זהו הספר השני בסדרה שנקראת The Perfect Game, סדרה שהספרים בה הם סטנד אלון ולכן ניתן לקרוא אותם שלא לפי הסדר. יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שבספר השני (זה שאני סוקרת כרגע) מוזכרים כמה אירועים מרכזיים מהספר הראשון ואנו גם פוגשים את הדמויות (הגיבורים) בשלבים מתקדמים יותר של היחסים שלהם, כך שזה בהחלט יכול להוות ספוילר, בייחוד למי שלא רוצה לדעת שום דבר לפני שהיא מתחילה לקרוא.
הסיפור על רגל אחת - בריידי הוא שחקן בייסבול מקצועי, שנאלץ להיות ״מקורקע״ למשך תקופה מסוימת בעקבות פציעה. ריילי היא פיזיותרפיסטית, שעובדת באחד ממרכזי הטיפול של קבוצת הבייסבול שלו והיא מקבלת את בריידי לטיפולה. במהלך הפגישות היומיומיות שלהם, בריידי וריילי מתקרבים, מגלים שהם נהנים זה מחברתה של זו ולהיפך ונוצרת ביניהם ידידות. כמו בכל רומן שמכבד את עצמו, ברור לכולנו שרגשות נוספים לא יאחרו לבוא, אלא ששניהם חוששים, לשניהם יש הרבה מה להפסיד ויש גם כל מיני שלדים בכל מיני ארונות, שמאיימים לחבל במה שיכול אולי להיות.
אז למה כדאי לקרוא את הספר הזה?
א. מאחר והוא לגמרי אחד החמודים והכיפיים שקראתי.
רומן רומנטי במיטבו! זוכרות את The Dael? זה היה ספר, שבעקבותיו כולנו הכרזנו: וואו, איזה קטע! הגיבור לא מניאק והוא גם לא לחלוטין קלישאה מהלכת. הוא דווקא ממש ממש חמוד ועדיין מצליח להישאר סקסי ומדליק. אז ככה זה גם בספר הזה, לפחות באופן שבו אני חוויתי אותו.
ב. מלבד גיבור מקסים, יש לנו גם גיבורה מאד מתוקה ונעימה. היא לא וונדר-וומן והיא גם לא עלה נידף. היא בחורה ״רגילה״, עם פחדים וחששות וחוסר ביטחון כמו לכולנו, ויחד עם זאת, יש לה עמוד שדרה, עקרונות ודברים שחשובים לה והיא לא מוותרת עליהם. היא גיבורה שקל לאהוב.
ג. אם אתן חובבות רומני ספורט, אז זה בהחלט אחד המוצלחים שקראתי. הוא היה מרגש ומעניין, עם הסתבכויות ופרפרים במקומות הנכונים, אבל בלי דרמות גרנדיוזיות מאולצות, או מחוות מפוצצות, שלא קשורות למציאות. לא, הסופרת הזאת מצליחה לקחת את מה שנראה במבט ראשון כעוד סיפור כמו עשרה אחרים, כעוד ״רומן סטנדרטי״ ולכתוב אותו טוב. בעיניי אפילו ממש טוב. אז נכון, היא לא המציאה כאן שום גלגל, אבל היא כתבה סיפור אהבה מקסים ומרגש.
ד. כי בכל אחד מהגיבורים יש יותר ממה שנראה לעין מלכתחילה, הן אישיותית והן מבחינת ההיסטוריה שלהם.
ה. וסעיף אחרון - לבריידי יש פוטנציאל להיות הגיבור השבור האולטימטיבי ובמידה רבה הוא גם כזה. אלא שבאופן שלא צפיתי, הוא התגלה כהרבה יותר חזק ממה שחשבתי שהוא יהיה. במילים אחרות: על אף שיש לו את כל הסיבות הטובות, הוא דווקא לא נשבר כל כך בקלות. אז הוא כן עושה את ה״פרפרים״ הנכונים בהרבה מאד
מובנים, אבל אל תצפו לקיידן, לוגאן ושות׳ 😉
אז לסיכום - בקטגורית הקלילים והמהנים הוא מקבל אצלי 5 כוכבים!