מאוחר מדי

by Zvi Yanai, צבי ינאי

"תחושה משונה חלפה בי כאשר התיישב במרחק שלושה שולחנות ממני. לרגע השתעשעתי ברעיון לקום ולהציג את עצמי לפניו, אבל זה היה רק עוד אחד מאותם תסריטים דמיוניים. לא רציתי לקחת חלק בטלנובלה ירודה... עיתוני הערב ימשיכו לצאת כסדרם גם ללא תמונה נרגשת של שני אחים הנפגשים לראשונה אחרי שבעים שנה. אני בטוח שגם הוא הי מסכים איתי שאת מעט השנים שנותרו לנו נוכל לסיים בלי תוספי סכרין."

זהו קטע מתוך יומנו של רומולו בנוונוטי, שהוזמן ב-2006 לערוך מחקר בשמורת הסרנגטי בטנזיה - ולא שב ממנה. טרם היעלמותו המסתורית הורה רומולו לשלוח את היומן לאחיו צבי ינאי, שאותו לא ראה מעולם.

בספרו החדש והמסעיר מאוחר מדי מביא ינאי - לצד היומן - גם מכתבים שקיבל בעקבות היעלמו של אחיו. על המכתבים חתומים בתו של רומולו, אהובתו הצעירה, עוזר המחקר שלו ופקח מקומי בריטי, מומחה לאריות. מאוחר מדי הוא מסע נפשי וגיאוגרפי מטלטל השופך אור על הסוד המשפחתי שהוליד את רב המכר "שלך, סנדרו".

צבי ינאי, או בשמו המקורי סנדר טוט, הוא הוגה דעות מרתק שהשפיע רבות על סדר היום המדעי והתרבותי בישראל. ינאי ערך את כתב העת "מחשבות", כיהן כמנכ"ל משרד המדע ופרסם ארבעה ספרי עיון. רומן המכתבים "שלך, סנדרו" (כתר), זוכה פרס ספיר לשנת 2008, תורגם עד כה לאיטלקית, גרמנית וצרפתית.

314 pages, Paperback

First published January 1, 2009

About the author

Zvi Yanai (Hebrew: צבי ינאי) was an Israeli civil servant and author.

Sandro Toth (later Zvi Yanai) was born in Pescara, Italy. His father was a baritone singer from Budapest and his mother was a prima ballerina from Gratz, Austria. They were not married. His father was Christian and his mother was Jewish. He was raised as a Protestant but converted to Catholicism in 1942 and studied for the priesthood.

He immigrated to Mandatory Palestine at the age of 10 and was sent to Kibbutz Ramat David. He later served in the Israel Defense Forces and worked at IBM-Israel for many years. Yanai became a self-described atheist, but nevertheless felt a strong connection to Jewish history and thought.

Yanai was head of Israel's Ministry of Science in 1993–1997, and editor of the periodical Mahshavot (Thoughts).

Reviews

[Boaz Ben-Zvi · Rating 5 out of 5]

הספר משלב סיפורי יחסים בין אנשים, אב ובת, אח רחוק שמעולם לא נפגש, עם עובדות מדעיות רבות, בעיקר על החיות בפארק הסרנגטי בטנזניה, וגם איזכורים ספרותיים והיסטוריים שונים. קריאה מענינת

[Barak · Rating 4 out of 5]

I found this book to be quite captivating, even if it ends leaving some questions open.

I wonder if it really is based on actual letters or rather a sophisticated literary concoction of the author.

Unfortunately Zvi Yanai passed away 1.5 years ago and I could not find any conclusive answer - the closest was the following interview:

רציתי לדעת האם יש אמת בסיפור שאתה מספר, או שהוא כולו בדיון. העמימות מעוררת סקרנות, אבל האין זו זכותו של הקורא לדעת אם מדובר בדברים שקרו באמת? (יעל שאולי)

Translation:
Q: I wanted to know if there is truth in the story you tell, or whether it is all a fiction. The ambiguity gives rise to curiosity, but is it not the right of the reader to know if these things actually happened? (Yael Shauli)

ההבחנה בין אמת לבדיון היא תנאי הכרחי ובלעדי להסטוריונים ולמדענים. באוטוביוגרפיות, לא כל שכן בספרות, תנאי זה אינו הכרחי. בספר "שיחות וראיונות 1963-1987" (הוצאת "עם עובד") כותב פרימו לוי: "עלי לספר על עובדות שראיתי לפני שלושים וחמש שנים. אבל האם אני בטוח שאלה עובדות אמיתיות? והאם אני מחויב למסור אותן במדויק?"

A: The distinction between truth and fiction is a necessary and exclusive condition for historians and scientists. In autobiographies, let alone in literature, this condition is not necessary. In the book Conversazioni e interviste: 1963-1987 writes Primo Levi: "I have to talk about facts I witnessed thirty five years ago. But am I sure these are real facts? and do I have to deliver them accurately?"

[Golan Schzukin · Rating 4 out of 5]

The story of Zvi Yanai brother, as told from multiple people after he disapeared in Africa.
Touching and interesting.

[שיר · Rating 3 out of 5]

Loved these two books, the prequel was a bit better. But Zvi Yanai writes beautiful, somewhat autobiographical prose