לאה גולדברג (1911-1970), המוכרת בעיקר כמשוררת, חיברה יצירות סיפורת במשך רוב חייה, ובראשן הרומן 'והוא האור' (1946). סיפוריה הקצרים פורסמו בכתבי עת ובעיתונים, אך רק מיעוטם כונס לכרך יצירותיה בפרוזה שראה אור לאחר מותה.
כעת נאספו כל הסיפורים הקצרים שפרסמה, החל מסיפורה הראשון שראה אור בליטא, כשהיתה בת שבע עשרה. הסיפורים המופיעים כאן כתובים בסגנונות שונים ומתייחסים לנושאים מגוונים, מן היחסים שבינו לבינה ועד לפער התרבותי שבין אירופה לארץ. לאחדים מן הסיפורים רקע אוטוביוגרפי מובהק, ורבים מהם עשויים להיקשר בדרך זו או אחרת לשירתה.
הספר כולל אחרית דבר מקיפה המאירה את הסיפורים על רקע מכלול יצירתה של לאה גולדברג וזמנה. את הספר ערכו גדעון טיקוצקי - חוקר ספרות, ופרופ' חמוטל בר-יוסף - משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות.
Leah Goldberg (Hebrew: לאה גולדברג), also published as Lea Goldberg, was born in Konigsberg, East Prussia (now Kaliningrad, Russia), and started writing Hebrew verse as a schoolgirl in Kovno. She received a Ph.D in semitic languages from Bonn University, and immigrated to pre-state Israel in 1935. Goldberg was a renowned poet -a member of the Shlonsky group - as well as a successful children-s author, theater critic, translator, and editor. In 1952, she established the Department of Comparative Literature at the Hebrew University of Jerusalem, and remained its chairperson until her death. Goldberg published nine books of poetry, two novels, three plays, six books of non-fiction, and 20 books for children. Goldberg was awarded many prizes, including the Israel Prize for Literature in 1970.
שירה שרק במקרה מובאת בצורת פרוזה, במובן הטוב ביותר. הסיפורים הראשונים שכתבה פחות עלילתיים ויותר ממוקדי אווירה, וככל שחולפות השנים הופכים לעלילתיים יותר (אבל עדיין, כאמור, ליריים מאוד).