What do you think?
Rate this book
כל הג'אז הזה
אילו יכולתם לבודד רגע אחד מחייכם, ולהפוך אותו לערסל שתוכלו לשוב ולהתכרבל בו מתי שתרצו – באיזה רגע הייתם בוחרים? מה הייתם מוכנים לעשות כדי להשיב לרשותכם את הזיכרונות היקרים לכם ביותר, אם הייתם עלולים לאבד אותם לנצח?
עם הדילמות האלה נאלצת להתמודד ליז פיין, צעירה רגילה, בת 23, עם חיים "לא כל כך רגילים", כדבריה. מסלול חייה המבטיח של ליז נקטע באופן פתאומי בעקבות תאונה, והיא מושלכת החוצה, אל החלל הריק, ללא נקודת אחיזה. יום אחד גם המחשב הנייד שלה נגנב, וזמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה.
הסחטן, "מישו", הוא גבר תל אביבי קל לשון וקהה חושים, המחזיק בחייה הווירטואליים של ליז כבבן ערובה. הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים שבהם תחשוף באותנטיות מוחלטת את חייה, את מחשבותיה ואת רגשותיה. אם לא תעשה זאת, הוא מאיים כי ימחק את התכנים שבמחשב שלה: מכתבים יקרים לליבה שאין להם תחליף ויומנים שבהם תיעדה את הזיכרונות החשובים לה ביותר.
קולותיהם של ליז, של "מישו" ושל דמויות מחייהם נשזרים זה בזה בסיפור סוחף, שבמהלכו נחשפים סודות מכוננים. חליפת המכתבים ביניהם מגוללת בפני הקורא בהדרגה את סיפור חייהם המורכב מחוויות צבעוניות, מאהבות אבודות, מטרגדיות ומניסיונות להתאושש מהן.
הרומן "כל הג'אז הזה" מציג דמויות אקסצנטריות שנעות בין העולם הווירטואלי לבין המציאות הפיזית, בין נעורים לבין חידלון. הוא נע עם גלי ההדף שמותיר אחריו האובדן, ומתחקה אחר תפקיד השפה בהתמודדות עמו. במקצב ייחודי הוא מתעד ללא פשרות את שבריריות הנפש האנושית החשופה לאקראיות החיים, ומנגד – את תעצומותיה.
עם הדילמות האלה נאלצת להתמודד ליז פיין, צעירה רגילה, בת 23, עם חיים "לא כל כך רגילים", כדבריה. מסלול חייה המבטיח של ליז נקטע באופן פתאומי בעקבות תאונה, והיא מושלכת החוצה, אל החלל הריק, ללא נקודת אחיזה. יום אחד גם המחשב הנייד שלה נגנב, וזמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה.
הסחטן, "מישו", הוא גבר תל אביבי קל לשון וקהה חושים, המחזיק בחייה הווירטואליים של ליז כבבן ערובה. הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים שבהם תחשוף באותנטיות מוחלטת את חייה, את מחשבותיה ואת רגשותיה. אם לא תעשה זאת, הוא מאיים כי ימחק את התכנים שבמחשב שלה: מכתבים יקרים לליבה שאין להם תחליף ויומנים שבהם תיעדה את הזיכרונות החשובים לה ביותר.
קולותיהם של ליז, של "מישו" ושל דמויות מחייהם נשזרים זה בזה בסיפור סוחף, שבמהלכו נחשפים סודות מכוננים. חליפת המכתבים ביניהם מגוללת בפני הקורא בהדרגה את סיפור חייהם המורכב מחוויות צבעוניות, מאהבות אבודות, מטרגדיות ומניסיונות להתאושש מהן.
הרומן "כל הג'אז הזה" מציג דמויות אקסצנטריות שנעות בין העולם הווירטואלי לבין המציאות הפיזית, בין נעורים לבין חידלון. הוא נע עם גלי ההדף שמותיר אחריו האובדן, ומתחקה אחר תפקיד השפה בהתמודדות עמו. במקצב ייחודי הוא מתעד ללא פשרות את שבריריות הנפש האנושית החשופה לאקראיות החיים, ומנגד – את תעצומותיה.
308 pages, Paperback
Published June 1, 2017
1 person is currently reading
27 people want to read
About the author
Snunit Liss
3 books15 followersSnunit Liss (1980) is an Israeli author. Her first novel, “Someone’s Secret”, was published in 2017 to great reviews and became a national bestseller. Her second book, “Nine Ways to Separate”, is a collection of nine short stories examining the effects of technology on human relationships. It was also published to great acclaim.
Liss was born at Kibbutz Ein-Shemer and have worked as a journalist, music critic, and as an entertainment and technology reporter. Today, she owns a marketing content firm.
Liss, who suffers from a rare medical condition that left her with various physical disabilities, writes with a special Eye-swipe typing keyboard. Her writing often deals with disability, technology, and relationships.
סנונית ליס, ילידת 1980, נולדה וגדלה בקיבוץ עין שמר. עיתונאית לשעבר ובעלת חברת תוכן שיווקי. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בלימודי תרבות, חיה בתל אביב עם בן זוגה ושני ילדיה.
ב-2017 יצא לאור בישראל רומן הביכורים שלה, "כל הג'אז הזה" שזכה לשבחי הקוראים והמבקרים והיה לרב מכר. הספר ראה אור באנגלית ב-2023. ספרה השני, קובץ הסיפורים הקצרים "תשע דרכים להיפרד
ראה אור בישראל בספטמבר 2022.
Liss was born at Kibbutz Ein-Shemer and have worked as a journalist, music critic, and as an entertainment and technology reporter. Today, she owns a marketing content firm.
Liss, who suffers from a rare medical condition that left her with various physical disabilities, writes with a special Eye-swipe typing keyboard. Her writing often deals with disability, technology, and relationships.
