המשתה

by Plato, דן דאור (editor), מרגלית פינקלברג (translator)

תרגום מיוונית, מבוא והערות:
מרגלית פינקלברג
עם מאמרים מאת:
ורד לב כנען וחגי כנען
צחי זמיר

תקציר מעטיפה אחורית:
שנת 416 לפנה"ס, רגעי השלווה האחרונים של אתונה בימי גדולתה, לפני כשלון המסע הצבאי לסיציליה והתבוסה לספרטה. המשורר הצעיר אגתון, שניצח בתחרות הטרגדיות, מזמין לביתו קבוצה מצומצמת של ידידיו הקרובים, וביניהם סוקרטס, הפילוסוף האתונאי המהולל.
הנוכחים מחליטים שכל אחד מהם יישא דברים בשבחו של ארוס, אל האהבה והתשוקה המינית. חמשת הנואמים הראשונים, כולם דמויות היסטוריות ידועות, זורים אור על היבטים שונים של ארוס וכך יוצרים רקע לתורת האהבה שמציג סוקרטס בשם האשה החכמה - וכנראה הבדויה - דיוטימה. משפט אחד הוא אולי מרכזי לתורה הזאת: "שהרי החוכמה היא מהדברים היפים ביותר, וארוס אינו אלא תשוקה ליופי, כך שבהכרח ארוס הוא אוהב - חוכמה, או פילוסוף, והפילוסוף נמצא באמצע בין החכם והבור."
לדיאלוג המשתה היתה השפעה עצומה על תרבות אירופה, בעיקר ברעיון שהאהבה היא חוויה נעלה, המטהרת את הנפש ומרחיבה את גבולותיו הצרים של הקיום האנושי.
אפלטון (429 - 347 לפנה"ס) היה לא רק גדול הפילוסופים אלא גם גדול כותבי הפרוזה בעת העתיקה. סגולתו המיוחדת היא המגע הקל שבו ידע להעביר את התכנים הפילוסופיים העמוקים ביותר בשפה קולחת, טבעית ולא מליצית. פרופ' מרגלית פינקלברג, מן החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל - אביב, הצליחה להעביר את הסגולה המיוחדת הזאת לעברית.

תוכן עניינים:
מרגלית פינקלברג / מבוא: "האהבה שמניעה את השמש ואת שאר הכוכבים" 7

הנפשות הפועלות 17

המשתה 21

צחי זמיר / אהבה אחרת 111

ורד לב כנען וחגי כנען / ארוס ב'משתה' של אפלטון 126

Genres: Philosophy

144 pages, Paperback

Published January 1, 2001

About the author

Plato (Greek: Πλάτων), born Aristocles (c. 427 – 348 BC), was an ancient Greek philosopher of the Classical period who is considered a foundational thinker in Western philosophy and an innovator of the written dialogue and dialectic forms. He raised problems for what became all the major areas of both theoretical philosophy and practical philosophy, and was the founder of the Platonic Academy, a philosophical school in Athens where Plato taught the doctrines that would later become known as Platonism.
Plato's most famous contribution is the theory of forms (or ideas), which has been interpreted as advancing a solution to what is now known as the problem of universals. He was decisively influenced by the pre-Socratic thinkers Pythagoras, Heraclitus, and Parmenides, although much of what is known about them is derived from Plato himself.
Along with his teacher Socrates, and Aristotle, his student, Plato is a central figure in the history of philosophy. Plato's entire body of work is believed to have survived intact for over 2,400 years—unlike that of nearly all of his contemporaries. Although their popularity has fluctuated, they have consistently been read and studied through the ages. Through Neoplatonism, he also greatly influenced both Christian and Islamic philosophy. In modern times, Alfred North Whitehead famously said: "the safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato."