What do you think?
Rate this book
ערות
"הגבר שלא שכב איתי, חזר יום אחד מחודש באוסטרליה והדבר הראשון שהוא עשה כשהגיע זה לפרוק את המזוודות. חשבתי לעצמי שאני לא רוצה לחיות עם מי שפורק את המזוודות ולא 'עושה אותי' על השיש מיד כשהוא חוזר. השיער נשר לי, העור שלי הפך צהוב. במו עיניי ראיתי את ההשפעה של חיים ללא סקס על אישה."
"היום, כשהילדים כבר לא בבית וזה רק שנינו, הוא משכיב אותי גם בסלון וזה כיף לא נורמלי. תמיד אמרתי לו, "אדוני, אני לא רוצה כמו מכונת תפירה. אם אתה רוצה רק לטרוף ולגמור אני הולכת לישון. אתה רוצה? לאט לאט. בעדינות. אין כזה דבר 'בא לי'. אני לא מוותרת על משחקי אהבה מקדימים. אני לא ספק אינטרנט. אני רוצה להתענג!"
"ערות" הוא עצומה של נשים שמפרקות את הקשרים הסבוכים שבין אשמה ובין תשוקה ועונג; זהו ספר המבקש לשנות היסטוריה ארוכה של שתיקה. הוא מדבר סקס כפי שנשים תופסות אותו ומתאר את היחסים המורכבים של נשים עם גופן.
בספר עשרים ושלושה מונולוגים שכתבה תמר מור סלע. סיפורים של נשים אמיתיות, גלויות לב, שֵם ופנים; מונולוגים על מסעות אישיים, פנימיים ועמוקים אל העולם המיני של כל אחת מהן ואל אינספור האדוות הנפרשות ממנו. הסיפורים האישיים חושפים את המבנה החברתי המרחיק נשים מעצמן ומשתיק את מיניותן, ובה בעת מתארים את הכוחות שחותרים במעלה הזרם ומשמיעים את קולן של נשים המתעקשות לחגוג את תשוקותיהן ולהפיק עונג מן האש הבוערת בהן.
"ערות" הוא ספר שייגע בכל אישה שתקרא בו - צעירה או מבוגרת, שמרנית או משוחררת, זו השְלֵמה עם המיניות שלה וזו המבקשת לעצמה מיניות אחרת.
תמר מור סלע היא עיתונאית ויוצרת. ספרה "להיות אמא" ראה אור בידיעות ספרים ב-2010.
ראומה זוהֵר חיות היא צלמת ואמנית רב תחומית.
"היום, כשהילדים כבר לא בבית וזה רק שנינו, הוא משכיב אותי גם בסלון וזה כיף לא נורמלי. תמיד אמרתי לו, "אדוני, אני לא רוצה כמו מכונת תפירה. אם אתה רוצה רק לטרוף ולגמור אני הולכת לישון. אתה רוצה? לאט לאט. בעדינות. אין כזה דבר 'בא לי'. אני לא מוותרת על משחקי אהבה מקדימים. אני לא ספק אינטרנט. אני רוצה להתענג!"
"ערות" הוא עצומה של נשים שמפרקות את הקשרים הסבוכים שבין אשמה ובין תשוקה ועונג; זהו ספר המבקש לשנות היסטוריה ארוכה של שתיקה. הוא מדבר סקס כפי שנשים תופסות אותו ומתאר את היחסים המורכבים של נשים עם גופן.
בספר עשרים ושלושה מונולוגים שכתבה תמר מור סלע. סיפורים של נשים אמיתיות, גלויות לב, שֵם ופנים; מונולוגים על מסעות אישיים, פנימיים ועמוקים אל העולם המיני של כל אחת מהן ואל אינספור האדוות הנפרשות ממנו. הסיפורים האישיים חושפים את המבנה החברתי המרחיק נשים מעצמן ומשתיק את מיניותן, ובה בעת מתארים את הכוחות שחותרים במעלה הזרם ומשמיעים את קולן של נשים המתעקשות לחגוג את תשוקותיהן ולהפיק עונג מן האש הבוערת בהן.