סנונית ליס, ילידת 1980, נולדה וגדלה בקיבוץ עין שמר. עיתונאית לשעבר ובעלת חברת תוכן שיווקי. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בלימודי תרבות, חיה בתל אביב עם בן זוגה ושני ילדיה.
ב-2017 יצא לאור בישראל רומן הביכורים שלה, "כל הג'אז הזה" שזכה לשבחי הקוראים והמבקרים והיה לרב מכר. הספר ראה אור באנגלית ב-2023. ספרה השני, קובץ הסיפורים הקצרים "תשע דרכים להיפרד
ראה אור בישראל בספטמבר 2022.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 19 of 19 reviews
May 27, 2017
ספר מכתבים מקסים. הוא לא אחיד לאורכו וחלקו ממש מצויין וחלקו בינוני, אבל בסך הכל ספר ראוי לקריאה שזכה מבחינתי לכוכב נוסף בגלל מחירו בדיגיטלי. מחיר שווה לכל כיס שאני מקווה שיגרום לרבים וטובים לנסות את הספר ולו רק בשל העובדה שהמחיר שלו יפתה אותם לקנות אותו ולהתחיל.
הסיפור מתחיל במכתב איום ששולח "מישהו" לליז (עליזה) בחורה שהמחשב הנייד שלה נגנב והיא עוזבת את תל אביב בחזרה לבית הוריה בקיבוץ בצפון. המישהו הזה, סוחט אותה די באלימות ודורש ממנה בתמורה לכך שיחזיר לה את המחשב ואת חייה הוירטואליים שבו, לכתוב לו 40 אימיילים אמיתיים מהלב.
ליז, שחייה אינם סוגים בשושנים במילים מעטות, מתמרדת ומקללת אולם אז משהו קורה והיא נכנעת לדרישתו ומתחילה לפתוח בפניו את סגור ליבה. במקביל גם מישהו, ששמו אינו מתגלה עד סוף הספר מספר לה חלקים מחיו.
אני חושבת שהחלק הכי מצמרר בספר הוא היומן של מישהו שהוא העביר לליז כערובה לכנות כוונותיו.
אט אט הקורא לומד על חייה של ליז, על התאונה ששינתה את חייה ועל הקשיים שלה לחזור למסלול חיים תקין מאז התאונה. הקורא גם לומד על מישהו, על אומללותו הרבה ועל כאבו הנפשי.
האמת שהסוף לא הפתיע אותי, וצפיתי למהלך כזה למרות זאת מדובר בטוויסט בעלילה.
ישנם קטעים מרגשים ביותר בספר, כמו הסיפור של נחום. אנשים בודדים נפגשים בצורות שונות ומסייעים אחד לשני בצורות שונות
הסיפור מתחיל במכתב איום ששולח "מישהו" לליז (עליזה) בחורה שהמחשב הנייד שלה נגנב והיא עוזבת את תל אביב בחזרה לבית הוריה בקיבוץ בצפון. המישהו הזה, סוחט אותה די באלימות ודורש ממנה בתמורה לכך שיחזיר לה את המחשב ואת חייה הוירטואליים שבו, לכתוב לו 40 אימיילים אמיתיים מהלב.
ליז, שחייה אינם סוגים בשושנים במילים מעטות, מתמרדת ומקללת אולם אז משהו קורה והיא נכנעת לדרישתו ומתחילה לפתוח בפניו את סגור ליבה. במקביל גם מישהו, ששמו אינו מתגלה עד סוף הספר מספר לה חלקים מחיו.
אני חושבת שהחלק הכי מצמרר בספר הוא היומן של מישהו שהוא העביר לליז כערובה לכנות כוונותיו.
אט אט הקורא לומד על חייה של ליז, על התאונה ששינתה את חייה ועל הקשיים שלה לחזור למסלול חיים תקין מאז התאונה. הקורא גם לומד על מישהו, על אומללותו הרבה ועל כאבו הנפשי.
האמת שהסוף לא הפתיע אותי, וצפיתי למהלך כזה למרות זאת מדובר בטוויסט בעלילה.
ישנם קטעים מרגשים ביותר בספר, כמו הסיפור של נחום. אנשים בודדים נפגשים בצורות שונות ומסייעים אחד לשני בצורות שונות
May 8, 2017
ציפיתי להתעצבן מהספר הזה. לוקחים סיטואציה שיש בה אלימות- מישו סוחט את ליז שתכתוב לו בתמורה ללקבל את האימיילים שלה בחזרה, ויותר מזה, כבר מההתחלה ברור שהוא לא חושב על עצמו כאלים כמו שהוא מצטייר, לפחות בעיני. לתוך הסיטואציה הזאת נכנסות הציפיות שלי כקוראת ברומן מכתבים: שהדמויות יתחילו לחבב זו את זו, שהאלימות הזאת תמוסס עד שנשכח שהייתה שם.
ובכן, התבדתי, ולא יכולתי להיות יותר שמחה לגבי זה.
סנונית ליס לשנייה לא שוכחת איזה סיפור היא מספרת, ומי הדמויות שלה- מורכבות, קשות, לא תמיד אמינות, כואבות, אבל גם מתפתחות, נחושות ואוהבות. נהנתי מהקולות השונים של מישו וליז וגם של ג'אז (למרות ששהקול שלה ושל ליז התערבב קצת, אולי בכוונה?), נהנתי ממש מכל מה שקשור לקיבוץ (בכל זאת, אני בת של קיבוצניקית לשעבר), כאב לי כשהדמויות כאבו והאמנתי להן, עם כל המגננות שהקמתי כנגד זה.
ספר נהדר.
ובכן, התבדתי, ולא יכולתי להיות יותר שמחה לגבי זה.
