אלה מגיעה לפנות את דירת אביה אחרי מותו, ומוצאת בה חבילת מכתבים שכתב לה האב מרגע היוולדה. הספר נע בין המכתבים עצמם אל התחושות שמתעוררות באלה, כשהיא לומדת להכיר את אביה מתוך עיניו. נעים הוא בן למשפחה ממוצא עיראקי שחיה בשכונת הקטמונים בירושלים בשנות השבעים. מתוך המכתבים, הכתובים כסיפורים קצרים, אנו לומדות להכיר את אחיו ואחיותיו ובפרט את פלורה - האחות הגדולה ששימשה לנעים כאם וכאחות גם יחד. פלורה היא אשה "גדולה מהחיים", שמתבלת את דבריה בתובנות מעניינות: "הוא חכם יותר מרוב הפרופסורים שלימדו אותי באוניברסיטה. חכם אמיתי. יודע המון, קורא כל מה שאפשר אבל לא מתנשא. תמיד מדבר בשפה הכי פשוטה, שהאדם הכי קטן יוכל להבין. בדיוק הפוך מכל הפרופסורים האלה שמסבכים כל דבר כדי שאף אחד לא יבין אותם ואז גם אף אחד לא יגלה כמה הם לא אומרים כלום. מי שאין לו מה לומר, עושה את זה מסובך" "מה לא הבנת, נעים? כמה מבני האדם שאתה מכיר אוהבים באמת לקחת סיכונים? רק מעטים שבמעטים הם באמת פורצי דרך. רק לאותם מעטים החילוניות מתאימה. אני מתכוונת לחילוניות המוחלטת - זאת שמאפשרת לאדם בחירה מקסימלית ומקדשת את האפשרות של כל אדם ואדם לכתוב כרצונו את ספר חייו. חילוניות שמסירה כמעט כל סייג ותנאי אפשריים. בשביל רובנו היא אסון. מרוב אפשרויות הם נותרים מאובנים במקומם. לא טוב להם. האינסוף בחירה משתק אותם. תחשוב על זה נעים, רוב בני האדם הולכים במשעולים שכבר נכבשו, רק אחרי שהדרך הוארה וסומנה במפה באופן ברור. לאנשים כאלה הדת מספקת פתרון נפלא. מפת הדרכים שהיא מציעה מצילה אותם מהבלבול הקיומי." נעים נזכר בבית ילדותו שהיה עני גם במשאבים וגם ברגש, במילואים בלבנון השנייה, באהבה ישנה ובדברים שאחיו ואחיותיו עוברים. בתוך כל הזכרונות, קרן האור שלו היא פלורה, ששומרת עליו ונותנת לו מחוכמתה ומשמחת החיים שלה. לאורך כל הספר עולים ביטויים מעיראק ומילים בערבית שמחיים את הדמויות ונותנים הרגשה שאנחנו שם, עם נעים ופלורה בחוויות המשותפות שלהם. נעים הוא איש ספר והוא מצטט מכל מיני מקורות כדי להסביר את דבריו. אלה נזכרת בדברים שאמר לה, והזיכרון עולה מתוך נקודת מבט בוגרת יותר ומכילה בעקבות קריאת המכתבים: "כולנו נולדים עם כנף אחת. בילדותנו ההורים מחזיקים בידנו השנייה ואנו טועים להאמין שביכולתנו לעוף. כשאנחנו גדלים ועוזבים את ידי ההורים אנחנו נופלים חזק למטה, ואין אפשרות למנוע את זה, פשוט אין." ספר מרגש וישראלי מאד, שנותן נקודת מבט על החיים פה כמזרחי בשנות השבעים וקצת מזכיר מבחינה זו את הסדרה כיפור שעלתה ב"כאן 11".