What do you think?
Rate this book
מה את יודעת
כמה מכם נפרדו מבני/בנות זוג בעקבות הסדנאות שלנו? תרימו ידיים.
לכמה רגעים קצרים היה נדמה לעדי שזכתה בחיים שחלמה עליהם. חיים שונים מאלה שידעה בחיק משפחתה השותקת. היא נשואה לגבר טוב ואוהב, חיה ביישוב ירוק שלֵו לצד בית החברים הכי טובים שלהם. סופסוף היא לא לבד.
אבל אז החבר הכי טוב של בעלה הטרי, השכן מעבר לרחוב, רז, נעלם.
כמה מכם מרגישים שהפרידות האלה היו בלתי נמנעות? תרימו ידיים.
היעדרותו של רז, מייסד 'הקהילה' - ספק קבוצה לשיפור מודעות, ספק כת - פותחת קן צרעות של תככים, הרוחשים סביב עדי. עד כמה היא מכירה את הגבר שמיהרה להינשא לו? מה מסתירים בתי היישוב הנינוחים? מי חברי האמת שלה?
כמה מכם מסתירים סודות מבני הזוג? תרימו ידיים.
עדי נשאבת לחקירה ומגלה הרבה יותר משחשבה שתגלה, הרבה יותר משרצתה. מבלי משים היא הופכת לתלמידה של רז. לטוב ולרע.
כמה מאלה שלא הרימו ידיים משקרים? תרימו ידיים.
מה את יודעת הוא מותחן פסיכולוגי מתוחכם על המקום שאליו מוליכות אותנו כל כוונותינו הטובות. מעין רוגל טווה במיומנות דקת-הבחנה עלילה השזורה דמויות מורכבות שכולן משקרות, אבל אף אחת מהן אינה מוכנה להרים ידיים.
מעין רוגל היא סופרת, מפצחת סיפורים ואמנית לחימה. בוגרת מגמת התסריטאות בבי״ס לקולנוע וטלוויזיה ״סם שפיגל״ בירושלים.
מה את יודעת הוא ספרה הרביעי. קדמו לו היינו יכולות לנסוע (2011), יער (2016) וגם קופים נופלים מעצים (2018).
לכמה רגעים קצרים היה נדמה לעדי שזכתה בחיים שחלמה עליהם. חיים שונים מאלה שידעה בחיק משפחתה השותקת. היא נשואה לגבר טוב ואוהב, חיה ביישוב ירוק שלֵו לצד בית החברים הכי טובים שלהם. סופסוף היא לא לבד.
אבל אז החבר הכי טוב של בעלה הטרי, השכן מעבר לרחוב, רז, נעלם.
כמה מכם מרגישים שהפרידות האלה היו בלתי נמנעות? תרימו ידיים.
היעדרותו של רז, מייסד 'הקהילה' - ספק קבוצה לשיפור מודעות, ספק כת - פותחת קן צרעות של תככים, הרוחשים סביב עדי. עד כמה היא מכירה את הגבר שמיהרה להינשא לו? מה מסתירים בתי היישוב הנינוחים? מי חברי האמת שלה?
כמה מכם מסתירים סודות מבני הזוג? תרימו ידיים.
עדי נשאבת לחקירה ומגלה הרבה יותר משחשבה שתגלה, הרבה יותר משרצתה. מבלי משים היא הופכת לתלמידה של רז. לטוב ולרע.
כמה מאלה שלא הרימו ידיים משקרים? תרימו ידיים.
מה את יודעת הוא מותחן פסיכולוגי מתוחכם על המקום שאליו מוליכות אותנו כל כוונותינו הטובות. מעין רוגל טווה במיומנות דקת-הבחנה עלילה השזורה דמויות מורכבות שכולן משקרות, אבל אף אחת מהן אינה מוכנה להרים ידיים.
מעין רוגל היא סופרת, מפצחת סיפורים ואמנית לחימה. בוגרת מגמת התסריטאות בבי״ס לקולנוע וטלוויזיה ״סם שפיגל״ בירושלים.
מה את יודעת הוא ספרה הרביעי. קדמו לו היינו יכולות לנסוע (2011), יער (2016) וגם קופים נופלים מעצים (2018).
288 pages, Paperback
First published April 29, 2019
2 people are currently reading
17 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 6 of 6 reviews
September 19, 2025
ספר בלשי אנושי מעולה, וככזה עוסק בתמות מאוד אנושיות ומאוד בלשיות: זאת של אי-ידיעה וחיפוש אחר האמת, וזאת של הבית. הבתים שבסיפור הזה חיים מאוד, משקפים את תחושת השליטה והשייכות של הדמויות במרחב, את הזהות שלהן, ההתנהלות שלהן. הם קרים או חמים, חשופים או מסתירים, והכניסה אליהם והיציאה מתוכם משמעותית.
הסיפור מתרחש כולו ביישוב ישראלי בדיוני, ברחוב קטן אליו עברה עדי יחסית לאחרונה, עם נישואיה לעומר. ואז רז, השכן בבית ממול והחבר הכי טוב של עומר, נעלם יום אחד. אה, ורז היה המנהיג של קהילה רוחנית, ספק כת, ספק עסק רווחי. עדי מוצאת את עצמה בתפקיד הרעיה הטרייה שעוד לא לגמרי מרגישה בבית, בתפקיד השכנה ממול של זאת שבעלה נעלם, בתפקיד זאת שחדשה ביישוב ועוד אין לה חברות, וכרגע גם אין לה עבודה, והיא לא יודעת אם אי פעם היו לה חברות אמיתיות ובמה היא בכלל רוצה לעסוק.