סנונית ליס לשנייה לא שוכחת איזה סיפור היא מספרת, ומי הדמויות שלה- מורכבות, קשות, לא תמיד אמינות, כואבות, אבל גם מתפתחות, נחושות ואוהבות. נהנתי מהקולות השונים של מישו וליז וגם של ג'אז (למרות ששהקול שלה ושל ליז התערבב קצת, אולי בכוונה?), נהנתי ממש מכל מה שקשור לקיבוץ (בכל זאת, אני בת של קיבוצניקית לשעבר), כאב לי כשהדמויות כאבו והאמנתי להן, עם כל המגננות שהקמתי כנגד זה.
ספר נהדר.
May 20, 2017
מקורי, סוחף ושובר את הלב. קראתי פרק דוגמה ומיד קניתי את הספר. בפרק הבא צחקתי בדמעות מההומור והשנינות במכתביה של ליז ומכתביה הבאים גרמו לי לבכות. גם אני נפצעתי בתאונה בצעירותי לכן הכרתי את התחושות שליז מתארת במכתביה.
May 21, 2018
ספר מעולה, סוחף ונוגע ללב. הכתיבה יפה ונהניתי מאוד לקרוא. הסוף מצמרר.
January 23, 2021
כחובב ג׳אז נלהב אני מודה שכותרת הספר משכה מייד את תשומת ליבי, למרות שידעתי שמקור הכותרת בסרט קולנוע ידוע בשם זה. נו, אז מודה שקניתי רק בגלל הסיבה הבנאלית הנ״ל, אבל מהר מאד הסתבר לי שזו הייתה רכישת בינגו.
זהו רומן מכתבים יוצא דופן ומרתק בין 2 דמויות מרכזיות ועוד דמות אחת שנמצאת כמעט תמיד ברקע.
להלן הרקע לסיפור, כפי שמתואר בתחילתו:
אדם מבוגר, גרוש שמסתגר בביתו ומתבודד מסביבתו, רכש מחשב אישי משומש. מבדיקת תוכן כונן המחשב הוא נתקל באין ספור תכתובות וקטעי יומן של מי שהייתה בעלת המחשב, בחורה בשם עליזה שמעדיפה להיקרא ״ליז״. בדיעבד התברר לאותו אדם, המכנה עצמו במכתבים ״מישו״, כי המחשב נגנב מליז וכך, בדרך לא דרך הגיע לחזקתו.
יום בהיר אחד ליז מקבלת מייל מאותו ״מישו״ בו הוא מציע לה ״עסקה״ כתנאי להשבת המחשב שלה על כל תכניו ואף מאיים כי אם לא תסכים לתנאיו ישמיד את כל התכנים כאשר ברור לו שהם מאד אישיים וחשובים לליז.
להלן פרטי העסקה כפי שאצטט מהספר:
“העסקה: עלייך לכתוב ולשלוח אלי 40 מכתבים, בני לפחות 500 מילה כל אחד. מכתבים כנים שבהם תספרי באמת ובתמים על קורותייך — מעשייך, חוויותייך, תחושותייך ומחשבותייך.
על המכתבים להגיע אלי לפחות אחת לשבוע לדואר אלקטרוני זה. לעתים אשאל אותך שאלות, ואת תתבקשי להשיב בכנות מלאה ומוחלטת. לעתים אשיב למכתבייך, לעתים לא. כך או כך, יהיה עלייך להמשיך לשלוח את המכתבים בקביעות.”
ליז נאלצת בלית ברירה לקבל עליה את התנאים שהוצגו לה ע״י הסטוקר העלום ודואגת להביע את מורת רוחה בגלוי, בעצבים ואף בגסות כשהיא חותמת כמעט על כל מייל שהיא שולחת ל״מישו״ במשפט ״לך תזדיין״…
במהלך קריאת הספר נפרסת מסכת חיים מרתקת של בחורה צעירה וחברתה הטובה יסמין, המכונה ״ג׳אז״, אפרופו כותרת הספר, שהיא הצד השלישי בסיפור שכן גם מכתביה לליז משולבים בסיפור. וכך עם כל המרכיבים הנ״ל נוצר רומן מכתבים משולש, וזה למיטב ידיעתי די יוצא דופן לז׳אנר זה.
בתחילת הסיפור חליפת המיילים בין השניים מלווים באי נוחות, בהתנצחויות והסברים, בעיקר מצידו של ״מישו״ אבל שום דבר לא מזיז אותו מהתעקשותו לקיום ה״עסקה״… בהמשך מפלס העוינות יורד ושני הצדדים מביעים עניין זה בחייו של האחר.
ככל שהסיפור מתקדם הוא נהיה מעניין יותר כיוון שהמכתבים וקטעי היומנים של המתכתבים, לרבות מכתביה של ג׳אז, חושפים לא רק את הצדדים השמחים בחייהם אלא גם את פגיעותם ואת החוויות המכוננות בחייהם. יש בספר פרק מרשים במיוחד הכולל יומן ש״מישו״ כתב בגיל תשע וזה ממש מסמך יוצא דופן ומכמיר לב.
כל ספר טוב זקוק לסיום מוצלח ועדיף אם הוא גם מפתיע. פרק הסיום בספר גם מפתיע, מוצלח מאד וגם מרגש בו זמנית.
עם כל התשבוחות שיש לי לספר אינני יכול שלא לציין אי אלו בעיות אמינות קלות, אם כי זניחות לטעמי, שקשורות בעיקר להתנהלות אינטרנטית שמצופה ממי שחשבון הגוגל שלו נפרץ, כמו לשנות סיסמה וכו׳...
לסיכום, חבל שהסופרת הכה מוכשרת הזו לא המשיכה לפרסם ספרים נוספים אבל אני מודה לה על המתנה האחת הזו ומעניק לספר ⭐️⭐️⭐️⭐️1/2 מנצנצים.
זהו רומן מכתבים יוצא דופן ומרתק בין 2 דמויות מרכזיות ועוד דמות אחת שנמצאת כמעט תמיד ברקע.
