קריאת ביניים

by Aviad Kleinberg

אנשי ימי הביניים חיו בחשיכה. הם האמינו שהעולם שטוח ומלא בשדים, במלאכים ובמכשפות. מבועתים מן הגיהינום שבו איימו עליהם אנשי הכנסייה, הם התפללו יומם ולילה. כשלא התפללו, הרגו יהודים, מינים ומכשפות, או יצאו למסעות צלב נגד המוסלמים. וכמו שכל סרט על ימי הביניים מקפיד להראות, אלה שלא גרו בטירות מפוארות חיו בבוץ ובזוהמה.
מה מתוך כל זה נכון היסטורית? כמעט לא כלום. ימי הביניים לא היו גן עדן של נאורות ואיכות חיים, אבל התקופה שבה נבנו הקתדרלות הגותיות ונוסדו האוניברסיטאות גם לא הייתה עידן של אנטי-תרבות. למעשה, כמה מן התופעות שאנחנו מזהים עם ימי הביניים (מלחמות דת, אינקוויזיציה רצחנית, ציד מכשפות; פוריטניות מינית) התחוללו בעולם "החדש" דווקא. בימי הביניים הונחו היסודות לתרבות המערב המוכרת לנו כיום: רציונליזם וניסיון לכונן משטרת מחשבות, פרלמנטים ושליטים בחסד האל, זכויות אדם ורדיפת השונה. העולם החדש לא היה סטייה מן העולם שקדם לו; הוא היה תוצר שלו, לטוב ולרע.
בפשטות ובהומור משרטט אביעד קליינברג את הסיפור ההיסטורי של קריסת המערב בשילהי העת העתיקה ושל חזרתו לעמדה הגמונית בעולם בעת החדשה. מעת לעת, הוא קוטע את רצף הסיפור הגדול ומציע לקוראיו סיפורים קטנים ("סיפור אחד במאה"): מעשה בקיסר רומי שמצא את עצמו כפוחלץ פרסי, מעשה בסוחר יהודי שהפך לשר צבא, בשגריר איטלקי ששנא אוכל ביזנטי ובמצביא צרפתי שעסק ברצח ילדים בשעותיו הפנויות. עולם שנעלם מופיע מחדש לנגד עינינו.

215 pages, Paperback

Published January 1, 2020

About the author

Aviad Kleinberg is an Israeli historian. He writes about the history of the Middle Ages in Europe and the history of Christianity and Christian Theology.

Reviews

[Zivan · Rating 3 out of 5]

ספר נחמד בסה"כ אבל הניסיון לקצר (פחות מ200 עמודים) תוך כדי סקירת תקופה של 1000 שנים יוצר חווית קריאה די גרועה: סיכומים קצרים של נושאים גדולים, קצת כמו מחברת סיכומים של סטודנט בקורס היסטוריה. הרבה נושאים לא מוסברים היטב או מניחים ידע מוקדם. כמעט כמו תיאור כללי שבכל נושא שאתה רוצה להבין לעומק תוך כדי קריאה: תקפוץ לאדון גוגל ותחפור בחומר כדי להבין לעומקו של דבר את הנושא.
גם רשימת הקריאה בסוף הספר חסרת שימוש: על רוב הספרים ה"מומלצים" רשום שהם ישנים/ארכאיים וכבר לא רלבנטיים.
מוטב היה אם הסופר היה מרחיב את ספרו ל400 עמודים ובכל נושא מסביר אותו כמו שצריך.
האנקדוטות בסוף כל פרק די מטופשות או מבלבלות וקוטעות מרצף הקריאה.