"ערות" הוא ספר שייגע בכל אישה שתקרא בו - צעירה או מבוגרת, שמרנית או משוחררת, זו השְלֵמה עם המיניות שלה וזו המבקשת לעצמה מיניות אחרת.
תמר מור סלע היא עיתונאית ויוצרת. ספרה "להיות אמא" ראה אור בידיעות ספרים ב-2010.
ראומה זוהֵר חיות היא צלמת ואמנית רב תחומית.
293 pages, Paperback
First published January 1, 2017
4 people are currently reading
45 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 11 of 11 reviews
July 7, 2020
את הסקירה הזו ועוד סקירות ניתן לראות כאן:
אזהרת טריגר: הספר והסקירה מכילים תכנים בעלי אופי מיני
הספר בקצרה
הספר מכיל 23 מונולוגים של נשים, כשהנושא העיקרי שסביבו הם סובבים זה מין, מיניות ומגדר.
מה חשבתי עליו
כששמעתי על הספר הזה ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו (בפועל האזנתי לו, אבל המהות נשארת אותה המהות. הייתי צריכה להיחשף לתוכן שלו).
ציפיתי ממנו לחשיפה מרתקת לחיים הפרטיים של נשים, ציפיתי לשיח פתוח על המיניות הנשית על שלל גווניה (ובעיקר לנרמול של הנושא הזה), ציפיתי לספר פמיניסטי, מעצים, פורץ דרך. ציפיתי לספר שבדרכו שלו יפנה לנשים רבות ויגיד להן שהן לא לבד, שהן לא צריכות להתאים את עצמן לתבנית אחת ויחידה של מיניות. שאין תבנית כזאת.
וכגודל הציפיות האסטרונומיות כך גם האכזבה.
הספר אכן מכיל סיפורים (או ליתר דיוק מונולוגית אישיים) של נשים, ובהחלט הקורא מקבל חשיפה לנושא מאוד מושתק בחברה: המיניות הנשית. יש כאן מונולוג של אישה שהחליטה בגיל בוגר שהיא לסבית, אישה שנהנית מ-BDSM, אישה שבחרה בפוליאמוריה. יש קולות של נשים דתיות, נשים חילוניות, נשים צעירות, נשים מבוגרות, נשים שעברו הטרדה מינית וחוויות טראומטיות בילדותן. על פניו זה בדיוק מה שרציתי מהספר הזה. למה רק "על פניו"?
כי הספר הזה נוטף התנשאות, שיפוטיות, ניסיון לחנך. מה שחסר בו זו הטולרנטיות וההעצמה שציפיתי ממנו.
אני אקדים ואומר שאין לי שום שיפוטיות כלפי הבחירות האישיות שהתקבלו ע"י הגיבורות בספר. כל אחת זכאית להעדפות משלה, כל אחת אוהבת דברים אחרים, כל אחת נהנית מדברים אחרים, כל אחת נושאת על גבה את סיפור חייה שעיצב אותה ואת המקום שבו היא נמצאת כיום.
מה שמפריע לי זו הגישה שבצבצה כמעט בכל המונולוגים האלו והשתמע ממנה ש"אני יודעת את האמת היחידה והבלעדית על מיניות. הקשיבו לי ואספר לכם איך נכון לחיות".
אני אתן כמה דוגמאות (ראו הוזהרתם – ספוילרים לפניכם):
אחת הנשים טענה "אם יש גבר חם ואוהב – למה צריך לאונן?" (רבים הדברים שיכולתי להגיד על הטענה המקוממת הזו, אבל אני אגיד רק דבר אחד: איך אמורה להרגיש אישה שנמצאת בזוגיות חמה ואוהבת ובוחרת לאונן? אשמה? בושה? איך ספר שמתיימר להיות מעצים נותן לאישה הרגשה רעה בגלל שהיא נהנית מפעילות מינית שלא פוגעת באף אחד?).
