היו לי התלבטויות קשות איך להתחיל את הביקורת הזו כך שיווצר הקליק הראשוני בינכם ובין הספר ותרוצו לקנות אותו. חשבתי להתחיל בציטוט הזה : "אורגזמה היא אורגזמה היא אורגזמה. אורגזמה שאת חווה במשגל אינה לגיטימית יותר מאורגזמה שאת חווה באמצעים פחות שגרתיים. האורגזמה היא כמו ארנב הקטיפה בספר הילדים The Velveteen Rabbit - אם את מרגישה אותה ונהנית ממנה, היא אמיתית."(21) כן, הציטוט הזה בטוח ימקד את תשומת ליבכם. ואפילו הוא לא חוטא לספר ולמטרות שלו כל כך. הרי במהות, כפי שגם מתאתר המחברת, הספר מנסה להסביר מדוע נשים רבות אינן חוות את אותה האורגזמה המיוחלת ומה עומד בבסיס חוסר הסיפוק המיני או הדחף המיני:"הספר הוא על נשים ועל התנהגותנו ורגשותינו כלפי מין. מעט ידוע על איך עובד מוחנו והרבה על איך נשים חושבות: לשני אלה יש השפעה אדירה על דרך עוררותנו המינית, ואיך אנחנו מרגישות תשוקה ומתמסרות להתעלסות מלאת תשוקה -או לא."(7) אבל הספר הוא לא רק על מין, על סיפוק מיני ועל אורגזמות. הוא על ההבדלים הבסיסיים בין המגדרים בגיבוש העצמיות והזהות: "חוסר הסיפוק המיני ניכר בנשים פחות מכפי שהוא ניכר בגברים: אם גבר לא מגורה, לא עומד לו; אם לא עומד לו, הוא לא יכול לקיים יחסי מין; ואם הא לא יכול לקיים יחסי מין, הוא מרגיש שהוא לא גבר.[...] אצל נשים חוסר סיפוק מיני מתבטא יותר כאכזבה ופחות כמשבר. חוסר הסיפוק המיני לא מאיים על תחושת העצמי הבסיסית שלנו, על הנשיות המהותית שלנו, ולכן המצב לא נראה לנו חמור." (17) הוא על שבירת מיתוסים חברתיים: "מבחינה פסיכולוגית הרבה יותר פאסיבי - ומקובל מבחינה חברתית - להתמסר לחיזורים המיניים של בחור כדי להגיע לסיפוק מיני מאשר להסתגר באמבטיה, להדליק את ה- Wabbit ולטפלל בעיניינים בכוחות עצמך. בתרחיש הזה את לא צריכה גבר, וזה רע מאוד שאת לא צריכה גבר מפני שהחברה שלנו מושתת על המושג הזוג - כלומר, זוגות המורכבים מגבר ואשה - ומשגל הוא ההתגלמות של המושג הזה." (61) ועל פמניזם : "הסיבות להחלטה למכור טסטוסטרון במינונים שמתאימים רק לגברים לוטות בערפל המיסתורין והפוליטיקה, אבל אני מאמינה שהן קשורות לרתיעתו של הממסד הרפואי (הגברי ברובו) מפני העצמת נשים על ידי הגדלת התיאבון המיני שלהן. זה הקטע האירוני: כמעט כל בחור בעולם היה מת לחזור הביתה ולמצוא שם חתולת מין חשקנית שתשרבב את הלשון שלה לאוזנו ותגרור אותו לחדר השינה ברגע שהוא יפתח את דלת הבית - בתנאי שיוכל לנעול אותה בבית ולשמור אותה לעצמו...."(168) יכלתי להמשיך ולצטט לכם כאן עשרות ציטוטים, שסימנתי, מהספר, אבל בכנות אני חושבת שחווית הקריאה השלמה שקושרת את התיאוריה למקרים שאותם בדקה ד"ר קלייטון אניטה מעשירה את הקריאה ומעניקה תובנות והארות. קלייטון, אינה שמרנית ומאידך, אינה קוראת לפריצות מינית. הבחינה שלה נעשית בעין רעננה השוקלת את מגוון הנסיבות העומדות בפניה כשהיא מטפלת במקרה תוך העברת המסקנות הפרטניות למישור הכלל. והספר עובד. ומענג במישור ההסברי. היא מספקת הפניות למחקרים, ספרים ומאמרים מדעיים אבל אפשר להישאר גם במסגרת הספר שבאופן אינטיליגנטי מאפשר הבנת יחסי הכוחות גם בלי להרגיש בצורך בביסוס המדעי והמחקרי. לזכותה היא לא הופכת את הנושא הרגיש הזה לצהוב, אבל גם לא למשעמם. קראתי אותו במשך תקופה ארוכה. תוך שאני שאני מקדישה תשומת לב לכל פרט. נעה קדימה ואחורה בין השכבות של הספר. באופן מפתיע הספר לא עורר תהודה וחבל. מדובר בספר יחודי וחשוב לשני המינים. מומלץ בחום! "&נשים, מין ואינטימיות" אניטה ה` קלייטון, הוצאת מטר 2008, 260 עמ`