ספר מעניין מאוד שעוסק בהורות מרעילה. קראתי את הספרים של סוזן פורוורד ושל אליס מילר, עליהם מסתמכת הסופרת, כך שהנושא היה מוכר לי, ויחד עם זאת הספר חידש לי. הפרקים על לינה משותפת, ההורה הפנימי, הסליחה והשיקום היו מעניינים במיוחד.
הספר כתוב בצורה מקורית - הסופרת משתמשת באגדות עם (שלגיה, עמי ותמי, רפונזל וכו') כנקודת מוצא להסברים על הנושא וזה מאוד מאוד מוצלח ומעניין. בספר שזורים סיפורים של מטופלים וציטוטים מפיהם של מטופלים, וזה לפעמים מוצלח ולפעמים פחות. הייתה לי תחושה קצת של עומס. היה מספיק להביא סיפורים בודדים, לא חייבים לחזור שוב ושוב. הסופרת שוזרת בספר המון ציטוטים ממקורות שונים, בעיקר מקורות ספרותיים, ושוב - זה לפעמים מוצלח ולפעמים פחות.
סימנתי לעצמי כמה וכמה ציטוטים מהספר ובהחלט ממליצה מאוד לקרוא אותו.
בקריאה זו אני משלימה משימה מאתגר קריאת הקיץ של גודרידס - קריאת ספר עיון שיצא השנה.