להלן הרקע לסיפור, כפי שמתואר בתחילתו:
אדם מבוגר, גרוש שמסתגר בביתו ומתבודד מסביבתו, רכש מחשב אישי משומש. מבדיקת תוכן כונן המחשב הוא נתקל באין ספור תכתובות וקטעי יומן של מי שהייתה בעלת המחשב, בחורה בשם עליזה שמעדיפה להיקרא ״ליז״. בדיעבד התברר לאותו אדם, המכנה עצמו במכתבים ״מישו״, כי המחשב נגנב מליז וכך, בדרך לא דרך הגיע לחזקתו.
יום בהיר אחד ליז מקבלת מייל מאותו ״מישו״ בו הוא מציע לה ״עסקה״ כתנאי להשבת המחשב שלה על כל תכניו ואף מאיים כי אם לא תסכים לתנאיו ישמיד את כל התכנים כאשר ברור לו שהם מאד אישיים וחשובים לליז.
להלן פרטי העסקה כפי שאצטט מהספר:
“העסקה: עלייך לכתוב ולשלוח אלי 40 מכתבים, בני לפחות 500 מילה כל אחד. מכתבים כנים שבהם תספרי באמת ובתמים על קורותייך — מעשייך, חוויותייך, תחושותייך ומחשבותייך.
על המכתבים להגיע אלי לפחות אחת לשבוע לדואר אלקטרוני זה. לעתים אשאל אותך שאלות, ואת תתבקשי להשיב בכנות מלאה ומוחלטת. לעתים אשיב למכתבייך, לעתים לא. כך או כך, יהיה עלייך להמשיך לשלוח את המכתבים בקביעות.”
ליז נאלצת בלית ברירה לקבל עליה את התנאים שהוצגו לה ע״י הסטוקר העלום ודואגת להביע את מורת רוחה בגלוי, בעצבים ואף בגסות כשהיא חותמת כמעט על כל מייל שהיא שולחת ל״מישו״ במשפט ״לך תזדיין״…
במהלך קריאת הספר נפרסת מסכת חיים מרתקת של בחורה צעירה וחברתה הטובה יסמין, המכונה ״ג׳אז״, אפרופו כותרת הספר, שהיא הצד השלישי בסיפור שכן גם מכתביה לליז משולבים בסיפור. וכך עם כל המרכיבים הנ״ל נוצר רומן מכתבים משולש, וזה למיטב ידיעתי די יוצא דופן לז׳אנר זה.
בתחילת הסיפור חליפת המיילים בין השניים מלווים באי נוחות, בהתנצחויות והסברים, בעיקר מצידו של ״מישו״ אבל שום דבר לא מזיז אותו מהתעקשותו לקיום ה״עסקה״… בהמשך מפלס העוינות יורד ושני הצדדים מביעים עניין זה בחייו של האחר.
ככל שהסיפור מתקדם הוא נהיה מעניין יותר כיוון שהמכתבים וקטעי היומנים של המתכתבים, לרבות מכתביה של ג׳אז, חושפים לא רק את הצדדים השמחים בחייהם אלא גם את פגיעותם ואת החוויות המכוננות בחייהם. יש בספר פרק מרשים במיוחד הכולל יומן ש״מישו״ כתב בגיל תשע וזה ממש מסמך יוצא דופן ומכמיר לב.
כל ספר טוב זקוק לסיום מוצלח ועדיף אם הוא גם מפתיע. פרק הסיום בספר גם מפתיע, מוצלח מאד וגם מרגש בו זמנית.
עם כל התשבוחות שיש לי לספר אינני יכול שלא לציין אי אלו בעיות אמינות קלות, אם כי זניחות לטעמי, שקשורות בעיקר להתנהלות אינטרנטית שמצופה ממי שחשבון הגוגל שלו נפרץ, כמו לשנות סיסמה וכו׳...
לסיכום, חבל שהסופרת הכה מוכשרת הזו לא המשיכה לפרסם ספרים נוספים אבל אני מודה לה על המתנה האחת הזו ומעניק לספר ⭐️⭐️⭐️⭐️1/2 מנצנצים.
April 30, 2018
ליזי היא בחורה בת 23, צעירה, חכמה ומוכשרת. עולמה התהפך עליה, המחשב הנייד שלה נגנב על כל תכולתו האלקטרונית המאוד מאוד חשובה לה. היא חוזרת להתגורר אצל ההורים בקיבוץ, מדוכאת וחיה בעולם צר ומלא זכרונות. המחשב שלה נמצא אצל מישו, מישו שדורש ממנה דרישות מאוד משונות. ארבעים מכתבים אישיים, כנים, ״שבהם תספרי באמת ובתמים על קורותייך - מעשייך, חוויותיך, תחושותייך ומחשבותייך.״ אם היא תסכים לעסקה תקבל את חייה בחזרה. וליז, בלית ברירה אולי, צריכה להיכנע לסחיטתו של מישו המשונה הזה, המטרידן שמציץ לתוך חייה, ולעברה. בדרך מישו מגלה דברים שהשפיעו מאוד על חייה של ליז והסיטו אותם ממסלולם, והיא מגלה דברים על עצמה, מכריה וגם עליו.
