What do you think?
Rate this book
מחזור כישור הזמן #14
כתר החרבות
כישור הזמן סובב לו, עידנים באים וחולפים
מה שהיה, מה שיהיה ומה שיש
עוד עלולים ליפול תחת הצל
הדרקון ירכב שוב על רוחות הזמן
אליין, אביינדה ומאט קרבים אל קערת הרוחות, הטר'אנגריל
שאולי יוכל לעצור את גל החום הנורא שמכה בעולם, ולהחזיר
את מזג האוויר על כנו. אגווין מתחילה לאסוף את כל הנשים
שמסוגלות לתעל – מוצאת הרוח של אנשים הים, חכמות
וכמה נשים אחרות שעצם קיומן מפתיע. ומעל לכול, רנד
ניצב מול סמאל, אחד הארורים החזקים ביותר. הוא נלחם
בו בין צללי שאדאר לוגות, ושם אורב לטרפו הערפל הצמא
...לדם, משדאר
החום הנורא, המבשר על מגעו של אדון האופל, ממשיך לשלוט
בעולם, והזמן הולך ואוזל... נדמה כי גלגל הזמן עומד לעצור
.את מירוצו..
מה שהיה, מה שיהיה ומה שיש
עוד עלולים ליפול תחת הצל
הדרקון ירכב שוב על רוחות הזמן
אליין, אביינדה ומאט קרבים אל קערת הרוחות, הטר'אנגריל
שאולי יוכל לעצור את גל החום הנורא שמכה בעולם, ולהחזיר
את מזג האוויר על כנו. אגווין מתחילה לאסוף את כל הנשים
שמסוגלות לתעל – מוצאת הרוח של אנשים הים, חכמות
וכמה נשים אחרות שעצם קיומן מפתיע. ומעל לכול, רנד
ניצב מול סמאל, אחד הארורים החזקים ביותר. הוא נלחם
בו בין צללי שאדאר לוגות, ושם אורב לטרפו הערפל הצמא
...לדם, משדאר
החום הנורא, המבשר על מגעו של אדון האופל, ממשיך לשלוט
בעולם, והזמן הולך ואוזל... נדמה כי גלגל הזמן עומד לעצור
.את מירוצו..
321 pages, Paperback
Published January 1, 1999
10 people want to read
About the author
Robert Jordan
681 books17.2k followersLibrarian Note: There is more than one author in the Goodreads database with this name.
Robert Jordan was the pen name of James Oliver Rigney, Jr., under which he was best known as the author of the bestselling The Wheel of Time fantasy series. He also wrote under the names Reagan O'Neal and Jackson O'Reilly.
Jordan was born in Charleston, South Carolina. He served two tours in Vietnam (from 1968 to 1970) with the United States Army as a helicopter gunner. He was awarded the Distinguished Flying Cross with bronze oak leaf cluster, the Bronze Star with "V" and bronze oak leaf cluster, and two Vietnamese Gallantry Crosses with palm. After returning from Vietnam he attended The Citadel where he received an undergraduate degree in physics. After graduating he was employed by the United States Navy as a nuclear engineer. He began writing in 1977. He was a history buff and enjoyed hunting, fishing, sailing, poker, chess, pool, and pipe collecting.
He described himself as a "High Church" Episcopalian and received communion more than once a week. He lived with his wife Harriet McDougal, who works as a book editor (currently with Tor Books; she was also Jordan's editor) in a house built in 1797.
Responding to queries on the similarity of some of the concepts in his Wheel of Time books with Freemasonry concepts, Jordan admitted that he was a Freemason. However, "like his father and grandfather," he preferred not to advertise, possibly because of the negative propaganda against Freemasonry. In his own words, "no man in this country should feel in danger because of his beliefs."
On March 23, 2006, Jordan disclosed in a statement that he had been diagnosed with cardiac amyloidosis, and that with treatment, his median life expectancy was four years, though he said he intended to beat the statistics. He later posted on his Dragonmount blog to encourage his fans not to worry about him and that he intended to have a long and fully creative life.
He began chemotherapy treatment at Mayo Clinic in Rochester, Minnesota, in early April 2006. Jordan was enrolled in a study using the drug Revlimid just approved for multiple myeloma but not yet tested on primary amyloidosis.
Jordan died at approximately 2:45 p.m. EDT on September 16, 2007, and a funeral service was held for him on Wednesday, September 19, 2007. Jordan was cremated and his ashes buried in the churchyard of St. James Church in Goose Creek, outside Charleston.
Robert Jordan was the pen name of James Oliver Rigney, Jr., under which he was best known as the author of the bestselling The Wheel of Time fantasy series. He also wrote under the names Reagan O'Neal and Jackson O'Reilly.
Jordan was born in Charleston, South Carolina. He served two tours in Vietnam (from 1968 to 1970) with the United States Army as a helicopter gunner. He was awarded the Distinguished Flying Cross with bronze oak leaf cluster, the Bronze Star with "V" and bronze oak leaf cluster, and two Vietnamese Gallantry Crosses with palm. After returning from Vietnam he attended The Citadel where he received an undergraduate degree in physics. After graduating he was employed by the United States Navy as a nuclear engineer. He began writing in 1977. He was a history buff and enjoyed hunting, fishing, sailing, poker, chess, pool, and pipe collecting.
He described himself as a "High Church" Episcopalian and received communion more than once a week. He lived with his wife Harriet McDougal, who works as a book editor (currently with Tor Books; she was also Jordan's editor) in a house built in 1797.
