רצח בבית האדום

by Alon Hilu, אלון חילו

זוהי תקופת מאורעות הדמים בארץ ישראל של שנת תרפ"א (1921), ששיאם ברצח הסופר והמנהיג יוסף חיים ברנר וחבריו, השוכנים כולם בבית אחד, בית משפחת יצקר, בין פרדסים וחולות בקרבת יפו.

ימים קשים ודרמטיים אלה מתוארים מנקודת מבטם של שלושה עדים: הסופר העברי הנשכח יוסף לואידור, הגנן הערבי מוראד אלקרנאווי והילדה רנין אלזיאת. כל אחד מהעדים מצטייר כדמות מובחנת, המתאפיינת בלשון ובאופי משלה, וכל אחד מהם מתאר השתלשלות אירועים טרגית. צירופן יחד של שלוש נקודות המבט יוצר תמונה מלאה, מטרידה ומעוררת השתאות, שדרכה מתבררות וצפות סוגיות אתיות, חברתיות וערכיות הקשורות לזהות, לנאמנות ולאהבה.

זהו סיפורו של איש הרוח המתקשה למצוא את מקומו בקרב חבריו החלוצים, זהו סיפורו של בן הארץ המתקשה לקבל את השינויים שמביאים עמם השכנים החדשים וזהו גם סיפורה של ילדה שמיטיבה לראות לא רק את מה שהיה אלא גם את מה שהיה יכול להיות.

מדוע סירבו יושבי בית יצקר לעלות על המכונית שנשלחה לחלצם? לאן נעלמה גופתו של לואידור? מי היה הילד הערבי שמת והאם יש קשר בין מותו ללינץ' הקולקטיבי? חילו אינו מטפל בשאלות הללו כהיסטוריון אלא כמספר סיפורים המציג בפני קוראיו תמונת עולם מורכבת ומציע להם לבחון ולחקור אותה.

בדומה לספריו הקודמים עטורי השבחים , "מות הנזיר " ו "אחוזת דג'אני", גם ברצח בבית האדום משולבים הממד ההיסטורי והממד האישי באופן ייחודי. חילו שב ומביט באירועי הרצח שאירע בשנת תרפ"א בעיניו של סופר אמת, עיניים המתעקשות לברור בקפידה את הסיפורים הקטנים שמאחורי הסערות הגדולות.

288 pages, Paperback

Published May 1, 2018

About the author

Hilu earned a degree in dramatic writing at Tel Aviv University, studying under Israel’s leading playwrights, such as Yehoshua Sobol and Shmuel Hasfari. His plays, "The Wedding" and "The Day of the Dogs" were produced in theatre festivals in Israel, and were both translated into English for the Harvard Radcliffe Dramatic Club. From 1987 to 1988, Hilu wrote radio plays for Israeli Radio. During the 90s, two of his short stories were published in Israeli literary magazines: "The Biblical Zoo in Jerusalem" ("Iton 77", 1992) and "Last Seen" ("Moznaim", 1993). In Addition to his writing career, Hilu also holds a law degree and practices Intellectual Property law as an attorney.

His first novel, Death of a Monk (Xargol, 2004), l was shortlisted for the prestigious Sapir Prize in Israel (2005) and was awarded the Presidential Prize for literature (Israel, 2006) .

Hilu's second novel, The House of Rajani (Harvill Secker, Random House UK) initially received the 2009 Sapir Prize, but after claims were made regarding a conflict of interests among the judges the prize was withdrawn and the award cancelled. Israel's president Shimon Peres called it "an extraordinary book".

Reviews

[David Raz · Rating 2 out of 5]

הספר "רצח בבית האדום" מאת אלון חילו מתאר את אירוע רצח הסופר יוסף חיים ברנר וחבריו במסגרת מאורעות תרפ"א. הספר עושה זאת דרך שלוש נקודות מבט שונות, ולאחריהן פרולוג שבו המחבר מסביר את העובדות ההיסטוריות הידועות.

המבנה הרשומוני הקלאסי שבו משתמש חילו מדגיש את האופן שבו המציאות יכולה להיראות שונה מאוד בהתאם לנקודת המבט. גם הנרטיב משתנה באופן קיצוני כתוצאה מכך. מבחינה זו, בחירתו של המחבר במבנה אינה חדשנית במיוחד, אך הביצוע ראוי לציון. השפה שבה משתמשות הדמויות מגוונת ומורכבת, ותורמת רבות לעומק הסיפור. כותב שורות אלו תמיד נמשך למורכבות שנובעת מהשפה, ומצא עניין רב בשימוש הייחודי של חילו בשפה.

עם זאת, שתי סיבות עיקריות גרמו לכך שלא נהנתי מהספר במיוחד. ראשית, הדמויות כמעט כולן דוחות. הן מתוארות כמכוערות, הן מבחינה גופנית והן מבחינת המניעים שלהן. כתוצאה מכך, לא הצלחתי להזדהות עם אף דמות, וחוויתי תחושת מיאוס הולכת וגוברת לאורך הקריאה. שנית, לאחר שקראתי את הפרולוג, הבנתי שהמחבר לקח לעצמו חופש יצירתי שאינו מוצדק. לא מדובר פה בדמויות תנכיות, שכל אחד יכול לפרש כרצונו, אלא בדמויות היסטוריות אמיתיות, שלהן יש מורשת וגם קרובים חיים. המחבר מסתתר מאחורי טענה שהכל בדיוני, אך לדעתי אין לו זכות לעשות זאת כאשר מדובר באירועים היסטוריים קרובים כל כך.

לסיכום, למרות השפה המעניינת והביצוע הראוי של המבנה הרשומון, תחושת המיאוס מהדמויות והחופש היצירתי המוגזם של המחבר גרמו לי לדרג את הספר בשני כוכבים מתוך חמישה.

[Moshe · Rating 3 out of 5]

ספר מוזר ביותר.

לא מדובר בספר עיון ולא [ממש] בספרות יפה. איפה שהוא באמצע.
ולומר את האמת, לא ממש אהבתי אותו. אפילו הסופר עצמו ציין בהקדמה
שהספר לא שייך לאף קטגוריה שציינתי לעיל. כך גם התוצאה של הספר.
בליל של מידע [שקשה לאבחנה אם הוא אמתי או מומצא].

הדעה שלי על הספר השתנתה, בעיקר, בזכות שני דברים. האחד, נקודת המבט של
הדמות השלישית [הסיפור מסופר מנקודת מבטן של 3 דמויות] ונקודת הראות שלה
כלפי המתרחש ומה שסובב לו. והשני, האפילוג של הספר שעזר לי להבין הרבה
יותר טוב את המתרחש [או את מה שהתרחש באמת ועל מה הספר התבסס].

[Yigal · Rating 4 out of 5]

ספר טוב, במיוחד החלק הראשון, אח"כ קצת.נחלש מבחינת הקצב למרות שעדיין מרתק.
מומלץ

[Shir · Rating 3 out of 5]

אלון חילו מציע בספר פרשנות שלו (בשלוש גרסאות) על אירוע היסטורי של רצח יהודים בגבולות יפו בזמן המאורעות בארץ ישראל של 1921, ומוודא שהוא מדגיש היטב שזהו ספר פרוזה.
תחילת הספר הייתה טובה ומעניינת, הסיפור ע״פ אחד הדמויות המרכזיות - זה של הסופר יוסף לואידור, אבל ההמשך (אותו סיפור שחוזר על עצמו מפי עוד שתי דמויות) נהיה מייגע ולא טרם לא לעלילה ולא לרצון להמשיך לקרוא.
זה היה ספר נחמד, לא חובה לקריאה לדעתי.