על גופתי המתה

by Merav Halperin, מירב הלפרין

"בעלי לא בבית", ספרה הראשון של מירב הלפרין, זכה לאהבת הקהל ולשבחי הביקורת, ועתה מגיע ספרה השני, שקוראים רבים ציפו לו. "על גופתי המתה" מהיר יותר, עצבני יותר ובעיקר – מצחיק יותר.
הגיבורה הבלתי-נשכחת של "בעלי לא בבית" יוצאת עם בעלה לשעבר למסע מטורף להצלת בנם החייל. על רקע מלחמה כלשהי המתחוללת בדרום, הם מחליטים לחלץ את הבן, ללא ידיעתו, באמצעות שקר כושל לצבא. בדרך הם נחשפים למציאות הישראלית הטיפוסית – השיגעון של ימי מלחמה, הציבור המבולבל על כל הראש והיעילות המפורסמת של הצבא. בתוך העיסה המטורללת הזאת מצליחה גיבורת הספר להתאהב, להתאכזב ובעיקר להצחיק עד דמעות.

זהו ספר שקוראים וצוחקים בקול תוך כדי הקריאה. כתיבתה השנונה של מירב הלפרין מפנה זרקור חד ומדויק אל המקומות האבסורדיים שסביבנו, ספק דוקרת ספק מדגדגת אותם, ומשתמשת במוזיקת הרקע – שירי הלהקות הצבאיות ורעש האזעקות – כדי להרקיד אותנו במחול מתוק-מריר של שמחת חיים.

216 pages, Paperback

First published September 1, 2016

Reviews

[AdiTurbo · Rating 5 out of 5]

הלפרין היא סופרת אמיצה. לצערי, מכיוון שהיא גם מצחיקה מאד, היא לא נלקחת מספיק ברצינות, וחבל. בספר הזה היא שוברת את כל המוסכמות, מנתצת את כל הפרות הקדושות של החברה הישראלית, ובעיקר - הצבא והורות. הגיבורה שלה היא לא נחמדה ולא חמודה. היא אשה שלא מתביישת לבטא רגשות קשים כלפי אמה, בתה, בני זוגה, והמצב במדינה. היא חסרת סבלנות, מלאת זעם ומתעצבנת תדיר, ובצדק. כי אם יש משהו שהלפרין חושפת פה עד העצם זה עד כמה משוגע לחיות פה, כמה כולם פה מטורפים, וכמה החיים פה לחלוטין לא נורמליים, למרות שכולנו עושים את עצמנו כאילו הם כן. הצבא והתנהגות החברה הישראלית בתקופות מלחמה עוברים פה הגכחה נהדרת, ואין פה שום גיבורים. הגברים והנשים פה כולם מתים מפחד, והורי חיילים מבקשים את נפשם למות מרוב דאגה. הגיבורה חסרת השם תעשה הכל כדי לחלץ את בנה מעזה. בעבר פסיכולוגים סברו שנשים אינן מצליחות להגיע לשלב המוסר הנעלה ביותר, מוסר אוניברסלי, וכי המוסר שלהן הוא פרטי לחלוטין תמיד. בספר הזה לאף אחד אין מוסר אוניברסלי. כולם בעלי מוסר פרטי, ופועלים מתוך חישובים תועלתניים להם ולבני משפחתם הקרובים ותו לא. נכון נאמר בספר (פעמיים!) כי רק הורים של חיילים פה באמת רוצים שלום, ומוכנים להחזיר הכל בתמורה לכך שילדם יחזור הביתה בריא ושלם. ברגע שהוא משתחרר, הם מוכנים לשלוח את כל ילדי האחרים למות כדי "להרוג את כל הערבים". כמה מדוייק.
מערכות זוגיות פה גם הן חוטפות על ימין ועל שמאל, וכן הפוליטיקה, הזקנה, ועוד ועוד. הלפרין לא משאירה אבן לא הפוכה - היא יורה לכל הכיוונים, וטוב שכך. הדמויות של הלפרין אמיתיות עד הקצה - הן שיפוטיות, נקמניות, נוירוטיות, קטנוניות ועוד ועוד, כמו שאנחנו באמת, מתחת לכל המסיכות. ומה שיפה הוא שאצלה כל זה נכון גם לגבי הגברים וגם לגבי הנשים, רק שהנשים הרבה יותר מתפקדות, חכמות ופרקטיות.
ספר מהנה ביותר, כיפי ומצחיק מאד, וגם הסאטירה הטובה ביותר שקראתי בספרות העברית בשנים האחרונות.

[Siv30 · Rating 3 out of 5]

3 1/2 כוכבים.

"אין צדק רק מלחמה"

הגיבורה, עורכת דין, גרושה עם שני ילדים שאחד מהם מגוייס לשריון בצבא, יוצאת להציל את בנה ממלחמה אי שם בגבול עזה.

