What do you think?
Rate this book
ארבע שעות ביום
רבות כבר דובר בחינוך המשותף בקיבוצים, אבל כמעט ולא דובר על האימהוֹת במודל הייחודי הזה. כל תפקידי האימהוּת המסורתיים נמסרו לידיים אחרות: רחצה, הלבשה, האכלה, השכבה לישון והשכמה בבוקר, טיפול בילד חולה. את הכול עשתה המטפלת בבית הילדים, שבידיה הופקדה למעשה הסמכות האימהית.
מה מרגישה אמא שפוגשת את ילדיה לזמן קצוב, ארבע שעות ביום? כיצד חוו האימהות הללו את המציאות של הפרידה והניתוק? כיצד הושפע הקשר שלהן עם ילדיהן?
בשלושה-עשר מונולוגים מרתקים ומרגשים, המבוססים על שיחות שקיימה אוריין צ'פלין עם נשים בנות דורות שונים מכל התנועות הקיבוציות, נפרשים חייהן כאימהות בקיבוץ.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ' אריאלה פרידמן, מחברת הספר מחוברות – אימהות ובנות.
אוריין צ'פלין, בת קיבוץ שריד. אמא, מרצה לתקשורת המונים, עוסקת בכתיבה תיעודית ועריכת תוכן. יזמית הסרט התיעודי הסוד בבקבוק.
מה מרגישה אמא שפוגשת את ילדיה לזמן קצוב, ארבע שעות ביום? כיצד חוו האימהות הללו את המציאות של הפרידה והניתוק? כיצד הושפע הקשר שלהן עם ילדיהן?
בשלושה-עשר מונולוגים מרתקים ומרגשים, המבוססים על שיחות שקיימה אוריין צ'פלין עם נשים בנות דורות שונים מכל התנועות הקיבוציות, נפרשים חייהן כאימהות בקיבוץ.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ' אריאלה פרידמן, מחברת הספר מחוברות – אימהות ובנות.
אוריין צ'פלין, בת קיבוץ שריד. אמא, מרצה לתקשורת המונים, עוסקת בכתיבה תיעודית ועריכת תוכן. יזמית הסרט התיעודי הסוד בבקבוק.
174 pages, Paperback
Published February 1, 2020
2 people are currently reading
11 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 2 of 2 reviews
June 10, 2020
שומרת ליובל כואבת הבטן, זה מה שעולה לי כל פעם שמדברים על הלינה המשותפת. אני ישנתי כמעט כל חיי בלינה משותפת. חוץ משנה אחת שהיינו עם המשפחה ב"שנת חופש" מהקיבוץ, לא זכורה לי שינה בבית, רק בבית הילדים.
זה לא זכור לי כטראומטי, אבל כן פחדתי מאוד בלילות, בעיקר פחדתי ממחבלים. הקיבוץ שלי היה מתחת לרמה הסורית והיה מטרתם העיקרית במשך שנים רבות, ולילות רבים ישנו בבונקר (ככה קראו אצלנו למקלט).
בספר הזה מובא צד מעניין מאוד של הלינה המשותפת, צד האמהות. תמיד שואלים את בוגרי הלינה המשותפת איך הם יכלו, ההורים להשאיר אתכם שם בבית הילדים בלילה, בלעדיהם. אז בספר הזה האמהות עונות לאוריין צ'פלין מקיבוץ שריד איך הם יכלו ומה זה עשה להן. התשובות מגוונות. לא כולן חשבו שזה רע, אלה שכן פחדו ללכת נגד הקיבוץ - דבר שהוא קשה מאוד לעשות, מי שגר בקיבוץ יודע איזה לחץ עצום זה להוות כמו כולם - ומי שהתמרדה שילמה מחיר חברתי כבד. רבות מהאמהות, בוגרות הלינה המשותפת בעצמן לא הכירו משהו אחר. אבל כולן היו משמעותיות עבור הילדים שלהן, למרות העדרותן הפיזית מחייהם.
ואני יכולה לספר על האמא האישית שלי שנוכחותה הייתה משמעותית מאוד בחיי ובחיי האחים שלי (וגם נוכחותו של אבא שלי כמובן). אבל היא עצמה גדלה ככה, וגם לה היו פחדים והיה לא קל לפעמים בלינה המשותפת, אבל זה מה שהיא הכירה.
כשחזרנו משנת החופש היא כבר לא שלחה את הילדים לישון בבית הילדים.
הספר הוא למעשה מקבץ ראיונות, סיפורים אישיים של כמה אמהות מקיבוצים שונים, והוא אינו שופט, מאשים או מתקרבן על השיטה כמו שנהוג היום. הוא פשוט מספר את הסיפור באופן נוגע ללב.
ובסופו יש ניתוח של ד'ר אריאלה פרידמן.
ובנוסף הספר מלווה בדפים מיומני שומרות הלילה, שם הן היו כותבות מה עבר על הילדים במהלך הלילה (... שומרת ליובל כואבת הבטן, זאת אני, קוראת לשומרת באינטרקום)
זה לא זכור לי כטראומטי, אבל כן פחדתי מאוד בלילות, בעיקר פחדתי ממחבלים. הקיבוץ שלי היה מתחת לרמה הסורית והיה מטרתם העיקרית במשך שנים רבות, ולילות רבים ישנו בבונקר (ככה קראו אצלנו למקלט).