Responding to queries on the similarity of some of the concepts in his Wheel of Time books with Freemasonry concepts, Jordan admitted that he was a Freemason. However, "like his father and grandfather," he preferred not to advertise, possibly because of the negative propaganda against Freemasonry. In his own words, "no man in this country should feel in danger because of his beliefs."
On March 23, 2006, Jordan disclosed in a statement that he had been diagnosed with cardiac amyloidosis, and that with treatment, his median life expectancy was four years, though he said he intended to beat the statistics. He later posted on his Dragonmount blog to encourage his fans not to worry about him and that he intended to have a long and fully creative life.
He began chemotherapy treatment at Mayo Clinic in Rochester, Minnesota, in early April 2006. Jordan was enrolled in a study using the drug Revlimid just approved for multiple myeloma but not yet tested on primary amyloidosis.
Jordan died at approximately 2:45 p.m. EDT on September 16, 2007, and a funeral service was held for him on Wednesday, September 19, 2007. Jordan was cremated and his ashes buried in the churchyard of St. James Church in Goose Creek, outside Charleston.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 2 of 2 reviews
May 26, 2023
קרב הבוסים התחיל טוב והתקדם באופן מעניין לקראת עימות אפי עד שהופעתה, הבלתי צפוי, של דמות נשכחת מהעבר שיבש את התוכניות לרנד.
הוא די בטוח שקרב זה הוכרע. אך, לתחושתי, זה נראה כסיבוב ראשון בלבד וצפוי עימות נוסף ביניהם בעתיד הלא רחוק.
הופעת הדמות הלא קרויה הוציא את העוקץ מהסיום שציפתי לו כל כך. ולכן, התאכזבתי קלות.
הוא די בטוח שקרב זה הוכרע. אך, לתחושתי, זה נראה כסיבוב ראשון בלבד וצפוי עימות נוסף ביניהם בעתיד הלא רחוק.
הופעת הדמות הלא קרויה הוציא את העוקץ מהסיום שציפתי לו כל כך. ולכן, התאכזבתי קלות.
November 22, 2025
הספר שגרם לי לפקפק ברצון לסיים את הסדרה (הסיבה היחידה שלא אפסיק היא שאני יודע שאם אפסיק כבר לא אחזור. ניקח פסק זמן של שבוע-שבועיים).
למה?
בספרים הראשונים הייתה תבנית קבועה של החבורה מתפצלת-עוברת הרפתקאות בהרכבים משתנים - מכירה דמויות חדשות - מתאחדת לקרב הגדול, בספרים המאוחרים (4+) התבנית התרחבה כך שהיא פרוסה על מספר ספרים (בעברית כפול שניים).
הבעיה היא נוצרים ספרים, כמו זה והקודם, שהם בעצם ההכנה לקראת משהו גדול.
אין בספר ממש עלילה. אנחנו מכירים עוד דמויות, כולל שניי רעים גדולים שמגיעים בסוף ועוד אויב חוזר שמופיע לרגע חסר משמעות.
כדי לא לשעמם לגמרי ג'ורדן הכניס מספר קטעי אקשן, אבל גם בהם לא קורה דבר. הגיבורים מנצחים בקושי (בכל זאת צריך ליצור מתח) והרעים נמלטים עד לפעם הבאה.
וההומור, אוי ההומור. כמה פעמים אפשר לחזור על אותה בדיחה בינונית ומיזוגנית? זה כבר הספר ה-14. שתיים מהדמויות איתן התחלנו את המסע כבר נשואות כדת וכדין ועוד אחת (רנד) נמצא בסוג של מערכת יחסים יציבה. ועדיין, בנים לא מבינים בנות שלא מבינות בנים.
בקיצור, מי שהגיע לשלב הזה כבר לא יושפע משכנוע לכאן או לכאן.
עד כמה שזכור לי (קראתי לפני מעל עשרים שנה, כנראה 30) זה משתפר בסוף
למה?
בספרים הראשונים הייתה תבנית קבועה של החבורה מתפצלת-עוברת הרפתקאות בהרכבים משתנים - מכירה דמויות חדשות - מתאחדת לקרב הגדול, בספרים המאוחרים (4+) התבנית התרחבה כך שהיא פרוסה על מספר ספרים (בעברית כפול שניים).
הבעיה היא נוצרים ספרים, כמו זה והקודם, שהם בעצם ההכנה לקראת משהו גדול.
אין בספר ממש עלילה. אנחנו מכירים עוד דמויות, כולל שניי רעים גדולים שמגיעים בסוף ועוד אויב חוזר שמופיע לרגע חסר משמעות.
כדי לא לשעמם לגמרי ג'ורדן הכניס מספר קטעי אקשן, אבל גם בהם לא קורה דבר. הגיבורים מנצחים בקושי (בכל זאת צריך ליצור מתח) והרעים נמלטים עד לפעם הבאה.
וההומור, אוי ההומור. כמה פעמים אפשר לחזור על אותה בדיחה בינונית ומיזוגנית? זה כבר הספר ה-14. שתיים מהדמויות איתן התחלנו את המסע כבר נשואות כדת וכדין ועוד אחת (רנד) נמצא בסוג של מערכת יחסים יציבה. ועדיין, בנים לא מבינים בנות שלא מבינות בנים.
בקיצור, מי שהגיע לשלב הזה כבר לא יושפע משכנוע לכאן או לכאן.
עד כמה שזכור לי (קראתי לפני מעל עשרים שנה, כנראה 30) זה משתפר בסוף
Displaying 1 - 2 of 2 reviews