"מבנה משפחתי של 'אבא, אמא, ילדים' נידון לכישלון" (אני מבינה שזה מבנה משפחתי שלא מתאים לכולם. זה בסדר לבחור עבורך מבנה משפחתי אחר. מה שלא בסדר הוא לצאת בהצהרה כל כך שיפוטית כלפי בחירה של הרבה אנשים בחברה).
"נשים לא גמרו מחדירה כי הן לא עשו את זה כמו שצריך" (בואו נאשים נשים על המבנה הפיזיולוגי או על מנגנוני ההנאה שלהן. פמיניזם במיטבו)
"מין נכון הוא רק וגינלי. ככה עוברת אנרגיה מהגוף של אישה גוף של גבר. בכל דרך אחרת האנרגיה לא תעבור" (ובהמשך גם היה הסבר מדוע כל אורגזמה שהיא לא נרתיקית היא פחות טובה ו"מקטינה את המיניות של האישה")
אני אחסוך לכם מנטרות על כך שתפקידה של האישה ביחסי מין הוא רק לשכב, לזוז כמה שפחות ולתת לגבר להיות אחראי הבלעדי על ההנאה שלה (ד"א: איך זוג לסביות אמורות להתנהג לפי הגישה הזו?), על כך ש"בנים לא רוצים לראות דם" (אמנם זה נאמר בהקשר של ווסת, אבל המחשבה הראשונה שלי היא איך כותבת המונולוג מצפה מאותו הגבר, כשיגדל, לתמוך בבת זוגתו בחדר לידה, אם מגיל צעיר כל כך גוננו אותו ממראה הדם רק בגלל שהוא התברך בזוג אשכים), כל אישה חייבת שיהיו לה חיי מין טובים (את אישה ואין לך עניין במין? את אישה וכרגע חיי המין שלך לא פעילים מסיבה זו או אחרת? כניראה שמשהו פגום בך), נשים שחושבות שהן מסופקות מינית משקרות לעצמן. אני אעצור כאן, אבל תאמינו לי שיכולתי להמשיך עוד ועוד ועד.
במקום לחשוף את הקוראים לספקטרום רחב של מיניות (כמעט)כל אחת מהדוברות ניסתה לשכנע שרק הדרך שלה נכונה, וכל דבר אחר פגום ופסול. אני תוהה למה בשביל העצמה אישית אנשים בוחרים להקטין את האחרים במקום פשוט להעצים את עצמם.
זה יהיה לא נכון מצידי לא לציין כמה נקודות אור בספר הזה, אז בשביל לסיים בנימה מעט יותר חיובית – הנה הן:
הפרויקט הזה של תמר מור סלע הוא אמיץ, הוא חשוב, הוא נכון. החברה שלנו חייבת להיחשף לעולמות ולדעות שעד כה היו מושתקים, שבזו להם וזלזלו בהם. והדרך הכי טובה להיחשף לרעיון הוא לראות אדם אמיתי בקצה השני. ואני אנצל את הסעיף הזה ואדגיש שהטענות שלי בספר הן לא כלפי תמר. היא עשתה עבודה דוקומנטרית חשובה ועל כך אני חייבת לפרגן לה.
אהבתי את הדיבור הפתוח בספר, שימוש טריוויאלי במילים כמו "דגדגן", "אורגזמה", "אוננות" וכו'. אולי בזכות הספר הזה יהיו פחות נשים בנות 50 שיגידו "פושפוש" כי הן מובכות מכל טרמינולוגיה בוגרת יותר.
אם בכל זאת תנסו להתעלם מכל השיפוטיות במונולוגים ותתרכזו בסיפורים האישיים – ייפתח בפניכם עולם שלם של 23 סיפורי חיים. וזה אוצר בפני עצמו. אל תזלזלו בו.
