What do you think?
Rate this book
שלום לא עכשיו
עוצמה צבאית, מדינית, כלכלית ורוחנית בטריטוריה מוגדרת תחת ריבונות יהודית – זהו החזון שראו לנגד עיניהם מקימי המדינה. אך כאשר דור החלוצים פינה את מקומו, השתנתה גם תוכנת ההפעלה.
מזה עשורים ישראל נחבטת מכל הכיוונים: הזיות משיחיות על שלום בכל מחיר, אקסטזת גאולה, התמסרות לחיבוק הדוב האמריקני ופירוק החברה הישראלית למגזרים שאינם שווים במחויבותם לעתיד המדינה. את המחיר על כל אלה שילמנו ביום השחור בתולדותינו.
שלום לא עכשיו מציע מתווה בהיר – רעיוני ומעשי – לקביעת גבולות המדינה, לעיצוב היחסים עם אומות העולם ושכנינו, וליצירת שותפות אמיתית של כל אזרחי הארץ בחובות קיומו של המפעל הציוני.
מזה עשורים ישראל נחבטת מכל הכיוונים: הזיות משיחיות על שלום בכל מחיר, אקסטזת גאולה, התמסרות לחיבוק הדוב האמריקני ופירוק החברה הישראלית למגזרים שאינם שווים במחויבותם לעתיד המדינה. את המחיר על כל אלה שילמנו ביום השחור בתולדותינו.
שלום לא עכשיו מציע מתווה בהיר – רעיוני ומעשי – לקביעת גבולות המדינה, לעיצוב היחסים עם אומות העולם ושכנינו, וליצירת שותפות אמיתית של כל אזרחי הארץ בחובות קיומו של המפעל הציוני.
Paperback
Published January 1, 2026
About the author
Einat Wilf
17 books55 followersEinat Wilf (Hebrew: עינת וילף, born 11 December 1970) is an Israeli politician who served as a member of the Knesset for Independence and the Labor Party.
Einat Wilf was born in Jerusalem. She studied at the Hebrew University Secondary School. During her national service in the Israel Defense Forces she was an Intelligence Officer in Unit 8200 and reached the rank of lieutenant. She then went to Harvard University, receiving a BA in government and fine arts, before earning an MBA from INSEAD in France, and subsequently a PhD in political science at Wolfson College, University of Cambridge.
She completed her military service as an Intelligence Officer in Unit 8200 with the rank of Lieutenant.
Wilf is married to German journalist and television personality Richard Gutjahr. She gave birth to their son in 2010.
Wilf describes herself as a Zionist and an atheist.
Einat Wilf was born in Jerusalem. She studied at the Hebrew University Secondary School. During her national service in the Israel Defense Forces she was an Intelligence Officer in Unit 8200 and reached the rank of lieutenant. She then went to Harvard University, receiving a BA in government and fine arts, before earning an MBA from INSEAD in France, and subsequently a PhD in political science at Wolfson College, University of Cambridge.
She completed her military service as an Intelligence Officer in Unit 8200 with the rank of Lieutenant.
Wilf is married to German journalist and television personality Richard Gutjahr. She gave birth to their son in 2010.
Wilf describes herself as a Zionist and an atheist.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 4 of 4 reviews
August 7, 2026
לא בהכרח מסכים עם המסכנות הכלליות אבל אוהב את דרך החשיבה ואוהב את המעבר האידיאולוגי הכנה שלה
August 7, 2026
Einat Wilf's Peace Not Now is one of the more demanding books I've read on Zionism, peace, and Israeli statehood. It forces you to sit with uncomfortable truths about Israeli leadership, Palestinian rejectionism, and what Wilf calls an "exile consciousness" that still shapes how Israelis think about their own sovereignty.