מישו מתגלה כאדם אמפטי לפעמים, וכהזוי במקרים אחרים. ליז כותבת המון, ויש המון מכתבים שמכוונים אליה. למישו יש מחסום כתיבה לטענתו, והוא פונה אל ליז כפצוע בחלק מהמכתבים: ״הן מעוררות בי דבר מה ששרוי בתרדמת שלא נמצא לה מזור זה זמן רב. אני פונה אלייך, אם כן, לא כמי שמחפש שעשוע אלא כאדם הזקוק לעזרה. אני מקווה שההסכם שהצעתי יסייע לי לכתוב, לשוב לבית היחידי שהיה לי בעולם. כתבי לי. עזרי לי להשיב לעצמי את חיי — ואשיב לך את שלך.״ ״ספרי לי — איך את כותבת הרבה כל כך?! כתיבה לא רעה, אגב. לא מהוקצעת, אך בהחלט בעלת ערך גולמי מסוים. האם מלאכית ההשראה יושבת על כתפך תריסר שעות ביממה? אם כן — שחררי אותה מעט, הניחי לה לעוף גם אלי מדי פעם. כלאת את מילותייך בכונן הקשיח המיושן, רק מעטות מהן פרסמת ברשת, כך מצאתי. אולי את היא זו שמחזיקה את מילותייך כבנות ערובה ואני הוא זה שגואל אותן?״
סנונית יצרה דמויות מקסימות, אף אם מעט מתוסבכות מדי (טיפה טיפה מדי). דמויות שמאבדות את דרכן, שעוברות חוויות קשות, שסוטות ממסלולן בשל פניות חדות שנכפו עליהן בדרך. סנונית מצליחה להעביר היטב את התחושות וההזדהות עם הדמויות. וזה לא פשוט במקרים שמאבדים כל כך הרבה חיים, אבל היא מאוד מצליחה: ״לא היה לי אב, לא היה לי אלוהים, לא היו לי מילים״
ליז איבדה את יסמין, ממש אפשר לחוש את יסמין המקסימה ומלאת החיים דרך מכתביה והכתיבה של ליז. מישו והקורא באותה תחושה. ״צר לי שאיבדת את יסמין על כל שהייתה בעבורך. שמחתי להרגיש אותה מעט מבעד למילותייך ואני נהנה לחוש אותה מבעד למילותיה במכתביה. היא מצטיירת כאדם יוצא דופן.״
סנונית מצחיקה ושנונה, מעציבה וכואבת. ובעיקר, מגיעה לעומק ונוגעת בנפש, ובכאבי הנפש. היא מצליחה להראות מקומות שבהם כבר כמעט אי אפשר להתמודד, ואיך מרגישים אנשים במשבר תהומי, ומצליחה בנוסף להראות מעט מהיופי שבחיים. כפי שנחצ׳ה אמר: ״עולם שלם. והיא הפכה לעולם שלם בשבילי, ואני בשבילה. ולמרות שלא הצלחנו כל מה שרצינו ביחד, ומה אני אגיד לך ליזה, גבר ואישה ביחד ארבעים שנה זה לא תמיד עינוגי התפוח, היחד שהיה לנו, זה היה חיים. חיים שלמים! ואיך שהיא נלחמה במחלה הארורה. כמו לביאה היא נלחמה. ואיבדתי גם אותה, אבל תני לי לספר לך סוד: החיים שהיו לי איתה, הם ממשיכים להתקיים בי גם כשהיא כבר איננה״.
ארבעה כוכבים (כמעט), רק בגלל שהדמויות מתוסבכות טיפה יותר מדי. הסוף טיפה צפוי, אבל שווה כל רגע קריאה.
July 10, 2023
ספר שהתחיל מבחינתי כתעמולה מוצלחת לעידוד גיבויים מאובטחים של המסמכים החשובים לך, ולאט לאט נעשה מורכב ומרגש יותר.
משהו בדמויות (בעיקר של ליז וג'אז, פחות של "מישהו") היה קצת שטחי ולא משכנע. מלבד הפוסט טראומה שלה והעובדה שהיא אוהבת מוזיקה ולכתוב, לא הבנתי מה האופי של ליז בכלל, למען האמת. לז'אז עדיין היה אופי קצת יותר אדג'י, ובכל זאת, שתיהן הרגישו לי כמו עוד שתי נערות קצת מטופשות ויומרניות מההתכתבות ביניהן. אולי זה בכלל מכוון, כי ייתכן שבאמת הרבה נערות הן קצת מטופשות ויומרניות ולא צריך הרבה יותר מזה. לא יודעת.
עדיין, נהניתי מהסיפור ומהתפניות בעלילה, ולכן הורדתי רק כוכב אחד.
תודה, הלכתי לגבות את המסמכים שלי.
משהו בדמויות (בעיקר של ליז וג'אז, פחות של "מישהו") היה קצת שטחי ולא משכנע. מלבד הפוסט טראומה שלה והעובדה שהיא אוהבת מוזיקה ולכתוב, לא הבנתי מה האופי של ליז בכלל, למען האמת. לז'אז עדיין היה אופי קצת יותר אדג'י, ובכל זאת, שתיהן הרגישו לי כמו עוד שתי נערות קצת מטופשות ויומרניות מההתכתבות ביניהן. אולי זה בכלל מכוון, כי ייתכן שבאמת הרבה נערות הן קצת מטופשות ויומרניות ולא צריך הרבה יותר מזה. לא יודעת.
עדיין, נהניתי מהסיפור ומהתפניות בעלילה, ולכן הורדתי רק כוכב אחד.
תודה, הלכתי לגבות את המסמכים שלי.
May 29, 2025
באתי לספר עם הרבה ציפייה גם בגלל הביקורות כאן ובכלל אבל גם עם ציפייה לספר קליל ומהנה ובכן זה לא ספר קליל ואולי מה שהפריע לי זה הנסיון לשוות לו נופך קליל, כי יש כאן עיסוק בחומרים לא פשוטים. חלקים בספר ממש טובים והם הובילו אותי להמשיך וחלקים היו בינוניים.
השפה קצת חרקה לי והרגישה לי לא אותנטית לדמויות שדווקא בניות היטב ועם עומק ובעיני חלק מההנאה בקריאה זה היכולת להתמסר וקצת לתת לסופר להוליך אותך שולל, לספר לך סיפור, תנאי הסף שלי לזה הוא שאאמין שהדמות מדבר כמו שהיא כתובה וזה לא עבד לי פה ולכן לא יכולתי להתמסר והולכת השולל רק העמיקה את הפער.