בעלה הבוגדן, הנוירוטי והחרדתי, עזב אותה לפני מספר שנים עבור בחורה זקנה ומכוערת ממנה. הוא עובר מבחורה לבחורה ונתלה בגרושתו כמו כדור הרגעה מההזיה שהם החיים שלו. כשמתחילה המלחמה הוא אצלה בבית במצב חרדה על סף התקף לב.

היא והחבר שלה נפרדו, כשהחבר מחליט לחזור לגרושתו.

עכשיו עם הגרוש הסמרטוטי, אמא שלה המטורללת, 2 מלווים סניליים וזקנים ורופא מושך שאין לו שם היא יוצאת להחזיר ולהציל את הבן שלה מהמות בטוח במלחמה.

הצלה בכל מחיר במציאות מטורפת וכאוטית. לשם כך היא מגייסת את כל כושר ההמצאה שלה.

הכתיבה שנונה וחדה, עוקצנית ומשעשעת רוויה באירוניה סרקסטית על גרושים, זוגיות, ילדים, מלחמה, ההבדל בין תל אביב לפריפריה, בין ישראלי לאמריקאי, על הצבא והביורקטיה האומללה שלו.

בשלב מסויים ההתחכמויות המילוליות והסרקסטיות נמאסו עלי ושיעממו אותי. בכל זאת, כמה ספינים אפשר לעשות מסביב לחרדות של אם מצוייה בישראל שהבן שלה בעזה?

בגלל שאין באמת עלילה בספר, אלא רק הגיגים על... ואת העלילה הקיימת אפשר לתמצת לפסקה אחת בספר, המעגלים ההולכים ומתרחבים של הנושאים שאותם הסופרת רוצה להקיף בספר הזה הופכים אותו לניסיון חביב אך לא מספק.

יחד עם זאת יש כמה קטעים משעשעים ומטורפים בספר במיוחד עם האם המטורללת שלה שיוצאת בגיל 80 יחד עם עוד 2 חברים ללהקות צבאיות, לשיר לתושבי הדרום. רק עבור הטעים ההזויים האלה שווה לקרוא את הספר.

[Netta · Rating 3 out of 5]

טור דעתני, שנון, הומוריסטי מאד וכתוב היטב, שהפך בטעות לספר. כך נקרא בעיני ספרה של מירב הלפרין.
הלפרין היא ללא ספק כותבת חדה ומוכשרת, אך לא הייתי מכנה אותה סופרת. לפחות לא בזכות "על גופתי המתה". ההומור שלה קורע מצחוק, ויש בו קטעים גאוניים, לפנתיאון ממש, אך בעיניי העובדה שיש בו הרבה יותר פובליציסטיקה מאשר עלילה, ורובה בנושא אחד, הופכת את הספר הזה לטור ארוך ארוך שהודפס כספר.

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

ספר מעולה, ולטעמי טוב יותר מהקודם ("בעלי לא בבית"). מצחיק, סאטירי ונוקב מאוד. מצאתי את עצמי מסכימה עם כל עמוד כמעט. נראה שהוא מהווה חוליה מקשרת לספר המשך, ואני מקווה שהבא אכן יעמוד ברף הגבוה.

[Liora Levi Gavish · Rating 5 out of 5]

כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה חשבתי שאני אתפוצץ מצחוק בדיוק כפי שקרה לי עם שני ספריה הקודמים.
אז כן צחקתי, אפילו בקול. אבל האמת, הספר הזה הוא לא רק מצחיק אלא משקף את הטירוף שאנחנו חיים בו במדינה שלנו.
הספר מספר על הניסיון של המספרת לשחרר את בנה השריונר מהצבא (באופן זמני) בזמן אחד המבצעים בעזה.
החרדות, החששות, התקשורת עם הגרוש שלה בנוגע למצבה, היחסים עם שאר המשפחה והילדים- הכל קיים בספר הזה. קראתי בהזדהות רבה.
מומלץ מאוד.

[Anna Yadgarov · Rating 2 out of 5]

לא ידעתי שזהו ספר המשך ל״בעלי לא בבית״ המצויין, שאהבתי מאד. אבל מבחינתי, על ספר ההמשך אפשר היה לוותר, פעם אחת מספיקה בהחלט, באמת שאין צורך להמשיך ולהרחיב בסיפור. זהו ספר באותו שטנץ, ומשתתפות בו אותן דמויות, ההומור שחשבתי שהוא עוקצני וקורע בספר הראשון, הרגיש לי הפעם מתאמץ מידי וממוחזר. מיותר.

[Ohad Itai · Rating 4 out of 5]

אהבתי מאוד.
חד, מצחיק וקולח.

[Naomi · Rating 1 out of 5]

מחצי ספר (136) ריפרפתי, לא התחברתי

[Siv · Rating 5 out of 5]

זה פשוט היה קל, מצחיק ולא מתאמץ.
הבחורה הזו היא אישה רעה, ואני מתה עליה.

[Offra Engel · Rating 3 out of 5]

ספר נוירוטי שמתאים בול לתקופה. מניחה שבתקופה אחרת היה קצת פחות הומוריסטי ויותר הולך לכיוון המטורף...