The book's central argument is that peace cannot exist without mutual recognition. Israel has repeatedly recognized the Palestinian right to national self-determination and negotiated on that basis. Far less has been demanded in return: recognition of Israel's right to exist as the nation-state of the Jewish people. Wilf's point is that without this reciprocity, every peace effort is incomplete before it starts. This isn't a new observation, but she makes the case with more discipline than most.
She extends this into a critique of international support. Governments and organizations that fund or legitimize parties rejecting Israel's basic right to exist, while simultaneously demanding that Israel alone make concessions, are working against the outcome they claim to want. This is the argument I found most useful in the book. It's not really about Israel's obligations. It's about what actually produces peace versus what produces the appearance of engagement with peace.
The line that stayed with me longest:
"Those without decisive power cannot be truly moral, for morality requires an ability to choose."
Wilf's claim is that moral agency requires the ability to choose between real alternatives, and that requires power. A people without sovereignty can't fully exercise moral responsibility because they don't control the choices in front of them. What I took from this is a reframe of Jewish sovereignty: not a departure from Jewish ethics, but the condition that makes genuine moral responsibility possible in the first place. Statelessness gets romanticized in a lot of Jewish thought as morally clarifying. Wilf argues the opposite, that it's a constraint on moral action, not a form of it.
The other argument that landed for me is her criticism of Israel's tendency to retreat into security measures without offering a political vision that actually challenges rejectionist ideology. Defense buys time. It doesn't win an argument. Wilf's point is that lasting peace requires the confidence to articulate what Jewish self-determination and permanence actually look like, not just the capacity to defend against those who deny it.
More broadly, this book is a challenge to a mindset shaped by nearly two thousand years of exile. Wilf argues sovereignty isn't something to be morally suspicious of or apologize for. It means accepting responsibility, making hard choices, defining borders, and acting like a people that determines its own future instead of waiting for history to hand it one.
I may not agree with every conclusion Wilf reaches. But this is a book that asks hard questions and doesn't let you off easy with soft answers. For anyone interested in the future of Israel and the philosophical foundations of Jewish self-determination, it's essential.
The book's central argument is that peace cannot exist without mutual recognition. Israel has repeatedly recognized the Palestinian right to national self-determination and negotiated on that basis. Far less has been demanded in return: recognition of Israel's right to exist as the nation-state of the Jewish people. Wilf's point is that without this reciprocity, every peace effort is incomplete before it starts. This isn't a new observation, but she makes the case with more discipline than most.
She extends this into a critique of international support. Governments and organizations that fund or legitimize parties rejecting Israel's basic right to exist, while simultaneously demanding that Israel alone make concessions, are working against the outcome they claim to want. This is the argument I found most useful in the book. It's not really about Israel's obligations. It's about what actually produces peace versus what produces the appearance of engagement with peace.
The line that stayed with me longest:
"Those without decisive power cannot be truly moral, for morality requires an ability to choose."
Wilf's claim is that moral agency requires the ability to choose between real alternatives, and that requires power. A people without sovereignty can't fully exercise moral responsibility because they don't control the choices in front of them. What I took from this is a reframe of Jewish sovereignty: not a departure from Jewish ethics, but the condition that makes genuine moral responsibility possible in the first place. Statelessness gets romanticized in a lot of Jewish thought as morally clarifying. Wilf argues the opposite, that it's a constraint on moral action, not a form of it.
The other argument that landed for me is her criticism of Israel's tendency to retreat into security measures without offering a political vision that actually challenges rejectionist ideology. Defense buys time. It doesn't win an argument. Wilf's point is that lasting peace requires the confidence to articulate what Jewish self-determination and permanence actually look like, not just the capacity to defend against those who deny it.
More broadly, this book is a challenge to a mindset shaped by nearly two thousand years of exile. Wilf argues sovereignty isn't something to be morally suspicious of or apologize for. It means accepting responsibility, making hard choices, defining borders, and acting like a people that determines its own future instead of waiting for history to hand it one.
