כמו שלפני כל סערה יש שקט, כך גם אחריה. אחרי הטלטלה שעבר דניאל בכרך הראשון, הוא יוצא אל הצבא ונאלץ להתמודד מול החשש הגדול שלו. שירותו הצבאי, מכריח אותו להיות עם בני ובנות גילו ולחוות בערך את אותן חוויות וכך גם אתכם, הקוראים. אם בכרך הראשון יכולתם לרגע לברוח מהעובדה שמדובר בנער צעיר ולדמיין שמדובר בבחור המתגורר לבד וחי את חייו, בכרך השני לא נתתי לכם את הפריבילגיה הזאת. המציאות של גילו הצעיר כל הזמן דופקת ונוכחת מעצם לבישת המדים והתנהלותו בצבא ואל מולה הקושי של קריאת החוויות אותן הוא חווה גדול פי כמה. בכרך השני, דניאל עדיין לא מגיע אל השקט שלו אבל הוא כבר לא חי בסערה. לאט לאט, הוא לומד לאהוב. יש לו עוד דרך לעבור. הוא עדיין מגלה את דרכו במשפחה, בחברות, באהבה ומול עצמו.
סוף הכרך השני הוא לא סוף הסיפור של דניאל אלא תחילתו של דרכו החדשה.