הנובלה העצובה על ארנדירה התמה, שראשיתה באפיזודה חולפשת מ“מאה שנים של בדידות“, וששת הסיפורים המלווים אותה – מתלכדים בספר לכלל גילוי אמנותי נוסף בסיפורת הצרופה של גבריאל גארסיה מארקס. דמיונו הקסום של מחבר “מאה שנים של בדידות“ מפליג בספר זה לגלות עולמות אחרים, מיוחדים במינם, כאשר ברקע מציאות החיים בקולומביה מולדתו. הנושאים והמקומות העולים בסיפורים מתארים את הבדידות הפיסית, את הניוון הרוחני ואת הסבל, האופייני באיזור החוף אטלנטי המבודד של קולומביה. אך למרות ההתייחסות הריאליסטית לארץ הולדתו, הרי לעתים משתלט הדמיון על מציאות החיים השוממים ועל כוחות ההגיון ויוצר מציאות סמלית ססגונית, העוזרת לקעקע את הדברים המוחלטים ואת המיתוסים המקובלים.