"אני מרגישה ברכבת הרים רגע לפני סיבוב מסוכן וירידה תלולה. אין לי מושג מה יקרה בהמשך, אך אני חוששת שהרכבת לא תעצור ושבסופו של דבר אתרסק."
ליהי טרויאנסקי בת העשרים ושש, לא מלקקת דבש. היא מטפלת באימא חולה ובאבא נכה, נאבקת יום יום כדי להחזיק את ראשה מעל המים. כל חלום על זוגיות, אהבה, לימודים גבוהים או עתיד ורוד יותר נדחקים לפינה. אין מקום לפנטזיות כאשר נאבקים כדי לשרוד. המפגש המקרי עם עוז לוי בבר בית מלון מפואר אמור היה להיות חוויה חד פעמית שאותה תנצור לעד, אבל הלילה הזה ותוצאותיו משגרים את ליהי למסע מטורף שמביא איתו התגשמות כל החלומות לצד התממשות הסיוטים הגדולים ביותר.
עוז לוי בן השלושים, חשב שהוא כבר השיג הכול בחיים, אך ההגשמה לא שלמה, לא עד שאביו הביולוגי, דן אברמוביץ, איל הספנות, יכיר בקיומו ויעניק לו את מה שמגיע לו על פי הצדק – את שם משפחתו ואת הירושה המובטחת. אבל אז ליהי נכנסת בסערה אל חייו ומשנה את הכול.
הירושה הוא ספר ראשון מתוך טרילוגיית שקרים, והוא הספר השישי של סופרת רבי המכר ליליאן סלמה נחום. הספרים הבאים בסדרה: מקוללת ולאחות את הפצעים ממשיכים את סיפורם המרגש של עוז וליהי
היי חברים וחברות, אני במצב רוח מוזר אז כן סיימתי את הספר... למרות שלא אהבתי, לא את הכתיבה, לא אהבתי את אף אחת מהדמויות, ולא הכי התלהבתי מהרעיון.. למה המשכתי? השד יודע.. מה שכן, בטוח לא אמשיך לשני חבריו כי הם בטוח הולכים לעצבן אותי.
מי שאהבה את הספר.. אין שום סיבה להמשיך לקרוא את הסקירה, הולכים להיות פה הרבה קיטורים ופריקת עצבים... כי בכל זאת.. אני איתו כבר כמה ימים 🤷🏼♂️ בהמלצות של "תמשיכי, זה משתפר" גם אין צורך... אז תודה מראש חברים 💝
הספר מתחיל מליהי, בחורה יפה שכולם סוגדים לה (סטרייק ראשון) אני לא אוהבת כאלו, זה משעמם אותי... ונוסיף לזה חרא חיים (הורים נוראיים!!! כל הספר הייתה לי הרגשה שהיא אם חד הורית שמגדלת שני ילדים מפונקים... אחד מתבכיין בלי סוף על כמה שהוא מסכן וחסר תועלת והיא צריכה להסביר לו שלא.. היא צריכה אותו, ואחת.. אגואיסטית מחורבנת שחושבת שזה סבבה להעביד את התוצר שלך ולקטר בלי סוף כמו זקנה ממורמרת..ולמרמר לה את החיים.. לא כולם יכולים להיות הורים וזו ההוכחה!) (סטרייק שני) ליהי עובדת בשתי עבודות על מנת.. לקנות את החופש שלה? טוב לא בדיוק... היא ממנת את החובות של ההורים שלה.. ואת החיים שלהם.. כיף לה.
בעבודת מלצרות היא פוגשת שוב את הראשון שלה.. מסתבר שהוא הבעלים... מסתבר שהוא גם לא שכח אותה... Fun והוא משיג אותה.. יאי.. רק שפחות יאי זה שהוא משיג גם את עמיתה לעבודה...
שזה היה יכול לצער אותי... אבל דוגרי, הבחורה מוכנה לברוח לכל "חופש" מהבית סוהר שלה...
רק שה"חופש" הזה לא בדיוק טוב, כי הוא לא יודע לשמור על הזין שלו במכנסיים...
הוא מאוהב בעצמו, לא התבגר, בעל אגו ענק...קלישאה 🤷🏼♂️ נרקסיסט קלישאה שכולם אוהבים...
כמו בכל מערכת יחסים מתעללת, מאשימים את הקורבן... הקטע... שכולם! אין לה אף אחד שתומך בה ב100%... בעצם לא.. יש אחד. אבל גם אצלו יש את הסיבות שלו 🤷🏼♀️ אבל לנושא, עוז (זה הראשי) הופך אותה לאיש הרע.. והיא מתנצלת...~ ואני ממש לא אוהבת קטעים כאלו! (עדיין מתעבת בכל ליבי את לבבות מנייר!)
לא בשבילי נכתב הספר...
לשמחתי הספר נגמר (מבחינתי) בהאפי אנד.. אז יאי לי...
ואוו, לא ציפיתי שהספר הזה יסחוף אותי כך. הוא היה צפוי, ארוך וקצת נמשך אבל- לא יכולתי להורידו מהיד עד שסיימתי אותו באמצע הלילה. מחכה לקרוא את ספרי ההמשך... ליהי מטפלת בהוריה כבר שש שנים ובעצם שמה "הולד" על חייה. מצד אחד זה מאוד יפה מצידה מצד שני זה היה נראה לי חוסר אחריות שלה וגם של הוריה שמנעו ממנה עתיד. הקשר עם עוז גם הפריע לי קצת כי הוא עשה שגיאות שאני לא הייתי סולחת עליהן. ליהי השאירה בי את הרושם כמישהי חסרת עמוד שדרה ואני מקווה שבספר הבא היא תתפתח יותר... הורדתי כוכבים כי היו שגיאות דקדוק והגהה שעצבנו אותי.
״אתה מפחד מהמוות?״ ״פחד היא לא המילה הנכונה. אני סקרן לגבי המוות.״ ״…תחשבי על כך לרגע. ממה את מפחדת?…״ ״אז אנחנו בעצם מפחדים מהלא נודע?״ ״הייתי קורא לכך פחד מכאב״ ״… פחד גבהים…זה לא ברור? אני מפחדת ליפול..כי אתרסק״ ״… בעצם את מפחדת מנפילה כי את מאמינה שאם תיפלי יכאב לך.״ ״ המסקנה היא שאת צריכה להפסיק לפחד מהדברים שאת חושבת שיגרמו לך לכאב ואת צריכה לפחד מדברים מציאותיים. אל תיתני לפחדים לשלוט בך״ עמוד 349
״הכסף לא משנה את הזכרונות,לא מוחק את האנשים שהיו חשובים לנו ואת מי שאנחנו״ עמוד 391
ביקורת זו מתייחסת לכל הטרילוגיה. 2 הספרים הראשונים סה"כ טובים ומעניינים וזורמים. מה שהרס לי את הקריאה זה הספר השלישי- לאחות את הפצעים. הרי אם ליהי מוצגת בהתחלה כאישה מאוד חזקה שמתמודדת ומתגברת על קשיים רבים איך בספר האחרון היא סולחת לעוז כל כך מהר.. מאישה חזקה היא הפכה לאישה מרצה וסלחנית מידי. לדעתי הסיפור של אגם בכלל מיותר, לא תורם לעלילה . לדעתי היה צריך לקחת הרבה יותר זמן לסליחה ולספר את הסיפור והמתח המיני סביב זה.
This entire review has been hidden because of spoilers.