עם זאת, הסיפור עצמו יש בו עוצמה וכוח ואם אתם פחות רגישים לעניין יכול מאוד להיות שזה ספר בשבילכם.
3.5 כוכבים מעוגלים למעלה
השפה קצת חרקה לי והרגישה לי לא אותנטית לדמויות שדווקא בניות היטב ועם עומק ובעיני חלק מההנאה בקריאה זה היכולת להתמסר וקצת לתת לסופר להוליך אותך שולל, לספר לך סיפור, תנאי הסף שלי לזה הוא שאאמין שהדמות מדבר כמו שהיא כתובה וזה לא עבד לי פה ולכן לא יכולתי להתמסר והולכת השולל רק העמיקה את הפער.
עם זאת, הסיפור עצמו יש בו עוצמה וכוח ואם אתם פחות רגישים לעניין יכול מאוד להיות שזה ספר בשבילכם.
3.5 כוכבים מעוגלים למעלה
May 24, 2017
וואו איזה ספר...
התחיל די לאט אבל איזה סוף מפתיעה !!!
התחיל די לאט אבל איזה סוף מפתיעה !!!
July 25, 2017
2.5
חלקים היו מדויקים וכואבים, הרוב הרתיח אותי (וכנראה היה אמור).
חלקים היו מדויקים וכואבים, הרוב הרתיח אותי (וכנראה היה אמור).
June 17, 2025
הרבה זמן לא סיימתי ספר ביום אחד. האמת שהכתיבה לא הייתה אחידה בקולחניותה אבל משהו בפורמט שבו הספר נכתב עבד לי ממש.
הסוף היה צפוי ברמות, והרגשתי שהוא היה חסר מאוד ופזיז, אבל הדרך לשם הייתה נהדרת.
הסוף היה צפוי ברמות, והרגשתי שהוא היה חסר מאוד ופזיז, אבל הדרך לשם הייתה נהדרת.
October 23, 2017
זה לא ספר רע. רעיון המכתבים מעניין מאוד, יש קטעים מרגשים והספר עצמו מאוד מותח. מצד שני, היו הרבה קטעים מרושלים, לטעמי, שלא היו תפורים היטב או שלא שכנעו אותי באמינותם.
אני בהחלט מצפה לספר הבא של סנונית ליס.
אני בהחלט מצפה לספר הבא של סנונית ליס.
March 4, 2022
איך בכלל מתחילים לתאר את הספר המדהים הזה. וואו? בריבוע. בחזקת שבע.
ב'יבש'- הלפטופ של ליז (עליזה) פיין בת ה-23 נגנב מדירתה בתל אביב והיא מקבלת מייל אנונימי (למחשב אצל הוריה) ממי שלדבריו רכש אותו בחנות למוצרי חשמל משומשים ועולמה נחשף לעיניו.
ו....
'עליזה יקרה, אני מציע לך עיסקה: את תכתבי לי ארבעים מיילים שכל אחד יכיל לפחות 500 מילים. תחשפי את חייך, תקלפי את השכבות ותסירי מגננות. "אני רוצה שתהיי עירומה מילולית, נקייה מאיפור דיגיטלי, בלי כל הבולשיט החברתי, הציבורי, הפייסבוקי הזה" (במקור). בתמורה אחזיר לך את המחשב עם חייך. המכתבים, הזכרונות, הסיסמאות, הכל. אם תסרבי או תנסי לאתר אותי, לשנות סיסמאות או תפני לרשויות תאבדי הכל. בידידות, מישוּ'.
והטירוף מתחיל. ליז עונה בחריפות, בלי חשבון, בלי למצמץ. 'אתה כנראה בנזונה חסר מזל ממש כמו שאתה דפוק' –כהתחלה.
המכתב הבא- שטף קללות נמרצות וקבלה מסוייגת של תנאי הסחיטה.
וחותמת- לך תזדיין, ליז
והוא יחתום- בידידות, מישו.
והשניים הופכים למעין שותפי גורל וסוד. ליז לא מסתירה את תיעובה ל'מישו'. היא חריפה, בוטה ואין לה אלוהים. הבן אלף השתחל לחייה, גנב את נשמתה, יודע את סודותיה, ייסוריה, צפונות נפשה. הגורנישט הזה סוחט אותה אז היא תיתן לו באבי-אבי-אביו. הוא די קורקטי וסולידי.
ליז (עליזה על שם סבתה אבל דיר באלאק לקרוא לה ככה) שופכת הכל. לפעמים זה קל לפני אלמוני. הקשר המיוחד שלה עם חברת הנפש יסמין שנולדה בארצות הברית והכירו בקיבוץ, האדם הכי קרוב ואהוב, יותר מאחות. נפשות תאומות, דת עם שתי מאמינות. ג'אזמין קוצר לג'אז שמסביר את שם הספר. חייהן הובילו זמנית לארצות הברית ותל אביב.
ליזי וג'אזי או כפי שאחיה של ג'אז מכנה אותן בבדיחות דעת- עיזה וקריזה.
מישו מצרף למכתביו לליז כמה שג'אז כתבה לה. מכתבים גלויים, כנים, על חייה באמריקה. עבודות סהרוריות כולל דוגמנות עירום לצייר מטורף. מסיבה בה עלתה לשיר וחיבור מדהים בינה לנגנים, מהפנטת את הקהל המריע. סלידתה מהתרבות המקומית המנוכרת והמלוקקת. האמריקאים האלה, נו. הבּוֹי פְרֵנדס הדפוקים של אמה ('אחד החברים הקריפים של מאמי דירֵסְט'). מכנה את ליז בחיבה בשמות אברי גוף- שן בינה/ כבד/מוחון/ קרביים/ סימפונות שלי.
והשניים מתערטלים נפשית במיילים זה לזו.
