The Living on the Dead

by Aharon Megged

When Jonas' exasperated publisher sues him for failing to produce the book he has been amply paid to write over the course of a year and a half, much more than Jonas' integrity or writing skills are at stake.
Working on the biography of Abrasha Davidov, pioneer and national hero, not only brings Jonas into contact with scores of people eager to unburden their own memories of this living legend, but also forces him to confront his own limitations. He comes to loathe the paragon of virtue he is supposed to be eulogizing. After all, didn't Davidov spend his days building roads in the searing heat, defending settlements against marauding Arabs...while he, Jonas, seems unable to shake his own sloth. Between one hangover and the next, the situation worsens...but did Davidov-the-idol actually have feet of clay?

Genres: Israel

251 pages, Hardcover

First published January 1, 1965

About the author

Aharon Megged (Hebrew: אהרון מגד) (10 August 1920 – 23 March 2016) (Hebrew year 5680) was an Israeli author and playwright. In 2003, he was awarded the Israel Prize for literature.

Aharon Greenberg (later Megged) was born in 1920 in Włocławek, Poland. In 1926, he immigrated with his parents to Mandate Palestine. He grew up in Ra'anana, attending Herzliya high school in Tel Aviv. After graduation, he joined a Zionist pioneering youth movement, training at Kibbutz Giv'at Brenner. He was a member of Kibbutz Sdot Yam for twelve years.

Megged was married to author Ida Tsurit, with whom he had two children, Eyal Megged, also a writer, and Amos Megged, a lecturer in history at University of Haifa.

Megged was one of the founders of the Masa literary weekly, and served as its editor for fifteen years. He worked as a literary editor for theHebrew newspapers La-merhav and Davar. In 1977/78 he was author-in-residence at the Center for Hebrew Studies affiliated with Oxford University. He made several lecture tours of the United States, and was also author-in-residence at the University of Iowa. He published 35 books.

Megged's plays were performed at Habima, Ha-Ohel and other theaters. His books have been translated into numerous languages and published in the United Kingdom, the United States, Argentina, France, and other countries.

From 1968 to 1971, Megged served as cultural attaché to the Israeli embassy in London.

In 1974, Megged won the Bialik Prize for his books The Evyatar Notebooks: a novel and Of Trees and Stones.
In 2003, he was awarded the Israel Prize, for literature.
Megged won the Brenner Prize, the S.Y. Agnon Prize, and the Prime Minister's Prize.

(from Wikipedia)

Reviews

[Nitzhia Peleg · Rating 4 out of 5]

שם הספר, חידתי במקצת, הוא המפתח. החי הוא יונס. סופר שנשכר לצורך ביצוע פרוייקט תיעודי - פרסום ספר ביוגרפי חשוב. המת הוא אברם (אברשה) דווידוב, חלוץ מבוני הארץ, מושא הביוגרפיה. דמות בידיונית, שהספר מתייחס אליה כאמיתית לכל דבר. בסופו של דבר, לאחר תחקירים וריאיונות, הספר לא נכתב. את מקדמת הכתיבה, לעומת זאת, אכל יונס במשך שנתיים, שהתגלו כעקרות למפתיע, מה שגרם להוצאה לתבוע אותו לדין. שם הספר דגדג לי, ולכן גיגלתי קצת. החיפוש הראשוני העלה אמרה המיוחסת לאריסטו "יתרון הלמדן על הבור, כיתרון החי על המת", אלא שזה לא מסתדר, ולכן העמקתי את חיפושי, בעזרת בדלי הידע שנותר לי מחידוני התנ"ך לפני עשרים שנה ומעלה. כך הגעתי לפסוקים הבאים מספר קהלת פרק ט':
כִּי-מִי אֲשֶׁר יבחר (יְחֻבַּר), אֶל כָּל-הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן: כִּי-לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן-הָאַרְיֵה הַמֵּת. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר--כִּי נִשְׁכַּח, זִכְרָם. גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

מי שמכיר תנ"ך יודע כי קהלת הוא ספר הנושא דיכאון קיומי. גם ספריו של אהרון מגד נושאים רוח דיכאונית שכזאת, כדוגמת אותה ביוגרפיית מופת שלא נכתבה. יונס הסופר, הצליח לפרסם בחייו פרק אחד מספר אחד. וזה המקנה לו את הילת ותהילת הסופר, את היכולת לבלות את ימיו ולילותיו בהגיגים ריקים, בהוללויות שכרות עם חבריו האומנים, ובהרבה כלום. יונס הוא "הכלב החי". אברם דוידוב, החלוץ הגיבור, נראה לכאורה ההיפך הגמור. אדם שעבד, ועשה, ויצר, ועבר בכל מוקדי ההתיישבות בארץ ישראל, ותרם לכל המאורעות המרכזיים. הוא אריה. אלא שלאחר מותו, אנשים ממשיכים לדבר. יונס מגלה אט-אט, שלעומת ההילה הגדולה האופפת ועולה, מכרים וקרובים אינם ששים לדבר ולגלות הכל. לפתע יש דברים שהשתיקה יפה להם. ככל שהתחקיר מתקדמת נפגמת דמותו הזוהרת. לארח עשרים ושבעה ריאיונות ברור ליונס שאין דרך שבה הביוגרפיה המוזמנת תיכתב בדרך שתישא חן בעיני היוזמים והמו"לים.

מעל לכל עולה השאלה שצצה תמיד כאשר עוסקים באישים ציבוריים שתרמו לכלל תרומה ניכרת, והיא שאלת המחיר שמשלמת על כך המשפחה. ספר טוב, כתוב היטב (כיאה לאהרון מגד), ואם הוא מדכא, הרי זה בשל היות המציאות עצמה מדכאת.

[Ami · Rating 4 out of 5]

This is my first Meged, and certainly not the last. I loved it.

Why to read?
- excellent prose, excellent character building, excellent story telling.
- I loved the dillema - a man which can't handle the shadow of a former giant generaion. It's described beuatifuly.

[Daniel · Rating 5 out of 5]

הספר הישראלי הכי טוב שקראתי מזה שנים. פרוזה יפיפיה על הפער התרבותי בין דור העולים המייסדים לדור הצברים הראשון בישראל. אפילו המלים התנכיות הסתומות לא פוגמות בהנאה. ספר שבהחלט יכול לעזור לצעירים להבין את החיים בישראל של אותה תקופה. הוא עוסק בין השאר גם על היחס לניצולי שואה, חיים בצל גיבורים, הבוהמה התל-אביבית ותרבות ההנצחה.

[Moran · Rating 5 out of 5]

אהרן מגד מעמיד אחד מול השני את הבוהמה הספרותית ה"חדשה" (של שנות השבעים, אני מניח) ואת דור החלוצים ה"ישן", תוך להטוטי מילים ולשון שהם גם שנונים, חדים, מתוחכמים ומלאים במטאפורות אבל גם קולחים לחלוטין. מהי אמת, מהו גיבור, מה המשמעות של גיבורים ואגדות, מה היה פעם ומה יש היום. כל כך הרבה רבדים יש בסיפור הזה, אבל בשורה התחתונה, נהניתי. ספר מעולה.