הבחירה ללוות כל כך מקרוב דווקא את הדמות שכאילו מביטה מהצד על התעלומה והחקירה, שלפחות בהתחלה כמעט ולא חוקרת כלום, הייתה נפלאה. כיף לצפות בדמות לוקחת על עצמה לאט לאט את התפקיד של בלשית לא-רשמית, שלומדת לאט לאט איך להפוך ממישהי שלא שואלת כי אצלה בבית לא מדברים ולא מספרים, למישהי שמחפשת, שואלת, מגלה ומתמודדת עם אמיתות. ובאותו הזמן גם כל כך כיף לעקוב אחרי החוויה היומיומית והנרטיב הפנימי של עדי, שסבתא אדה שלה – עם השפה המיוחדת, החוקים, והטראומה של האובדן הלא-פתור – תמיד נוכחת, תמיד איתה, תמיד מבינה.
אני מאוד אוהבת את הכתיבה של מעין רוגל, נהנית מהסגנון הספציפי והאימרסיבי שלה, ונהנית למתוח את הקווים בין ספריה ולזהות את כל נקודות ההשקה. עוד לא קראתי את כל מה שכתבה, אבל זהו ללא ספק אחד מהספרים הטובים ביותר שלה.
הסיפור מתרחש כולו ביישוב ישראלי בדיוני, ברחוב קטן אליו עברה עדי יחסית לאחרונה, עם נישואיה לעומר. ואז רז, השכן בבית ממול והחבר הכי טוב של עומר, נעלם יום אחד. אה, ורז היה המנהיג של קהילה רוחנית, ספק כת, ספק עסק רווחי. עדי מוצאת את עצמה בתפקיד הרעיה הטרייה שעוד לא לגמרי מרגישה בבית, בתפקיד השכנה ממול של זאת שבעלה נעלם, בתפקיד זאת שחדשה ביישוב ועוד אין לה חברות, וכרגע גם אין לה עבודה, והיא לא יודעת אם אי פעם היו לה חברות אמיתיות ובמה היא בכלל רוצה לעסוק.
הבחירה ללוות כל כך מקרוב דווקא את הדמות שכאילו מביטה מהצד על התעלומה והחקירה, שלפחות בהתחלה כמעט ולא חוקרת כלום, הייתה נפלאה. כיף לצפות בדמות לוקחת על עצמה לאט לאט את התפקיד של בלשית לא-רשמית, שלומדת לאט לאט איך להפוך ממישהי שלא שואלת כי אצלה בבית לא מדברים ולא מספרים, למישהי שמחפשת, שואלת, מגלה ומתמודדת עם אמיתות. ובאותו הזמן גם כל כך כיף לעקוב אחרי החוויה היומיומית והנרטיב הפנימי של עדי, שסבתא אדה שלה – עם השפה המיוחדת, החוקים, והטראומה של האובדן הלא-פתור – תמיד נוכחת, תמיד איתה, תמיד מבינה.
אני מאוד אוהבת את הכתיבה של מעין רוגל, נהנית מהסגנון הספציפי והאימרסיבי שלה, ונהנית למתוח את הקווים בין ספריה ולזהות את כל נקודות ההשקה. עוד לא קראתי את כל מה שכתבה, אבל זהו ללא ספק אחד מהספרים הטובים ביותר שלה.
June 21, 2022
3.3 It grew on me but the workshop talk was too much for me.
April 7, 2024
קצת מוזר. כתוב לא רע, אבל לא הצלחתי להתחבר כל כך. גם כל ההרצאות רוחניות האלה עלו לי קצת על העצבים.
May 24, 2021
Most fascinating book but not an easy one. Proceed with caution, don't get too attached to characters and prepare for an emotional ride.
January 16, 2023
ביקורת שנכתבת בכאב
ציפיתי ליותר. הדמות הראשית הייתה שטוחה ונוראאא משעממת. אני לא הרגשתי שהיא עברה איזושהי התפתחות מיוחדת במהלך הסיפור. הקונספט של הסיפור בכללי פשוט פוטנציאל לא ממומש. הפאנץ׳ לא כזה פאנץ׳. הרגשתי שחיכיתי כל הספר לאניזה קליימקס שפשוט לר הגיע. רוב רובו של הספר נגרר ומרגיש מונוטוני ושלא קורה בו כלום.
הסוף - להגיד שאמרתי ״וואו איזה הלם כמה לא צפוי?״ אני לא יכולה להגיד. כאילו סבבה. נשמע הגיוני. לא פוצץ לי את המוח.
אני רוצה בשאיפה לקרוא בזמן הקרוב את כל הספרים של מעיין רוגל, התחלתי איתו כי הוא היה הכי זמין. לצערי, היה גם מאכזב. מקווה שספריה האחרים טובים יותר.
ציפיתי ליותר. הדמות הראשית הייתה שטוחה ונוראאא משעממת. אני לא הרגשתי שהיא עברה איזושהי התפתחות מיוחדת במהלך הסיפור. הקונספט של הסיפור בכללי פשוט פוטנציאל לא ממומש. הפאנץ׳ לא כזה פאנץ׳. הרגשתי שחיכיתי כל הספר לאניזה קליימקס שפשוט לר הגיע. רוב רובו של הספר נגרר ומרגיש מונוטוני ושלא קורה בו כלום.
הסוף - להגיד שאמרתי ״וואו איזה הלם כמה לא צפוי?״ אני לא יכולה להגיד. כאילו סבבה. נשמע הגיוני. לא פוצץ לי את המוח.
אני רוצה בשאיפה לקרוא בזמן הקרוב את כל הספרים של מעיין רוגל, התחלתי איתו כי הוא היה הכי זמין. לצערי, היה גם מאכזב. מקווה שספריה האחרים טובים יותר.
March 10, 2020
ok book... not of same high standard I am used to have with this author.
Displaying 1 - 6 of 6 reviews