פיל הצעצוע שלו, חדקיהו שמדבר כשלוחצים עליו. 'הֶלפּ מי, איי ניד יוּ'. סבלו כילד שהיה קרבן לאב מתעלל ובריונות אכזרית בבית ספרו ואינו חוסך בתיאורים על יוני המטומטם וחבריו עלובי הנפש שנטפלו ופגעו, הותירו משקעים. אומלל ונפשו מצולקת אולי לעד. מאוחר יותר הזוגיות המקרטעת עם אלה, שקוע באלכוהול ובתהום הנשייה.
ליז על סוד משפחתי אפל שנחשף ונחצ'ה, קשיש חביב המשחק איתה שחמט ומלמד אותה על החיים. אין רע ברחמים עצמיים שהחברה רואה בהם חולשה. שבני דורו לא דיברו על הכל והלכלוך טואטא אל מתחת לשטיח.
ועל היום הארור ההוא ששינה אותה אולי לעד.
הכל נחשף ביניהם. הטוב והרע, הכאב והזכרונות. ליז הופכת למעין שותפה בעל כורחה לחייו, מבינה את מצוקתו אבל לא מסוגלת לרחם עליו. סוג של תסמונת שטוקהולם מעוותת.
עד הסוף המפתיע, המטורף ומהפך הקרביים.
זוהי יצירה עזת ביטוי, חסרת מעצורים, כואבת ושונה. כזו שמשליכה מחסומים ועכבות ודוהרת קדימה כרכבת ללא בלמים. משולבת במילים באנגלית, קטעי שירה קצרים. יצירה מטלטלת שריתקה אותי וקשה להישאר אדישים אליה.
ב'יבש'- הלפטופ של ליז (עליזה) פיין בת ה-23 נגנב מדירתה בתל אביב והיא מקבלת מייל אנונימי (למחשב אצל הוריה) ממי שלדבריו רכש אותו בחנות למוצרי חשמל משומשים ועולמה נחשף לעיניו.
ו....
'עליזה יקרה, אני מציע לך עיסקה: את תכתבי לי ארבעים מיילים שכל אחד יכיל לפחות 500 מילים. תחשפי את חייך, תקלפי את השכבות ותסירי מגננות. "אני רוצה שתהיי עירומה מילולית, נקייה מאיפור דיגיטלי, בלי כל הבולשיט החברתי, הציבורי, הפייסבוקי הזה" (במקור). בתמורה אחזיר לך את המחשב עם חייך. המכתבים, הזכרונות, הסיסמאות, הכל. אם תסרבי או תנסי לאתר אותי, לשנות סיסמאות או תפני לרשויות תאבדי הכל. בידידות, מישוּ'.
והטירוף מתחיל. ליז עונה בחריפות, בלי חשבון, בלי למצמץ. 'אתה כנראה בנזונה חסר מזל ממש כמו שאתה דפוק' –כהתחלה.
המכתב הבא- שטף קללות נמרצות וקבלה מסוייגת של תנאי הסחיטה.
וחותמת- לך תזדיין, ליז
והוא יחתום- בידידות, מישו.
והשניים הופכים למעין שותפי גורל וסוד. ליז לא מסתירה את תיעובה ל'מישו'. היא חריפה, בוטה ואין לה אלוהים. הבן אלף השתחל לחייה, גנב את נשמתה, יודע את סודותיה, ייסוריה, צפונות נפשה. הגורנישט הזה סוחט אותה אז היא תיתן לו באבי-אבי-אביו. הוא די קורקטי וסולידי.
ליז (עליזה על שם סבתה אבל דיר באלאק לקרוא לה ככה) שופכת הכל. לפעמים זה קל לפני אלמוני. הקשר המיוחד שלה עם חברת הנפש יסמין שנולדה בארצות הברית והכירו בקיבוץ, האדם הכי קרוב ואהוב, יותר מאחות. נפשות תאומות, דת עם שתי מאמינות. ג'אזמין קוצר לג'אז שמסביר את שם הספר. חייהן הובילו זמנית לארצות הברית ותל אביב.
ליזי וג'אזי או כפי שאחיה של ג'אז מכנה אותן בבדיחות דעת- עיזה וקריזה.
מישו מצרף למכתביו לליז כמה שג'אז כתבה לה. מכתבים גלויים, כנים, על חייה באמריקה. עבודות סהרוריות כולל דוגמנות עירום לצייר מטורף. מסיבה בה עלתה לשיר וחיבור מדהים בינה לנגנים, מהפנטת את הקהל המריע. סלידתה מהתרבות המקומית המנוכרת והמלוקקת. האמריקאים האלה, נו. הבּוֹי פְרֵנדס הדפוקים של אמה ('אחד החברים הקריפים של מאמי דירֵסְט'). מכנה את ליז בחיבה בשמות אברי גוף- שן בינה/ כבד/מוחון/ קרביים/ סימפונות שלי.
והשניים מתערטלים נפשית במיילים זה לזו.
פיל הצעצוע שלו, חדקיהו שמדבר כשלוחצים עליו. 'הֶלפּ מי, איי ניד יוּ'. סבלו כילד שהיה קרבן לאב מתעלל ובריונות אכזרית בבית ספרו ואינו חוסך בתיאורים על יוני המטומטם וחבריו עלובי הנפש שנטפלו ופגעו, הותירו משקעים. אומלל ונפשו מצולקת אולי לעד. מאוחר יותר הזוגיות המקרטעת עם אלה, שקוע באלכוהול ובתהום הנשייה.
ליז על סוד משפחתי אפל שנחשף ונחצ'ה, קשיש חביב המשחק איתה שחמט ומלמד אותה על החיים. אין רע ברחמים עצמיים שהחברה רואה בהם חולשה. שבני דורו לא דיברו על הכל והלכלוך טואטא אל מתחת לשטיח.
ועל היום הארור ההוא ששינה אותה אולי לעד.