I may not agree with every conclusion Wilf reaches. But this is a book that asks hard questions and doesn't let you off easy with soft answers. For anyone interested in the future of Israel and the philosophical foundations of Jewish self-determination, it's essential.
June 26, 2026
עינת ווילף לראשות הממשלה! חכמה, בהירה, מצחיקה, נועזת.
הספר כתוב בצורה תמציתית ולעיתים נדרשת השלמת ידע כדי להחליט מה אני חושבת על מה שנכתב. ואף על פי כן, היא מציעה חזון שאפשר להתחבר אליו ולעמוד מאחוריו. כשקניתי את הספר קיוויתי לקבל חזון כזה, ואכן קיבלתי.
הערות נוספות:
- יש הרבה טעויות כתיב, שזה חבל.
- בעמוד 35 כתוב: "מגפות שהתפשטו במחנות העולים", ומנגד בעמוד 37 כתוב: "לא פרצו מגפות". בבקשה להחליט.
- לקראת סוף הספר כתוב, ללא "על פי פרסומים זרים", שהכור הגרעיני נבנה כך וכך.
הספר כתוב בצורה תמציתית ולעיתים נדרשת השלמת ידע כדי להחליט מה אני חושבת על מה שנכתב. ואף על פי כן, היא מציעה חזון שאפשר להתחבר אליו ולעמוד מאחוריו. כשקניתי את הספר קיוויתי לקבל חזון כזה, ואכן קיבלתי.
הערות נוספות:
- יש הרבה טעויות כתיב, שזה חבל.
- בעמוד 35 כתוב: "מגפות שהתפשטו במחנות העולים", ומנגד בעמוד 37 כתוב: "לא פרצו מגפות". בבקשה להחליט.
- לקראת סוף הספר כתוב, ללא "על פי פרסומים זרים", שהכור הגרעיני נבנה כך וכך.
August 19, 2026
התזה המרכזית בספר היא שישראל עד מלחמת ששת הימים צברה כוח והשפעה, ומאז היא מנסה לנצל אותם מבלי ליצור כוח והשפעה נופים. וילף מקבילה זו לתהליך של התעשרות ואז חיים מהריבית. בהתאם, היא טוענת שישראל מכלה את הריבית ונוגסת בחסכונות.
היא טוענת שה"מחיה מהריבית" משתקפת בפעילות עמותות שמאל כמו שלום עכשיו (שחושבות שישראל אמורה לתת שטחים תמורת שלום בכל עת ובלי לשאול שאלות), בהתנחלויות שמותחות את יכולות הצבא ומדרדרות את מעמדה של ישראל, ובחרדים.
היא לא מפרטת על החרדים כי "יש כותר אחר בסדרה שעוסק בהם".
תחשבו אתם אם אתם רוצים לשלם על 2/3 ספר.
מעבר לכך יש הרבה מקומות בהם אני חושב שוילף מעוותת את המציאות, בייחוד בניתוח מערכות ישראל מול חזבאללה. בולט במיוחד שקר ה "150,000 רקטות בידי חזבאללה" שכבר הופרך לגמרי.
היא טוענת שה"מחיה מהריבית" משתקפת בפעילות עמותות שמאל כמו שלום עכשיו (שחושבות שישראל אמורה לתת שטחים תמורת שלום בכל עת ובלי לשאול שאלות), בהתנחלויות שמותחות את יכולות הצבא ומדרדרות את מעמדה של ישראל, ובחרדים.
היא לא מפרטת על החרדים כי "יש כותר אחר בסדרה שעוסק בהם".
תחשבו אתם אם אתם רוצים לשלם על 2/3 ספר.
מעבר לכך יש הרבה מקומות בהם אני חושב שוילף מעוותת את המציאות, בייחוד בניתוח מערכות ישראל מול חזבאללה. בולט במיוחד שקר ה "150,000 רקטות בידי חזבאללה" שכבר הופרך לגמרי.
Displaying 1 - 4 of 4 reviews