What do you think?
Rate this book
קיפודים
ברוכים הבאים לעולמם הפנימי הבלתי רגיל של האנשים הרגילים. מבחוץ לא רואים עליהם כלום, אבל יום אחד יברח להם איזה קוץ מקרי, וכולם יגלו שהם בעצם קיפודים. שהקוצים שלהם דוקרים להם בנשמה. כמו סילבי, שבנתה לה עולם דמיוני עם בעל ואהבה, ותלשה לעצמה את הקוץ הזה עם פינצטה; או כמו נחום שגילה שמה שלא יודעים כן כואב; ורותי - רופאת שיניים בורגנית שקמה יום אחד ונעמדה פעורת פה מול עולם הפוך; ודייויד - הפרסומאי שלא מצליח לעשות את זה עם אף אחת מאז הטראומה ההיא; וגם איתמר - ילד חכם במיוחד שרואה דברים שאף אחד אחר לא רואה. אין אנשים אפורים. יש רק מבטים אפורים על אנשים צבעוניים. וכדאי שנגיע אליהם, כי ככה נגיע אלינו. דלית אורבך פורשת ברומן הזה מניפה מרהיבה של דמויות נפלאות, עם מורכבות פסיכולוגית ועלילתית, קצב מסחרר, חדות לשון ודימויים שלא יפסיקו להפתיע. ספר שהוא חגיגה אמיתית. זהו הרומן השני של דלית אורבך. הראשון, קונפטי, יצא בהוצאת זמורה ביתן בשנת 2002, וזכה לשבחי הביקורת.
317 pages, Paperback
First published January 1, 2005
5 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 of 1 review
October 16, 2018
הספר הזה הוא ממתק אמיתי ושונה מכל מה שקראתי, בדיוק כמו כל ספר אחר של דלית אורבך (והוא גם לא דומה בכלום לשלושת הספרים האחרים שלה שכבר הספקתי לקרוא).
לדלית אורבך יש כשרון אמיתי לכתוב שונה ומהפנט עם היכולת להוציא ממני תחושות מעורבות של "מה לעזאזל אני קוראת?" ביחד עם "זה פשוט מופלא!".
קיפודים מספר לנו את סיפורים של מספר דמויות שמצד אחת שונות לחלוטין האחת מהשנייה ומהצד השני מאוד דומות. בכל פרק היא מתמקדת בסיפור של דמות אחרת, ההתפתחות שלה בתוך העור של עצמה ואל מול הסביבה הקרובה אליה.
בפרק הראשון עוד תהיתי למה מסופר על מה שמסופר ובפרק השני לא ממש הבנתי איך זה מתקשר לפרק הראשון אבל בפרק השלישי כבר נסחפתי כולי ולא הצלחתי להניח את הספר מהיד בציפייה לראות מי תהיה הדמות הבאה עליה אקרא.
הקריאה בספר העלתה אצלי בעיקר שאלות של איך הראייה האישית והתחושות הסובייקטיביות של כל אחד בעולם הזה משפיעות על הסיפור שהוא מספר לעצמו ושאחרים מספרים עליו. האם לכולנו יש סודות ודברים חבויים שאיש לא רואה ואנחנו לא חולקים עם אף אחד? מה בעצם מגדיר אותנו לסביבה, המעשים שלנו או איך שאחרים תופסים אותם?
זה ספר שונה מכל הבחינות והוא לגמרי לא מתאים לכל אחד. זה לא רומן פשוט שלועס בשביל הקורא את התוכן שלו אבל ככל שמתמקדים בקריאה יש עוד ועוד רבדים ששווה בשבילם לקרוא בין השורות.
מומלץ בחום ואני לא יכולה לחכות כבר לספר הבא שאקרא של דלית אורבך.
לדלית אורבך יש כשרון אמיתי לכתוב שונה ומהפנט עם היכולת להוציא ממני תחושות מעורבות של "מה לעזאזל אני קוראת?" ביחד עם "זה פשוט מופלא!".
קיפודים מספר לנו את סיפורים של מספר דמויות שמצד אחת שונות לחלוטין האחת מהשנייה ומהצד השני מאוד דומות. בכל פרק היא מתמקדת בסיפור של דמות אחרת, ההתפתחות שלה בתוך העור של עצמה ואל מול הסביבה הקרובה אליה.
בפרק הראשון עוד תהיתי למה מסופר על מה שמסופר ובפרק השני לא ממש הבנתי איך זה מתקשר לפרק הראשון אבל בפרק השלישי כבר נסחפתי כולי ולא הצלחתי להניח את הספר מהיד בציפייה לראות מי תהיה הדמות הבאה עליה אקרא.
הקריאה בספר העלתה אצלי בעיקר שאלות של איך הראייה האישית והתחושות הסובייקטיביות של כל אחד בעולם הזה משפיעות על הסיפור שהוא מספר לעצמו ושאחרים מספרים עליו. האם לכולנו יש סודות ודברים חבויים שאיש לא רואה ואנחנו לא חולקים עם אף אחד? מה בעצם מגדיר אותנו לסביבה, המעשים שלנו או איך שאחרים תופסים אותם?
זה ספר שונה מכל הבחינות והוא לגמרי לא מתאים לכל אחד. זה לא רומן פשוט שלועס בשביל הקורא את התוכן שלו אבל ככל שמתמקדים בקריאה יש עוד ועוד רבדים ששווה בשבילם לקרוא בין השורות.
מומלץ בחום ואני לא יכולה לחכות כבר לספר הבא שאקרא של דלית אורבך.
Displaying 1 of 1 review