הכל נחשף ביניהם. הטוב והרע, הכאב והזכרונות. ליז הופכת למעין שותפה בעל כורחה לחייו, מבינה את מצוקתו אבל לא מסוגלת לרחם עליו. סוג של תסמונת שטוקהולם מעוותת.
עד הסוף המפתיע, המטורף ומהפך הקרביים.
זוהי יצירה עזת ביטוי, חסרת מעצורים, כואבת ושונה. כזו שמשליכה מחסומים ועכבות ודוהרת קדימה כרכבת ללא בלמים. משולבת במילים באנגלית, קטעי שירה קצרים. יצירה מטלטלת שריתקה אותי וקשה להישאר אדישים אליה.
March 4, 2018
I am not a native Hebrew speaker (or reader) and this is the first novel I've ever read in Hebrew. I kept going - not because the Hebrew was easy (it's not, though I love how much English slang the characters pop into) - but because it was so engaging. The end has a twist which I did not see coming, and I found the whole thing incredibly satisfying. Great book!
January 7, 2022
הספר מוצלח אבל רק בקריאה אחידה, היה לי קשה כל פעם להתחיל את הקריאה וכן הייתה לי רתיעה מהשפה בהתחלה.
העלילה לא צפויה וייחודית והיא מה שמחזיקה את הספר למרות כל מגרעותיו
העלילה לא צפויה וייחודית והיא מה שמחזיקה את הספר למרות כל מגרעותיו
December 6, 2024
ספר מצוין שמתמודד עם נושאים של אבל, כאב, טראומה וטיפול עם המון רגישות והומור. סוף צפוי ולא צפוי בו זמנית. דמות ראשית שקשה לא לאהוב. ממליצה בחום
February 1, 2022
סוחף, אך מחייב, וקשוח ברמות !
דמויות עגולות ומורכבות.
הטוויסט היה מעט צפוי, אבל גם בכלל לא.
⭐⭐⭐⭐
דמויות עגולות ומורכבות.
הטוויסט היה מעט צפוי, אבל גם בכלל לא.
⭐⭐⭐⭐
September 13, 2019
I enjoyed it very much.
I felt that the suicidal aspects were very realistic and true, and that touched me.
I understand the ending and how Liss tied it all together, but I'll have to let it boil in my head for a while to feel satisfied with it.
ליז היא אישה צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה שחזרה לגור עם הוריה בקיבוץ לחר שעברה תאונת דרכים קשה ממנה יצאה פצועה ושהרגה את חברתה הטובה ביותר. ליז מתקשה להתמודד עם החוויה, עם מצבה הגופני ומות חברתה, ובנוסף לכך - נגנב לה המחשב עליו כל הזכרונות שכתבה כדי לא לשכוח אותה. האדם שברשותו המחשב דורש מליז לעמוד במשימה - לכתוב 40 מיילים אשר מתארים את מה שקורה בחיי היומיום שלה ולענות על השאלות שהוא שואל עליהם, ובתמורה תקבל את הזכרונות שלה חזרה, ולא - ימחקו לנצח.
תודה על הספר, סנונית. כל החלק על האובדנות ועל איך זה מרגיש, זה מוכר לי, זה שם את זה במילים, ואולי לא התקדמתי בתהליך הטיפול בעצמי, זה חיבר אותיח עקב ההיכרות האישית שלי עם זה. היה לי קצת עצוב בסוף. כנראה אני רגילה לרומנטיות יותר מדי). זה הגיוני מבחינת סגירת קו העלילה שאדם יהיה הרוצח (קשה לי לתאר אותו כרוצח, אלאס), אך היה לי בכל זאת חשוב לדעת אם ליז מצאה מישהו אחר כך, אם זה מיכאל, ומה קרה להם לאחר מכן. זה כאילו הייתה סגירה, אך לא כמו שרציתי ולכן, לא נסגר. באופן מפתיע, כמו שמישהו מת.
I felt that the suicidal aspects were very realistic and true, and that touched me.
I understand the ending and how Liss tied it all together, but I'll have to let it boil in my head for a while to feel satisfied with it.
ליז היא אישה צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה שחזרה לגור עם הוריה בקיבוץ לחר שעברה תאונת דרכים קשה ממנה יצאה פצועה ושהרגה את חברתה הטובה ביותר. ליז מתקשה להתמודד עם החוויה, עם מצבה הגופני ומות חברתה, ובנוסף לכך - נגנב לה המחשב עליו כל הזכרונות שכתבה כדי לא לשכוח אותה. האדם שברשותו המחשב דורש מליז לעמוד במשימה - לכתוב 40 מיילים אשר מתארים את מה שקורה בחיי היומיום שלה ולענות על השאלות שהוא שואל עליהם, ובתמורה תקבל את הזכרונות שלה חזרה, ולא - ימחקו לנצח.
תודה על הספר, סנונית. כל החלק על האובדנות ועל איך זה מרגיש, זה מוכר לי, זה שם את זה במילים, ואולי לא התקדמתי בתהליך הטיפול בעצמי, זה חיבר אותיח עקב ההיכרות האישית שלי עם זה. היה לי קצת עצוב בסוף. כנראה אני רגילה לרומנטיות יותר מדי). זה הגיוני מבחינת סגירת קו העלילה שאדם יהיה הרוצח (קשה לי לתאר אותו כרוצח, אלאס), אך היה לי בכל זאת חשוב לדעת אם ליז מצאה מישהו אחר כך, אם זה מיכאל, ומה קרה להם לאחר מכן. זה כאילו הייתה סגירה, אך לא כמו שרציתי ולכן, לא נסגר. באופן מפתיע, כמו שמישהו מת.
This entire review has been hidden because of spoilers.
April 2, 2017
The most wonderful and captivating book I've read for a long while!!!
Displaying 1 - 19 of 19 reviews