הרבה אומץ וכישרון יש בדפי הספר הזה – אומץ לכתוב על דברים גדולים; והכישרון לתת להם ביטוי מקורי ונועז. על אהבה ומוות כתבו רבים; אצל הילה עמית מופיע צמד הניגודים הזה הן בתפאורה מוכרת כנופי הכינרת ואילת בזמן חופשה משפחתית נינוחה, והן בסביבה זרה לרובנו. אם חד־הורית, בתהּ הקטנה וצעיר פלשתיני נפגשים בחצרות האחוריות של תל אביב, והקשר האבהי שנקשר בין הצעיר לילדה סוחף אותה הרחק־הרחק מאמהּ – מן הביבים של תל אביב והשמש הים־תיכונית עד קנדה – ואין לדעת איך יסתיים. ג'ומאנה, רופאה באיכילוב, חוזרת מן העיר הגדולה אל בית הוריה אחרי מותו של אביה, ומתמודדת שוב עם מה שגרם לה לעזוב – לא רק רצונה ללמוד, אלא גם זהותה המינית. האם להתעקש על כך או להיכנע למוסכמות סביבתה? התלבטות דומה יש לנערה שגרה בשיכון של עמידר, כשהיא מתאהבת בשכנתה הבוגרת, אושרי שמה, ומחליטה לחיות אתה. קושי מסוג אחר עולה במערב אנגליה בין שתי נשים אוהבות שהזדקנו יחד, כשהאחת מאבדת את זיכרונה, ולא נשמר בו עוד אלא הזמן שקדם לאהבתן. בספר ראשון מעזה הילה עמית להתמודד עם אהבות שצריך להילחם עליהן נגד כל העולם או להחלים אט־אט משיברונן, עם חברה שאינה סלחנית כלפי החורגים מכלליה, עם שכול, עם הורות שאינה רצויה. כמה מהנושאים הפחות מסופרים כאן זוכים מידהּ לביטוי מרשים ומרגש.
ספר סיפורים קצרים שעוסקים במיניות לא שיגרתית, יחסים בתוך זוגיות ובין זוגות, בין הורים וילדים ויחסים בין יהודים וערבים. ביחסים.
חלק מהסיפורים טוב מאוד אפילו על סף מצויין אבל חסר בהם משהו להתעלות לרמת המצויינות שאני מצפה מסיפורים קצרים. לזכותו יאמר שבתור ספר ביכורים זה באמת ספר מפתיע.
הכי אהבתי את הסיפורים: "ג'ומאנה" המתאר את חזרתה של רופאה ערביה לסבית לבית הוריה באום אל פחם לאחר מות אביה ולאחר שהיא מרגישה שנפער פער לא מגושר בינה ובין בת זוגה בהווה בשל העובדה שהיא מתאהבת ברופאה.אחרת. הסיפור נע על הציר המסוכסך שבין תל אביב לאום אל פחם ובין אהבתה הקבועה לבת זוגתה למשיכה שלה לרופאה קולגה. הוא גם אומר משהו על הסכסוך הפנימי בנפשה של גומאנה שנאלצת לאמץ לעצמה דמויות שונות לתל אביב ולאום אל פחם.
הסיפור השני שאהבתי בקובץ הוא "מוניר, דנה והילדה" העוסק במערכת יחסים משפחתית בין פלסטינאי הומו, אם חד הורית והבת שלה. סיפור אמיץ לפחות בחלק א' שלו לפני שהחליטה להשלים את התמונה עם נקודת המבט של הילדה.
ההתמודדות של מוניר עם היותו פלסטינאי והומו יוצרת סימטריה עם ההתמודדות של דנה עם הריונה והבת שנולדה לה. הסימטריה של בחירות מתוך חיים הרוסים בשולי החברה.
סיפור השלישי שאהבתי הוא "מאושרי והלאה" העוסק במערכת יחסים בין חברות שהופכות לנאהבות. האחת מבוגרת והשניה צעירה. הוא גם עוסק במשולש היחסים המורכב מאמא של אושרי המבוגרת מבינהן ובתהליך יצירת המשפחה החלופית.
כפי שציינתי, כל הסיפורים טובים על סף מצויינים והם ראויים לקריאה אבל בעיניי גם בסיפורים שהם בפיסגה עדין חסר משהו מפתיע, מרטיט, מזעזע שיוציא את הקורא משיווי המשקל.
אחרי כל סיפור בספר הזה זקוקות לימי התאוששות. כל הסיפורים מתארים פרידה כלשהי של נשים, אם זו םרידה ידועה שאולי אפשר להתכונן לה בגלל מחלה או פרידה שנעשית מבחירה , נטישה או אובדן. ספר לא קל.
3.8 debut short stories book with brave take on subjects i haven't seen in one book - such as lesbian love, Arab Israeli's relationship, gay Palestinian, problematic parenthood and other . Death and losing a loved one are in all the stories. In some upfront in some in background. In all the stories the investigation the writer did is apparent . All are well written, but in spite ofall of the above, for most stories i felt distance - unconnected . It was the last 2 stories that broke the ice . 'Winter' being the gentlest and most touching of the stories. Im intrigued to see what Hila Amit will write next.