אני בטוחה שנשים רבות יוכלו לזהות את עצמן בסיפורי החיים שמופיעים בספר. ויש בי תקווה קטנה שחלק מהן ירגישו טוב יותר עם עצמן כי הן יידעו שהן לא לבד.
אזהרת טריגר: הספר והסקירה מכילים תכנים בעלי אופי מיני
הספר בקצרה
הספר מכיל 23 מונולוגים של נשים, כשהנושא העיקרי שסביבו הם סובבים זה מין, מיניות ומגדר.
מה חשבתי עליו
כששמעתי על הספר הזה ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו (בפועל האזנתי לו, אבל המהות נשארת אותה המהות. הייתי צריכה להיחשף לתוכן שלו).
ציפיתי ממנו לחשיפה מרתקת לחיים הפרטיים של נשים, ציפיתי לשיח פתוח על המיניות הנשית על שלל גווניה (ובעיקר לנרמול של הנושא הזה), ציפיתי לספר פמיניסטי, מעצים, פורץ דרך. ציפיתי לספר שבדרכו שלו יפנה לנשים רבות ויגיד להן שהן לא לבד, שהן לא צריכות להתאים את עצמן לתבנית אחת ויחידה של מיניות. שאין תבנית כזאת.
וכגודל הציפיות האסטרונומיות כך גם האכזבה.
הספר אכן מכיל סיפורים (או ליתר דיוק מונולוגית אישיים) של נשים, ובהחלט הקורא מקבל חשיפה לנושא מאוד מושתק בחברה: המיניות הנשית. יש כאן מונולוג של אישה שהחליטה בגיל בוגר שהיא לסבית, אישה שנהנית מ-BDSM, אישה שבחרה בפוליאמוריה. יש קולות של נשים דתיות, נשים חילוניות, נשים צעירות, נשים מבוגרות, נשים שעברו הטרדה מינית וחוויות טראומטיות בילדותן. על פניו זה בדיוק מה שרציתי מהספר הזה. למה רק "על פניו"?
כי הספר הזה נוטף התנשאות, שיפוטיות, ניסיון לחנך. מה שחסר בו זו הטולרנטיות וההעצמה שציפיתי ממנו.
אני אקדים ואומר שאין לי שום שיפוטיות כלפי הבחירות האישיות שהתקבלו ע"י הגיבורות בספר. כל אחת זכאית להעדפות משלה, כל אחת אוהבת דברים אחרים, כל אחת נהנית מדברים אחרים, כל אחת נושאת על גבה את סיפור חייה שעיצב אותה ואת המקום שבו היא נמצאת כיום.
מה שמפריע לי זו הגישה שבצבצה כמעט בכל המונולוגים האלו והשתמע ממנה ש"אני יודעת את האמת היחידה והבלעדית על מיניות. הקשיבו לי ואספר לכם איך נכון לחיות".
אני אתן כמה דוגמאות (ראו הוזהרתם – ספוילרים לפניכם):
אחת הנשים טענה "אם יש גבר חם ואוהב – למה צריך לאונן?" (רבים הדברים שיכולתי להגיד על הטענה המקוממת הזו, אבל אני אגיד רק דבר אחד: איך אמורה להרגיש אישה שנמצאת בזוגיות חמה ואוהבת ובוחרת לאונן? אשמה? בושה? איך ספר שמתיימר להיות מעצים נותן לאישה הרגשה רעה בגלל שהיא נהנית מפעילות מינית שלא פוגעת באף אחד?).
"מבנה משפחתי של 'אבא, אמא, ילדים' נידון לכישלון" (אני מבינה שזה מבנה משפחתי שלא מתאים לכולם. זה בסדר לבחור עבורך מבנה משפחתי אחר. מה שלא בסדר הוא לצאת בהצהרה כל כך שיפוטית כלפי בחירה של הרבה אנשים בחברה).
