תגידי מה את רוצה - מחשבות של אמא עייפה

by Revital Vitelzon Jacobs, רביטל ויטלזון-יעקבס, נועה קלנר (מאיירת)

למה קוראים לך רביטל בבי"ת? מה עושים עם החבר הרעב של הילד? ועם ההורים הסוררים שעדיין לא שילמו את חובם לוועד הגן? ואיך, למען השם, מתחזקים זוגיות לאור נרות אקמולי?
ספר זה הינו אוסף מטוריה של רביטל ויטלזון–יעקבס, שכותבת בכנות מעוררת הזדהות על קשייה כאשת משפחה, המנסה לשלב אמהות לארבעה, קריירה ופילאטיס. היא חושבת שחובה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, פשוט כי בבית נקי מדי, ולכן הכול נדון בפתיחות: קשיי פוריות, תעלומת המתכון המושלם לפתיתים, הפוליטיקה של גן השעשועים, היחסים הטעונים עם המקווה ומורכבות האהבה. מתברר שזה קצת עצוב, בעיקר מצחיק ותמיד–תמיד נוגע ללב.
רביטל ויטלזון–יעקבס, ילידת 1979, גדלה בתל אביב והקימה בית במושב כפר הרא"ה בעמק חפר. היא מוכרת מהפייסבוק, מטוריה במגזין ´מוצש´, מהופעות הסטנד–אפ, כ"רבנית" של תוכנית הבוקר ברדיו ומהקליפים המוטרפים שלה עם הילדים. היא כותבת בעיקר כדי לא להרגיש משוגעת.

192 pages, Hardcover

Published January 1, 2017

Reviews

[Moshe Mikanovsky · Rating 4 out of 5]

לויטלזון-יעקבס יש דרך לתפוס את החיים בקצוות ולנער חזק חזק, בלי חוכמות ובלי חשבונות. אור קטן בהרבה חושך ממנו היא באה, ולא רק. למרות שברבים ממאמרים היא באה מהמקום שממנו באה - הדתיים הלאומיים עם הבני עקיבא, ישיבות, שאיפת השאיפות להתחתן אחרי ההסדר/שירות לאומי וכדומה, היא גם נוגעת בכ״כ הרבה נקודות רגישות וחשובות שכל אחד יכול למצוא את עצמו בהן - יחסי היא והוא, ילדים והורים, ילדים וילדים, עבודה, פריון, הריון ולידה. הרבה נגיעות נוגעות ללב וכמה נקודות צחוק.
השפה קצת מתיימרת או יורדת למקומות פשוטים, משהו שאולי מתאים לטור שבועי קצר אבל פחות לספר.

[Netta · Rating 3 out of 5]

הספר הינו אסופת טורים שויטלזון-יעקבס פרסמה בעבר (אישית, לא קראתי, כך שהתוכן היה חדש עבורי).
לתכנים יש בעיניי חשיבות עצומה עבור נשים - וגם עבור גברים שיטרחו ויקראו את הספר. ויטלזון כותבת על פמיניזם, על אמהות וקריירה, על הקושי לגדל ילדים ולהתמודד איתם, על כישלונות וקשיים בזוגיות ובסקס, על הפלות, על הפער בין השאיפות להישגים, על אכזבה מהילדים, על קשיי פוריות, על טראומות, על קשיים חברתיים ונידוי חברתי, ועוד.
ויטלזון כותבת אמיצה, ללא ספק. היא כותבת מנקודת מבט אישית וחושפנית, ללא עכבות. לא נתקלתי בכתיבה אישית וכל כך אינטימית על נושאים כמו לידה שקטה, למשל, כמו שויטלזון כותבת. אותו טור היה שובר לב וראוי לפרסום הרבה יותר פומבי מאשר בספר הקטן והצנוע הזה.
הענקתי לספר רק 3 כוכבים מאחר וסגנון הכתיבה היה טרחני בעיניי, ולעיתים גם דידקטי. גם ההומור לא עשה לי את זה, כך שהקריאה היתה חוויה די מתישה ולא זורמת.

[Racheli Zusiman · Rating 2 out of 5]

אני מחבבת מאוד את רביטל ויטלזון-יעקבס וגם עוקבת אחריה בפייסבוק. הספר מורכב מטורים או פוסטים שונים של רביטל, בעיקר על אמהות, אבל גם על זוגיות, הווי דתי, נשיות וישראליות. אני בעצמי נשואה ואמא ל-4 ילדים, כך שכביכול הייתי אמורה מאוד להזדהות עם הספר הזה. בפועל, ממש לא. לא אהבתי את הספר ולא התחברתי אליו.
השם של הספר, "מחשבות של אמא עייפה", הולם את תוכנו. מלבד 2 קטעים מרגשים, הוא עייף, וממורמר, וכבד, ומלא עצבים ותלונות. גם כשיש טורים שמטרתם להוקיר תודה (למשל על הסבתות), איכשהו זה עדיין יוצא עצבני וממורמר. ציפיתי לספר משעשע ומרגש, כי רביטל היא משעשעת ומרגשת, והוא פשוט לא. היא מעלה בספר נושאים חשובים, אבל הטיפול בהם לא מתרומם מעבר לרמת התלונות והקיטורים, או אימרות קלישאתיות ("בסוף משהו יקרה". באמת? לכולם?), או שליחת הקוראת לחלוק את מצוקותיה עם אמא שלה או חברה קרובה כי זה יפתור הכל (ומה עם אלו שאימן נפטרה או שאינן קרובות אליה או שאין להן חברות קרובות שניתן לחלוק איתן?).
לסיכום: מבאס מאוד.