ביסודו של הספר הונחה הבחינה הסוציולוגית. התפתחות האמנות הקלאסית מוארת בו מתוך ראיית כלל תולדותיה של החברה היוונית ושל תולדות החברות האחרות שבתוכן התפתחה. תיאורם של כל פסל או תמונה מלווה בתיאור המצב המדיני, החברתי, הכלכלי ואף בדעות פילוסופיות בנות הזמן. "הגישות האפשריות לתולדות האמנות מרובות: יש גישה פורמלית, העוסקת בהתפתחות הצורות, וכנגדה גישה אסתיטית, וכן גישה פילוסופית. הלכתי אחר מורי, החוקר האיטלקי הדגול ביאנקי-באנדינלי, והשתדלתי להאיר את הדברים מתוך גישה חברתית. ראיתי להסביר את התפתחות האמנות הקלאסית בהקשרן של תולדות החברה היוונית ושל תולדות החברות האחרות, שבתוכן התפתחה אמנות זו. נמצא, הגישה הסוציולוגית מונחת ביסודו של חיבור זה, ומובן מאליו שדבר זה נעשה אגב שילובה של גישה זו בדיון רחב ככל האפשר בגופי היצירות, שהם עצם מורשתה של האמנות הקלאסית."
מצד אחד זהו ספר חשוב ומעניין ודי נדיר לשפה העברית מבחינת הנושא והמחקר.
מצד שני, לאור העובדה שהספר הכתב בשנות השישים, יהיה טוב אם מישהו שם בהוצאה ירים את הכפפה ויעדכן את הדיון שלבטח נוספו אליו המון דברים חדשים, וגם את התמונות שבימנו לא מוגזם לבקש תמונות בצבע (במיוחד כשעובדים באמנות).
העברית ארכאית משהו, ואם להיות קטנוני גם הגופן הישן והעימוד מקשה על הקריאה, מאוד ארץ ישראל הישנה במובן הזה... אבל הכי חשוב, מה שהיה חסר בעיקר הם פרטים על היצירות כמו מידות, באיזה מוזיאון או אתר הן נמצאות, וכו׳.
הפירוט המילולי על יצירות שלא מופיעות כתמונה הפך את החווויה לקצת סתומה, ועם הפרק האחרון לא הסכמתי, שלא לומר אפילו התרגזתי, על ההשוואה בין הרנסאנס לתקופה הקלאסית. כמובן שאמני הרנסאנס הם לא הממשיכים הטבעיים, אבל יש גם תחושה שכותב הספר בז לתקופה במידה, או שלא קראתי נכון.
עדיין, למרות כל זה, זהו ספר חשוב במדף העברי לאמנות.