"נשים לא גמרו מחדירה כי הן לא עשו את זה כמו שצריך" (בואו נאשים נשים על המבנה הפיזיולוגי או על מנגנוני ההנאה שלהן. פמיניזם במיטבו)
"מין נכון הוא רק וגינלי. ככה עוברת אנרגיה מהגוף של אישה גוף של גבר. בכל דרך אחרת האנרגיה לא תעבור" (ובהמשך גם היה הסבר מדוע כל אורגזמה שהיא לא נרתיקית היא פחות טובה ו"מקטינה את המיניות של האישה")
אני אחסוך לכם מנטרות על כך שתפקידה של האישה ביחסי מין הוא רק לשכב, לזוז כמה שפחות ולתת לגבר להיות אחראי הבלעדי על ההנאה שלה (ד"א: איך זוג לסביות אמורות להתנהג לפי הגישה הזו?), על כך ש"בנים לא רוצים לראות דם" (אמנם זה נאמר בהקשר של ווסת, אבל המחשבה הראשונה שלי היא איך כותבת המונולוג מצפה מאותו הגבר, כשיגדל, לתמוך בבת זוגתו בחדר לידה, אם מגיל צעיר כל כך גוננו אותו ממראה הדם רק בגלל שהוא התברך בזוג אשכים), כל אישה חייבת שיהיו לה חיי מין טובים (את אישה ואין לך עניין במין? את אישה וכרגע חיי המין שלך לא פעילים מסיבה זו או אחרת? כניראה שמשהו פגום בך), נשים שחושבות שהן מסופקות מינית משקרות לעצמן. אני אעצור כאן, אבל תאמינו לי שיכולתי להמשיך עוד ועוד ועד.
במקום לחשוף את הקוראים לספקטרום רחב של מיניות (כמעט)כל אחת מהדוברות ניסתה לשכנע שרק הדרך שלה נכונה, וכל דבר אחר פגום ופסול. אני תוהה למה בשביל העצמה אישית אנשים בוחרים להקטין את האחרים במקום פשוט להעצים את עצמם.
זה יהיה לא נכון מצידי לא לציין כמה נקודות אור בספר הזה, אז בשביל לסיים בנימה מעט יותר חיובית – הנה הן:
הפרויקט הזה של תמר מור סלע הוא אמיץ, הוא חשוב, הוא נכון. החברה שלנו חייבת להיחשף לעולמות ולדעות שעד כה היו מושתקים, שבזו להם וזלזלו בהם. והדרך הכי טובה להיחשף לרעיון הוא לראות אדם אמיתי בקצה השני. ואני אנצל את הסעיף הזה ואדגיש שהטענות שלי בספר הן לא כלפי תמר. היא עשתה עבודה דוקומנטרית חשובה ועל כך אני חייבת לפרגן לה.
אהבתי את הדיבור הפתוח בספר, שימוש טריוויאלי במילים כמו "דגדגן", "אורגזמה", "אוננות" וכו'. אולי בזכות הספר הזה יהיו פחות נשים בנות 50 שיגידו "פושפוש" כי הן מובכות מכל טרמינולוגיה בוגרת יותר.
אם בכל זאת תנסו להתעלם מכל השיפוטיות במונולוגים ותתרכזו בסיפורים האישיים – ייפתח בפניכם עולם שלם של 23 סיפורי חיים. וזה אוצר בפני עצמו. אל תזלזלו בו.
אני בטוחה שנשים רבות יוכלו לזהות את עצמן בסיפורי החיים שמופיעים בספר. ויש בי תקווה קטנה שחלק מהן ירגישו טוב יותר עם עצמן כי הן יידעו שהן לא לבד.
October 19, 2017
ספר חזק, מדהים וחשוב, יחיד במינו. לטעמי צריך להיות חובת קריאה לנשים וגברים כאחד.
הספר כולל 23 סיפורים אישיים של נשים. לחלק התחברתי ולחלק לא, אבל זה לא ממש משנה. כולם מעוררי מחשבה.
