הלא הר הלא אש

by Zelda Schneurson Mishkovsky, זלדה

הלא הר הלא אש הוא קובץ שירים מאת המשוררת הישראלית זלדה, אשר יצא לאור בשנת ה'תשל"ז 1977 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. זהו ספרה הרביעי של המשוררת, עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשל"ח (1978) . בניגוד לספריה הראשונים "פנאי" ו"הכרמל האי- נראה", שהוקדשו באופן רשמי בפתיחתם לאנשי שלומה של זלדה וספרה האחרון "שנבדלו מכל מרחק" שהוקדש "לידידי נפשה", "הלא הר הלא אש" לא הוקדש באופן מסוים לדמות מסוימת. הספר יצא לאור כאשר המשוררת זלדה הייתה כבת 63, שמונה שנים לפני מותה. הספר מושפע רבות מעולמה הייחודי של זלדה בזמנים ההם, עולם שהושפע רבות ממותו של בעלה חיים אריה מישקובסקי ומותה של אמהּ, שפקדו אותה בסמוך זה לזה, מהנוף הירושלמי בשכונת כרם אברהם בה התגוררה עד שנה לפני הוצאת הספר ובשכונת שערי חסד הירושלמית ברחוב הקליר 11 שבה התגוררה כשהוציאה את הספר לאור.

הספר קיבל את שמו משורה הכתובה באחד מן השירים הכלולים בו:

"וָאִיקֵץ וְהִנֵּה הַבַּיִת מוּאָר
אַךְ אֵין אִישׁ אִתִּי בַּבַּית-
וְעֶצֶב כָּזֶה
וְצַעַר.
וַהֲלֹא שִֹמְחַת הַשֶּׁמֶשׁ
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
וַהֲלֹא הַר
וַהֲלֹא אֵשׁ.
הוֹי
הַיֹפִי נִתְקָע כְּמוֹ סַכִּין
בַּלֵּב"

Unknown Binding

Published January 1, 1977

About the author

Zelda Schneurson Mishkovsky (Hebrew: זלדה שניאורסון-מישקובסקי), widely known as Zelda (Hebrew: זלדה), was an Israeli poet.

Zelda Schneurson (later Mishkovsky) was born in Chernigov, Chernigov Governorate, Russian Empire (now Chernihiv, Ukraine), the daughter of Sholom Schneerson and Rachel Hen. Her father was the great-great grandson of the third Lubavitcher Rebbe, Menachem Mendel Schneersohn. The family settled in Jerusalem in 1926. Her mother, Rachel Hen, was a daughter of Rabbi Dovid Tzvi Chein of Chernigov and a descendant of the Sephardic dynasty of Hen-Gracian, which traces its roots to 11th century Barcelona.

Zelda attended a religious school for girls in British Palestine, and then studied at the Teachers' College of the Mizrachi movement. After graduating in 1932, she moved to Tel Aviv and then to Haifa, where she taught until her return to Jerusalem in 1935. In Jerusalem, she also worked as a schoolteacher. In 1950 she married Hayim Mishkovsky and from then on devoted herself to writing. One of her students was Amos Klausner, later the novelist Amos Oz, who writes in his memoir A Tale of Love and Darkness that he had a schoolboy crush on her. Years after graduation, he visited her at home (she was still living at the same address) and was deeply touched that she still remembered how he liked her lemonade.