כל המשפחות ב'תמונות משפחה' הן מפורקות. גירושין חצו אותם לשניים. אבל הגירושין לא רק מנתקים ומפרידים, אלא מתגלים גם כדבק רב-עוצמה המחבר בין ניצולי ההתפרקות. בלי המטרייה המגוננת של המשפחה המאוחדת, ה"תקנית", הופכים היחסים בין בני המשפחה להדוקים, חשופים ודרמטיים הרבה יותר.
במעשה סיפר וירטואוזי, העשוי כולו הפתעות ואירוניה, נפרשת יריעה המורכבת משלוש תמונות משפחה: בסיפור הפותח מתאמץ הגיבור לחמוק מצילו של אביו, משורר נודע, ומנסיונות ההתקרבות של אחותו-למחצה שגם לה שאיפות ספרותיות. ב"יעל של אורה" מגלה גבר צעיר החוזר מבוסטון לביקור מולדת, שההפתעה שהכין לו אביו בדמות בת-זוגו החדשה טומנת בחובה הפתעה גדולה יותר, שתשיב אותו בסופו של דבר לארץ – ואל אהבתה המאיימת של אמו. הסיפור המסיים, "מתנת בר-מצווה", עוקב אחר גלגוליהם הטראגי-קומיים של אם מגוננת ובנה האנוכי הטסים לפריז, לטיול דל תקציב ומרובה תחנות ההופך למסע חניכה.
בכל הסיפורים מתגלה שוב כשרונה הגדול של מאיה ערד ברקימת עלילות, בניתוח מלא אהדה של בני-אדם על מידותיהם הטובות והרעות, ובכתיבה מלוטשת, עשירה ומדויקת. לאלה נוספים ב'תמונות משפחה' גם עוצמתם הרגשית הגדולה, המיתולוגית, של היחסים המשפחתיים הבסיסיים ביותר – הורה, בן, אח – על הבדידות, החרדה והאהבה המיוחדים להם.
אחרי שבחנה את הצדדים היותר משעשעים והפחות זוהרים בחיי האקדמיה ברב-המכר עטור השבחים 'שבע מידות רעות', פונה מאיה ערד לזירה אינטימית ורגישה הרבה יותר – חיי המשפחה. ב'תמונות משפחה' מתגלה שוב כשרונה הגדול ברקימת עלילות, בניתוח מלא אהדה של בני-אדם על מידותיהם הטובות והרעות, ובכתיבה מלוטשת, עשירה ומדויקת.
מאיה ערד נולדה בראשון לציון בכ"ח בטבת תשל"א, 25 בינואר 1971 להוריה טובה ויוסף ערד. גדלה והתחנכה בקיבוץ נחל עוז ובראשון לציון. לאחר לימודי יסוד ותיכון בראשון לציון התגייסה לצה"ל ושירתה במדור הסברה של חיל החינוך, בו פגשה את רויאל נץ. מאיה למדה בלשנות ולימודים קלאסיים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובלשנות לדוקטורט באוניברסיטת לונדון. לימדה באוניברסיטאות שונות, ביניהן הארוורד, ז'נבה וסנקט-פטרבורג. ספרה "מקום אחר ועיר זרה" זיכה אותה בפרס משרד החינוך ליצירת ביכורים, נבחר לחמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר לשנת 2005 והועלה כמחזה בתיאטרון הקאמרי (בבימוי אלדד זיו ומוסיקה מאת אלון אולארצ'יק). כיום מאיה מלמדת באוניברסיטת סטנפורד. נשואה לרויאל נץ ואם לשתי בנות.
שלוש תמונות משפחה מוצגות בספר. בראשונה, מתוארת מערכת יחסיו של מתרגם שירה ובנו של משורר ידוע, עם אחותו למחצה (מצד אימו) שמנסה לקבל את עזרתו בעולם הספרות ולהתחבר דווקא למורשתו של אביו של המתרגם (ובדרך נחשפת מערכת היחסים המורכבת ביניהם). בתמונה השניה - מתוארת מערכת החסים בין בן להורים גרושים החיי בחו"ל, עם אימו המזדקנת והבודדה ועם אביו "שהשתעבד" לאישה חדשה והלוחץ על בנו להכיר את בתה של חברתו הגרה גם היא בחו"ל. כך נחשפים יחסי תלות בין הורים לילדיהם, על חייהם של ילדים יחידים והציפיה מהם. בתמונה השלישית - אם גרושה ובנה המתבגר יוצאים לטיול בר-מצווה בפריז, שם יעברו מסע התבגרות, היא כהורה והוא כנער.
בסתר ליבי קיוותי שהסיפורים יתאחדו בסוף לאיזה סוף מאחד וכמובן שלא כך קרה. מאיה ערד, כדרכה, יוצרת עולם מורכב וקולח, מתחברת לגיבוריה, מתארת אותם בצורה אמינה ומרגשת, על נימי נפשם וגופם ועל אף הנושא הכבד והמטענים הרגשיים הספר סוחף וקל לשקוע בו.