נתתי 4 כוכבים ולא 5 כוכבים, משום שלמרות שתכני הסיפורים שונים אחד מהשני, הקול הרווח בחלק גדול מהם הוא אותו קול, משום שסיפורים רבים הם של נשים שעוסקות בתחום טיפולי או רוחני ומתבטאות בהתאם. היו חסרים לי סיפורים של נשים יותר "רגילות" עם עיסוקים "רגילים" ומבנה משפחתי "רגיל".
הספר כולל 23 סיפורים אישיים של נשים. לחלק התחברתי ולחלק לא, אבל זה לא ממש משנה. כולם מעוררי מחשבה.
נתתי 4 כוכבים ולא 5 כוכבים, משום שלמרות שתכני הסיפורים שונים אחד מהשני, הקול הרווח בחלק גדול מהם הוא אותו קול, משום שסיפורים רבים הם של נשים שעוסקות בתחום טיפולי או רוחני ומתבטאות בהתאם. היו חסרים לי סיפורים של נשים יותר "רגילות" עם עיסוקים "רגילים" ומבנה משפחתי "רגיל".
May 4, 2017
ספר כל כך בנאלי ומשעמם. מונולוגים מהואגינה היבשושית שלא מחדשים דבר. נשים מכל קצווי החברה הישראלית מספרות על המיניות האישית שלהן, שברוב המקרים לא מעניינת כהוא זה, ולא ברור אם בשל התוכן החלול, או עקב הכתיבה המשמימה של מור סלע, שגרמה לי לנטוש את הספר הזה עשר פעמים, ולחזור אליו בכל פעם באנחה, כמו מתוך חובה לתת הזדמנות למונולוג הבא, שאולי ינצנץ ויבריק פתאום מתוך הריק.
לצערי לא מצאתי בשורה באף אחד מהמונולוגים, אם כי המונולוג של דנה ספקטור בלט על פני כל היתר, בכך שתיאר התעוררות מינית אמיתית. למרות שם הספר, נשים לא מעטות בו כלל לא היו "ערות", והעידו על עצמן כישנות על מיניותן מזה שנים.
לצערי לא מצאתי בשורה באף אחד מהמונולוגים, אם כי המונולוג של דנה ספקטור בלט על פני כל היתר, בכך שתיאר התעוררות מינית אמיתית. למרות שם הספר, נשים לא מעטות בו כלל לא היו "ערות", והעידו על עצמן כישנות על מיניותן מזה שנים.
Read
August 10, 2017כבר זמן רב שהספר הזה סקרן אותי. בכל זאת, רב מכר בעשרות אלפי עותקים שאינו ספר עלילתי קונבנציונלי, אלא אסופת חוויות אישיות הנוגעות לנשיות, מגדר, מיניות – אבל לא רק.
בתור סטודנטית לתואר שני במגדר, יכול להיות שהיה זה “אך טבעי” שארצה לקרוא את הספר הזה, אך לדעתי מדובר בספר שיעניין כל אישה שפתוחה ורוצה לשמוע על חוויות אישיות – בנוגע לזהות, מיניות, זוגיות, אימהות – של נשים אחרות.
אני חושבת ש”השוס הגדול” של הספר הזה נעוץ בעובדה שהוא מביא לקדמת הבמה נושא שלרוב נלחש בחדרי חדרים, והוא המיניות הנשית. לא מדובר כאן על המיניות הנשית המוצגת לראווה במדיה, שנשענת במידה רבה על סטריאוטיפים ואידיאלים רחוקים מהמציאות, אלא על חוויות אמיתיות, אותנטיות, חלקן חיוביות וחלקן קשות, עם הרבה מילים כמו “כוס”, “דגדגן”, ו”שפיכה נשית”.
חלק מהסיפורים מטלטלים יותר וחלקם פחות, אבל אני מניחה שכל סיפור פוגש אותך בנקודה מסוימת שבה את נמצאת בחיים, ויכול להיות שבקריאה חוזרת, בעוד כמה שנים, עם ארסנל חוויות קצת שונה מעכשיו, אותם סיפורים יפגשו אותי במקום שונה.
