* למה ערוצי הטלוויזיה יוצאים להפסקת הפרסומת בדיוק באותו הזמן? * מי בישר על מותו של יאסר ערפאת שבוע לפני שזה באמת קרה? * איך אפשר לדעת מראש איך ייראו התמונות של שרה נתניהו בעיתונים? * מה קרה לעיתון הבריטי שפרסם את תמונות העירום של קייט מידלטון? * מי הדליף לעיתון את הסיפור על פרשת המניות של דן חלוץ? * ומיהי נערת הזוהר שקלטת הסקס שלה הודלפה לעיתון ביבים?
תשובות לכל השאלות האלה ורבות אחרות תמצאו בספר העורך העירום, המחבר לראשונה בין תורת המשחקים לבין עולם התקשורת, ומראה באמצעות מודלים של משחקים קלאסיים כמו צֵיד הצבי, מכירה פומבית של דולר ודילמת האסיר, מהם הגורמים האמיתיים שמשפיעים על מה שכתוב בעיתונים או משודר בחדשות — הדברים שקובעים את סדר היום הציבורי ואפילו את הנושאים שעליהם מתקיימות הבחירות.
בספר העורך העירום, העשיר בדוגמאות ובסיפורים שאירעו באמת, חושף אורי רוזן לאור את אחורי הקלעים של עולם התקשורת ואת האופן שתורת המשחקים משפיעה על קבלת ההחלטות של כלי התקשורת ומאפשרת לחזות מראש מה הם ישדרו וכיצד יסקרו כל נושא.
העורך העירום הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין בתורת המשחקים, בתקשורת או בשתיהן כאחת.
"עשר שנים בדיוק לאחר מכן, כאשר מלאו 40 שנה למלחמת יום כיפור, התברר שהלקחים לא ממש נלמדו (והכוונה אינה ללקחים מהמלחמה עם מצרים וסוריה ב־1973, אלא לזו שבין העיתונים ב־2003). וכך קרה שבבוקר בהיר אחד בסוף אוגוסט 2013, הופתע שוב העורף הישראלי השאנן מהפצצה מאסיבית לאורך הגזרה כולה: ראיונות מרגשים, פרוטוקולים סודיים, פרויקטים מיוחדים ומכתבים מהחזית — העיתונים, ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט חסרי הרחמים לא פסחו על אף גנרל, אף מיתוס או אף פצע שעדיין לא הגליד. ניפגש בחגיגות 50 השנה ב־2023"
העורך העירום הוא ספר מצויין שעוסק בחשיפת תהליכים ומגמות בתקשורת הכתובה, המשודרת והאלקטרונית, דרך פריזמה של תורת המשחקים ומודלים של קבלת החלטות.
החלק הראשון עוסק בעיקר בהתפתחויות בעולם התקשורת דרך הפריזמה של תורת המשחקים שמונגשת באמצעות דוגמאות מלבבות ומשעשעות. הספר חושף בצורה מתודולוגית, משעשעת ונגישה לכל קורא את המתרחש מאחורי הקלעים של חדרי העורכים: תיאור משחקי הכח, המלחמות, שיתופי הפעולה והמניפולציות שעובדות על הציבור הרחב.
לצערי הספר לא זכה לחשיפה ראויה והעובדה היא שבסימניה בכלל אין ביקורות על הספר הזה, דבר תמוהה שכן הוא מדבר על נושאים מרתקים שיש להם השפעה ניכרת על אופן התפיסה שלנו את המציאות ואת האירועים.
הספר מומלץ בחום, למרות שהוא יחסית עב כרס, הוא קולח ומרתק במיוחד הדוגמאות שממחישות את ההתנהלות של התקשורת.
ספר מעניין העוסק בתורת המשחקים ובמודלים שונים, כגון תורת ההחלטות, היוריסטיקות, מיסגור, ועוד, וכיצד הם מתבטאים בעולם התקשורת. למרות שכבר קראתי מספר ספרים על תורת המשחקים, הספר חידש לי. גם המידע על היוריסטיקות, מסגור, ועוד היה מאוד מעניין. הנושאים המתמטיים כתובים בצורה מאוד מוצלחת - לא כבדים מידי ולא שטחיים מידי, אלא בדיוק כמו שצריך. ההמחשה באמצעות עולם התקשורת הייתה מעניינת אך לפעמים נראתה לי מעט מאולצת. הספר נותן דוגמאות גם מהתקשורת הישראלית וגם מהתקשורת הבינלאומית וזה מאוד מוצלח. היה מעניין לקרוא את הסיפורים השונים גם בלי קשר להמחשת תורת המשחקים. החולשה של הספר היא שהוא נכתב ב2015 ולכן כבר קצת מיושן. מודל הצפייה בטלוויזיה וקריאת עיתונים כבר השתנה, עם הפריצה של נטפליקס ועם השימוש בvod, וגם החוזק של הרשתות החברתיות והאפשרות לצפות בתכנים באתרים של הערוצים השונים, והספר מן הסתם לא מתייחס לזה, למרות שיש התייחסות מסוימת לאתרי אינטרנט ולבלוגים. זה עושה את חלק מהדוגמאות כבר לא רלוונטיות לימינו, למרות שמעניין לקרוא "איך היה פעם". בסך הכול היה מעניין לקרוא, אבל לא וואו - בעיקר בגלל ההתיישנות.
ספר מרתק המציג את הקשר בין עיתונאות ותורת המשחקים. הספר נכתב ב2015 ככה שיש דברים שגרמו לי לגחך. למשל ההתייחסות לשפעת החזירים כמגפה של המאה ה21. אבל אי אפשר לצפות שספר עיון יהיה רלוונטי לעד. בגדול פתח לי את העיניים לחשיבה שמאחורי התקשורת של ימינו.
*הכותבת היא עורכת חדשות* ניסיון להלביש תיאוריות מתורת המשחקים על עולם העיתונות. בתור ממואר מחדר העריכה זה דווקא עובד מצוין, אבל החיבור עם האלמנט התיאורטי מרגיש מאולץ וצורמני. התחרות בין כלי התקשורת בישראל אומנם עזה בהשוואה למדינות אחרות, אך יש לך סיבות ונסיבות אחרות מלבד התחרות הכלכלית כשלעצמה. התזה שמאחורי הספר נותרת אבסטרקטית ולא ממוצה עד תום, מה שבולט במיוחד בסיומו של "Vעורך העירום" - עם אוסף של מושגים שכל קשר לבין תורת המשחקים מקרי בהחלט