כשאנחנו פוגשים לראשונה את גיבורת הספר — מוריה, המכונה הימאליה — היא בוכה בעודה "יושבת על אדן החלון, והמשקוף נותן אותה במסגרת". מוריה לא רוצה עוד להסתיר את הכאב, אבל אפילו היא אינה יודעת שהיא מצויה על סף החלטה גורלית, כזו שתנפץ את כל המסגרות הכובלות אותה, כזו שתרחיק אותה מהאלימות שצופן הבית שלה, הנורמלי־לכאורה, המתפקד רק לכאורה — החלטה שתיקח אותה למסע מפתיע בעקבות החירות והאהבה. דרכה של מוריה תישא אותה אל חוף הים הזהוב של תל אביב ואל רחובותיה האפורים, שיזמנו לה מפגשים עם אלה החיים בשולי החברה, עם חסרי בית וחסרי כול, ולבסוף עם מיכאל חסר המסכות. מוריה ומיכאל הנאהבים ישלימו יחד את מה שהחל על אותו אדן חלון וייגמר על פסגות ההימאליה, זו העשויה אבן ועפר וזו העשויה נפש ורוח. ברומן של ינץ לוי הימאליה בשר ודם, שראה אור ב־2005, טמונים הזרעים שנבטו והסתעפו ברב־המכר הגדול שלו, תוחלת החיים של אהבה, ולכן לא פלא שדמויותיהם של מוריה ומיכאל מתגלגלות גם בו. שני הרומנים שואבים את עוצמתם ממי התהום האוטוביוגרפיים של לוי, כמו גם מאהבתו חסרת הגבולות ורבת־ההמצאה לשפה. בדומה ל"תוחלת החיים של אהבה" גם "הימאליה בשר ודם" אינו סיפור על כאב, אלא על ההתמודדות עמו. הוא אינו סיפור על אובדן, אלא על אהבה ונוכחות. זוהי יצירה רבת יופי ופיוט לצד ישירות וכנות לא מצויות, השזורים אלה באלה לבלי הפרד, כמו העצב וההתעלות, הפיכחון וההשראה שיצירתו של ינץ לוי ספוגה בהן. הימאליה בשר ודם הוא הרומן הראשון של ינץ לוי, מחבר סדרת רבי־המכר עטורת השבחים לילדים, הרפתקאות דוד אריה.
"איך אפשר לתאר מפגש כזה? קודם כול יש חיכיון, הידיים של הימאליה הן כּמיהה. זה בא בנקבוביות. יש רצון בנקבוביות, בלי שום ספק, וכך הוא מתפשט על כל פני העור וחודר לאיברים הפנימיים. השערות סומרות מעט ברחוב הרצל בכפר סבא, וצמרות עצי הפיקוס כמו אצות ברוח. לא, לא רצון. אין רצון, כי אם כמיהה."
ינץ לוי הוא סופר למבוגרים ולילדים, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, עורך, מרצה ומורה, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010. מספריו: סיפורים מי תהום (2001), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014), תוחלת החיים של אהבה (2015).