כך למשל, ישנם סיפורים על מיניות והזדקנות, על מיניות בזוגיות רבת שנים, על עיצוב הזהות בעקבות טראומה מינית בילדות, על חוויות מיניות ראשוניות ועוד. חלק מהמספרות נחשפו בשמן המלא וחלק העדיפו להישאר בעילום שם.
לדעתי, הגדולה שטמונה באסופת הסיפורים הזו היא מעבר לסיפורים עצמם, ומעבר להחלטה המוערכת מאוד של לדבר נושאים שאינם מדוברים והיא הידיעה, גם למי שלא קראה את הספר אלא רק שמעה עליו, שנשים מדברות על מיניות ופתוחות לשתף בחוויות שעברו עליהן. המיניות הנשית כבר אינה “טאבו”, להפך, היא עולם ומלואו שרק עכשיו אנחנו מתחילות לחשוף אותו.
לא חסרות הרצאות מתוחכמות על כוחה של חכמת ההמונים – ובכן, כאן מדובר ב”חכמת ההמוניות”. לא תקראו?
בתור סטודנטית לתואר שני במגדר, יכול להיות שהיה זה “אך טבעי” שארצה לקרוא את הספר הזה, אך לדעתי מדובר בספר שיעניין כל אישה שפתוחה ורוצה לשמוע על חוויות אישיות – בנוגע לזהות, מיניות, זוגיות, אימהות – של נשים אחרות.
אני חושבת ש”השוס הגדול” של הספר הזה נעוץ בעובדה שהוא מביא לקדמת הבמה נושא שלרוב נלחש בחדרי חדרים, והוא המיניות הנשית. לא מדובר כאן על המיניות הנשית המוצגת לראווה במדיה, שנשענת במידה רבה על סטריאוטיפים ואידיאלים רחוקים מהמציאות, אלא על חוויות אמיתיות, אותנטיות, חלקן חיוביות וחלקן קשות, עם הרבה מילים כמו “כוס”, “דגדגן”, ו”שפיכה נשית”.
חלק מהסיפורים מטלטלים יותר וחלקם פחות, אבל אני מניחה שכל סיפור פוגש אותך בנקודה מסוימת שבה את נמצאת בחיים, ויכול להיות שבקריאה חוזרת, בעוד כמה שנים, עם ארסנל חוויות קצת שונה מעכשיו, אותם סיפורים יפגשו אותי במקום שונה.
כך למשל, ישנם סיפורים על מיניות והזדקנות, על מיניות בזוגיות רבת שנים, על עיצוב הזהות בעקבות טראומה מינית בילדות, על חוויות מיניות ראשוניות ועוד. חלק מהמספרות נחשפו בשמן המלא וחלק העדיפו להישאר בעילום שם.
לדעתי, הגדולה שטמונה באסופת הסיפורים הזו היא מעבר לסיפורים עצמם, ומעבר להחלטה המוערכת מאוד של לדבר נושאים שאינם מדוברים והיא הידיעה, גם למי שלא קראה את הספר אלא רק שמעה עליו, שנשים מדברות על מיניות ופתוחות לשתף בחוויות שעברו עליהן. המיניות הנשית כבר אינה “טאבו”, להפך, היא עולם ומלואו שרק עכשיו אנחנו מתחילות לחשוף אותו.
לא חסרות הרצאות מתוחכמות על כוחה של חכמת ההמונים – ובכן, כאן מדובר ב”חכמת ההמוניות”. לא תקראו?
June 17, 2018
ספר על מיניות נשית שכל אישה צריכה לקרוא.
August 2, 2019
A brave book, interesting and eye-opening
January 7, 2023
Book recommendation-Hebrew.
