זאב אפשטיין, גבר ישראלי עשיר ומצליח, בן מסור לאמו ניצולת השואה ורדופת הפחדים, מגלה יום אחד שהוא בן מאומץ: הוריו הם פלסטינים שנמלטו מחיפה בשנת 1948 והוא נשאר בעריסתו בסערת המנוסה. זאב הוא במובן מסויים דור שני גם לשואת היהודים וגם לנכבה של הפלסטינים, והוא עושה כל שביכולתו לשאת באהבה ובאומץ את המשא הכפול והבלתי אפשרי הזה. לאחר שאמו הביולוגית, נבילה, מגלה אותו ונכנסת לחייו, נרקמים ביניהם יחסים מופלאים של חום ועדנה, בעוד המציאות הישראלית-פלסטינית האכזרית ממשיכה בשגרת הכיבוש מזה והטרור מזה. הנסיון הרב-תרבותי המיוחד של סמי מיכאל מאפשר לו להוסיף ולעורר שאלות נוקבות על אודות שני העמים החיים על אדמה מדממת, והוא עושה זאת כדרכו ביד של אמן רגיש ומעמיק.
סמי מיכאל מעניק לנו רומן חדש שנקרא בנשימה עצורה, הן בשל עלילתו המרתקת רבת התהפוכות והן בזכות גיבוריו שובי הלב. עוד הישג ספרותי חשוב ומרשים למחבר ויקטוריה, חסות, חצוצרה בואדי, מים נושקים למים, מבכירי הסופרים הישראליים - שספריו מאירים תחומי חיים שכמעט לא הועלו בספרות הישראלית, ובולט בהם כוחה של האמנות לנפץ מיתוסים ולהגיע לחקר האמת.
The importance of Sami Michael's novel 'Pigeons at Trafalgar Square' inserted in essence of the literary dialogue with an Arab creation. The author is touching in distress, thought and musings of the Arab author and he gives literary answer from his personal experience
הביקורות שמצאתי ברשת, של אלמוג בהר בבלוג שלו ושל יוסף אורן באתר פרויקט בן יהודה, עולות בקנה אחד עם תחושותיי בזמן הקריאה ומנוסחות בצורה הרבה יותר מדויקת, מנומקת ומעמיקה מכל ביקורת שאנסה לנסח בעצמי. זה לא רומן על עולמם הפנימי של אנשים (ככזה הוא לא אמין, לא מציאותי ולא מעניין), זאת יצירה סימבולית על הסכסוך.