira fuori gli attributi mancanti di cui sopra, lo fa in maniera approssimativa, goffa e confusionaria, generando solo una sequela di casini.
Il secondo grosso problema è che questo romanzo è impostato come una sorta di diario-pensiero del protagonista, un flusso di coscienza, un viaggio nella sua mente. Che non necessariamente è una cosa negativa, anzi, ma che in questo libro nello specifico comporta che ogni capitolo sia un interminabile scorrimento di discorsi, pensieri e dialoghi senza mai una pausa, un punto, un'interruzione, giusto qualche virgola di quando in quando. Cosa che sicuramente rende benissimo il modo in cui ragiona il nostro cervello, ma che per il lettore alla lunga diventa pesantissimo da leggere e seguire.
La storia non è tra le più originali ma avrebbe tutto sommato del buon potenziale, però queste due grosse pecche non mi hanno proprio permesso di apprezzarla a dovere. Oltre al fatto che nella quarta di copertina viene presentata come una "commedia nera" ma di comico non ha proprio nulla, al massimo vagamente grottesco, e "entusiasmante per la capacità di sorprendere il lettore" ma a conti fatti non entusiasma e neanche sorprende (anzi, è tutto talmente prevedibile che avevo azzeccato il finale quasi nel dettaglio già a metà libro).
May 21, 2020
מחשבות, גילוי, מעשה, אשמה, חבוטי נפש, מעשה
ועוד חבוטי נפש עד לגילוי הסופי.
כברגיל, הספר מתחיל מאוד אנמי ולא ממש מעניין.
אבל, ככל שזה מתקדם לא ניתן היה להניח אותו
אפילו לרגע.
אם לומר את האמת, מדובר בספר ממש מוזר והזוי
ובכל זאת, מאוד נהניתי ממנו. בכל רגע רציתי
לדעת מה יקרה הלאה.
על אף האמור לעיל, יש לי השגה קצרה לגבי הסוף
ומה שהולך לקרות בהמשך נוכח הידיעה.
ועוד דבר, בסוף פרק 16 יש קטיעה של כמה
שורות אחרונות...הפרק קופץ ישירות לפרק
שבע-עשרה מבלי לציין אותם (וזו כמובן, בעיית
עריכה אצל איי-קאסט). השלמתי את הקטע
בקריאה רגילה מהספר.
הקטע החסר:
..."עומדת רגע בשקט, ראשה נרכן, ואז היא ניגשת
לכורסה וצונחת עליה, הפנס מונח על הברכיים שלה
ומטיל אור על פניה שכמעט מביטות בי, היא מוציאה
סיגריה ומעשנת בלי לזוז ובלי לדעת, והסיגריה שורפת
לה את האצבעות וצעקת כאב ילדותית שוברת את
השקט, ובבת-אחת היא קמה ומסתלקת ומשאירה אותי
לבד, עם ..." -החסרתי שני מילים בכוונה כדי לא להרוס
לקוראים.
(התפרצות-X, עמוד 63, 1997, עדנה מזי"א).
ועוד חבוטי נפש עד לגילוי הסופי.
כברגיל, הספר מתחיל מאוד אנמי ולא ממש מעניין.
אבל, ככל שזה מתקדם לא ניתן היה להניח אותו
אפילו לרגע.
אם לומר את האמת, מדובר בספר ממש מוזר והזוי
ובכל זאת, מאוד נהניתי ממנו. בכל רגע רציתי
לדעת מה יקרה הלאה.
על אף האמור לעיל, יש לי השגה קצרה לגבי הסוף
ומה שהולך לקרות בהמשך נוכח הידיעה.
ועוד דבר, בסוף פרק 16 יש קטיעה של כמה
שורות אחרונות...הפרק קופץ ישירות לפרק
שבע-עשרה מבלי לציין אותם (וזו כמובן, בעיית
עריכה אצל איי-קאסט). השלמתי את הקטע
בקריאה רגילה מהספר.
הקטע החסר:
..."עומדת רגע בשקט, ראשה נרכן, ואז היא ניגשת
לכורסה וצונחת עליה, הפנס מונח על הברכיים שלה
ומטיל אור על פניה שכמעט מביטות בי, היא מוציאה
סיגריה ומעשנת בלי לזוז ובלי לדעת, והסיגריה שורפת
לה את האצבעות וצעקת כאב ילדותית שוברת את
השקט, ובבת-אחת היא קמה ומסתלקת ומשאירה אותי
לבד, עם ..." -החסרתי שני מילים בכוונה כדי לא להרוס
לקוראים.
(התפרצות-X, עמוד 63, 1997, עדנה מזי"א).
October 14, 2017
ספר מעניין ושונה. מרתק למדי.
February 23, 2022
Loved this book from start to finish.
August 24, 2025
I like paragraphs. Had this book had paragraphs, I would have enjoyed it more than I did.
September 19, 2016
Ilan Ben Nathan
Naomi
Oded Safra, Naomi's lover
Anton, Ilan's friend
Naomi
Oded Safra, Naomi's lover
Anton, Ilan's friend
Read
June 12, 2009About halfway through, I am physically unable to continue with the book - which has no paragraphs!
Each chapter (roughly 5 pages) is one completely un-indented block of words. I believe Hebrew does use paragraphing, so if it's a literary experiment, it's earned a colossal fail from me! If Hebrew does not have paragraphing, the translator (or Europa editoral staff) should have done so in English.
Each chapter (roughly 5 pages) is one completely un-indented block of words. I believe Hebrew does use paragraphing, so if it's a literary experiment, it's earned a colossal fail from me! If Hebrew does not have paragraphing, the translator (or Europa editoral staff) should have done so in English.
December 22, 2014
A fascinating ( book club ) read , descending into the vortex of this obsessively self monitoring mind , his "interpretations" of primarily his wife's but also friends and strangers actions and feelings about him . I enjoyed reading it a lot , found it darkly funny and felt the style of writing mimicked his thought patterns SO well but was in a minority of 2 / 10 with the other book club members who found it claustrophobic and alienating .
January 2, 2016
Finished this book today right in the nick of time for bookclub tonight. What a frantic read, unusual, interesting, unlikable protagonist, frenetic, black comedy of a book. Set in Israel, it's a crime novel but from the view point of the criminal. I think I enjoyed it! I got to the end, so that's quite a big deal for a book club book these days (days of having young children and not so much time as I used to have to read in).
June 13, 2016
This book has the choppy, anxious pacing of one long, long, long, long sentence, which stylistically is a fitting match for the ever-elevating, ever-more debilitating anxiety demonstrated in mind and action by our protagonist. He's a physics professor convinced his much younger wife is having an affair. And so a tangled mess only begins to unfurl.
For fans of macabre comedy with an obsessively self-destructive point of view.
For fans of macabre comedy with an obsessively self-destructive point of view.
March 13, 2010
Translated from the Hebrew. This story was difficult to read because each chapter had one paragraph!! A story of an older man who marries a young woman. She has an affair and he follows her around. I really didn't think much of it until the end, when I was totally surprised. Should have been better since it was a Europa edition which publishes some great books!
December 16, 2008
A first novel by this award winning Israeli playwrite and a compelling look at what happens when an obsessive love leads to murder. I found the Israeli setting particularly interesting. This was an enjoyable read.
August 18, 2016
Different read considering it is translated from Hebrew. No paragraphs and long sentences. Good story with a twist. And the description that Goodreads has written is not accurate; as in, not this book.
June 24, 2008
I enjoyed this dark yet humorous tale
December 5, 2009
If you like neurotic, obsessive, self-absorbed characters, this one's for you.
Displaying 1 - 24 of 24 reviews