Tamar Mor Sela - Awaken
ספר שחובה לכל אישה, ואני רצינית. אני מזהירה מראש שרמת הזעזוע שתרגישו תגרום לכן להרבה מאוד מחשבות, תגרום למוח שלכן להתפוצץ והלב להחסיר פעימה. ואפילו לא אחת. במהלך כל הספר הרגשתי שאני יושבת לצד הנשים שמדברות איתי, שמחזיקות לי את היד וחולקות את הכי אישי שלהן-איתי, מגלות לי סודות ופותחות נושאים שלא נהוג לדבר עליהם, שחברה שבה אנו חיי�� אוסרת על כל הנשים, על הנורמות הפגומות של הסוציום, על הגישות השגויות ועל החיים, חיים של אישה. זה ספר מיוחד, ספר שגילה לי דברים שלא ידעתי שאני לא יודעת עליהם, לא ידעתי על קיומם ואפילו לא חשבתי שאפשר לחשוב כך. כי אני גם חלק מהסוציום עם נורמות פגומות ובתוכו גדלתי.
הספר ניתן לשמוע בחינם דרך מנוי של הספריה עירונית ישראלית באפליקציית libby, אומנם ההמתנה הייתה ארוכה אבל זה אחד הספרים שגרמו לי לחשוב עד כאב.
#ערות #נשים מדברות מיניות #תמרמורסלע #ספרים
Tamar Mor Sela - Awaken
ספר שחובה לכל אישה, ואני רצינית. אני מזהירה מראש שרמת הזעזוע שתרגישו תגרום לכן להרבה מאוד מחשבות, תגרום למוח שלכן להתפוצץ והלב להחסיר פעימה. ואפילו לא אחת. במהלך כל הספר הרגשתי שאני יושבת לצד הנשים שמדברות איתי, שמחזיקות לי את היד וחולקות את הכי אישי שלהן-איתי, מגלות לי סודות ופותחות נושאים שלא נהוג לדבר עליהם, שחברה שבה אנו חיי�� אוסרת על כל הנשים, על הנורמות הפגומות של הסוציום, על הגישות השגויות ועל החיים, חיים של אישה. זה ספר מיוחד, ספר שגילה לי דברים שלא ידעתי שאני לא יודעת עליהם, לא ידעתי על קיומם ואפילו לא חשבתי שאפשר לחשוב כך. כי אני גם חלק מהסוציום עם נורמות פגומות ובתוכו גדלתי.
הספר ניתן לשמוע בחינם דרך מנוי של הספריה עירונית ישראלית באפליקציית libby, אומנם ההמתנה הייתה ארוכה אבל זה אחד הספרים שגרמו לי לחשוב עד כאב.
#ערות #נשים מדברות מיניות #תמרמורסלע #ספרים
January 25, 2021
פרשתי. לא ממליצה.
הגעתי לגברת בת 83 (לא הקשבתי לסיפור שלה) ונמאס לי. כל הסיפורים היו די דומים (הקשבתי ל-5? 10? הכל התערבב) וכולן היו בנות 45+, עם ערכים התחלתיים די דומים שנהפכו אצלי לעיסה בראש.
את שאר הדעות שלי על הספר (או על 43% ממנו), מישהי אחרת כתבה פה מצויין - Vika Bar.
הגעתי לגברת בת 83 (לא הקשבתי לסיפור שלה) ונמאס לי. כל הסיפורים היו די דומים (הקשבתי ל-5? 10? הכל התערבב) וכולן היו בנות 45+, עם ערכים התחלתיים די דומים שנהפכו אצלי לעיסה בראש.
את שאר הדעות שלי על הספר (או על 43% ממנו), מישהי אחרת כתבה פה מצויין - Vika Bar.
April 26, 2019
נטשתי את הספר לאחר שלושה סיפורים.
הסיפורים היו כתובים כמעט כמו דיווח עיתונאי, קרה לי ככה אמרו לי ככה.
ציפיתי למשהו אחר.
הסיפורים היו כתובים כמעט כמו דיווח עיתונאי, קרה לי ככה אמרו לי ככה.
ציפיתי למשהו אחר.
March 4, 2024
לא לטעמי
December 25, 2021
מומלץ - לכל גבר :)
Displaying 1 - 11 of 11 reviews