בספר הזה מובא צד מעניין מאוד של הלינה המשותפת, צד האמהות. תמיד שואלים את בוגרי הלינה המשותפת איך הם יכלו, ההורים להשאיר אתכם שם בבית הילדים בלילה, בלעדיהם. אז בספר הזה האמהות עונות לאוריין צ'פלין מקיבוץ שריד איך הם יכלו ומה זה עשה להן. התשובות מגוונות. לא כולן חשבו שזה רע, אלה שכן פחדו ללכת נגד הקיבוץ - דבר שהוא קשה מאוד לעשות, מי שגר בקיבוץ יודע איזה לחץ עצום זה להוות כמו כולם - ומי שהתמרדה שילמה מחיר חברתי כבד. רבות מהאמהות, בוגרות הלינה המשותפת בעצמן לא הכירו משהו אחר. אבל כולן היו משמעותיות עבור הילדים שלהן, למרות העדרותן הפיזית מחייהם.
ואני יכולה לספר על האמא האישית שלי שנוכחותה הייתה משמעותית מאוד בחיי ובחיי האחים שלי (וגם נוכחותו של אבא שלי כמובן). אבל היא עצמה גדלה ככה, וגם לה היו פחדים והיה לא קל לפעמים בלינה המשותפת, אבל זה מה שהיא הכירה.
כשחזרנו משנת החופש היא כבר לא שלחה את הילדים לישון בבית הילדים.
הספר הוא למעשה מקבץ ראיונות, סיפורים אישיים של כמה אמהות מקיבוצים שונים, והוא אינו שופט, מאשים או מתקרבן על השיטה כמו שנהוג היום. הוא פשוט מספר את הסיפור באופן נוגע ללב.
ובסופו יש ניתוח של ד'ר אריאלה פרידמן.
ובנוסף הספר מלווה בדפים מיומני שומרות הלילה, שם הן היו כותבות מה עבר על הילדים במהלך הלילה (... שומרת ליובל כואבת הבטן, זאת אני, קוראת לשומרת באינטרקום)
October 20, 2021
באמת שנאמר כבר הכל על בית הילידים שידוע כבר לשמצה, הדיון או אפילו הוויכוח הזה נוכח עד היום בחלקים מהחברה הישראלית, ובהחלט מרתק.
קודם כל אתחיל ואומר, שזהו ספר מעולה. "בלעתי" אותו ביומיים. הספר בנוי כך: מבוא - 12 מונולוגים - אנליזה, אפילוג.
הספר הזה לא בא להתווכח. הוא בא לספר. בא לספר ואפילו לתעד. 12 מונולוגים רחבים ומלאים פרטים, של אמהות שגידלו ילדים במסגרת בית הילדים, וחלקן גדלו בו בעצמן. חווית הקריאה מטלטלת. מי שחובב את הז'אנר - ממליץ בחום.
נקודת המבט הזו, של *אמהות* בחינוך הקיבוצי, כמעט לא מסופרת לאף אחד, וחלק מהאמהות בספר תיארו את אותן שנים כשנים שהן לא רוצות להיזכר בהן, עד כדי כך.
עם זאת, ישנן גם כמה עדויות נייטרליות-חיוביות בספר, על אמהות שסמכו על האוטוריטה והמסגרת, ובאמת להן לא הייתה חוויה מצערת ולא לילדיהן. על הסיבות המוצעות לכך, באפילוג.
לסיכום, הספר הזה מעשיר, מרחיב אופקים, מטלטל, ובעיקר מחנך. כל מונולוג מרתק בכדי עצמו ויחד הספר הזה מהווה פשוט פיסת היסטוריה, שלפעמים בכוונה מנסים לשכוח, שכדאי, ורצוי לשמר ולזכור. 5 כוכבים, מומלץ מאוד!
קודם כל אתחיל ואומר, שזהו ספר מעולה. "בלעתי" אותו ביומיים. הספר בנוי כך: מבוא - 12 מונולוגים - אנליזה, אפילוג.
הספר הזה לא בא להתווכח. הוא בא לספר. בא לספר ואפילו לתעד. 12 מונולוגים רחבים ומלאים פרטים, של אמהות שגידלו ילדים במסגרת בית הילדים, וחלקן גדלו בו בעצמן. חווית הקריאה מטלטלת. מי שחובב את הז'אנר - ממליץ בחום.
נקודת המבט הזו, של *אמהות* בחינוך הקיבוצי, כמעט לא מסופרת לאף אחד, וחלק מהאמהות בספר תיארו את אותן שנים כשנים שהן לא רוצות להיזכר בהן, עד כדי כך.
עם זאת, ישנן גם כמה עדויות נייטרליות-חיוביות בספר, על אמהות שסמכו על האוטוריטה והמסגרת, ובאמת להן לא הייתה חוויה מצערת ולא לילדיהן. על הסיבות המוצעות לכך, באפילוג.
לסיכום, הספר הזה מעשיר, מרחיב אופקים, מטלטל, ובעיקר מחנך. כל מונולוג מרתק בכדי עצמו ויחד הספר הזה מהווה פשוט פיסת היסטוריה, שלפעמים בכוונה מנסים לשכוח, שכדאי, ורצוי לשמר ולזכור. 5 כוכבים, מומלץ מאוד!
Displaying 1 - 2 of 2 reviews