הביטוי מעגל הזנות הוא ביטוי קשה, שלא משאיר פתח ליציאה. במעגל אין דלת. ההתחלה היא גם הסוף, מעגל מבודד את מי שבתוכו משאר העולם. אך מעגל הוא גם צורה נשית, רכה, מחברת. בתהליך העבודה על הספר גילינו שקשה לשבור מעגל אבל אפשר להרחיב אותו, להקיף אותו בעוד מעגל, גדול יותר, וליצור מרחב בטוח בו נשים יכולות להרגיש עטופות בעיניים שמסתכלות עליהן באופן שונה, ועל־ידי כך משקפות להן צדדים שלא יכלו לבוא לידי ביטוי בזנות, שם תפקידן הצטמצם לכדי גוף ללא נשמה. וכשמתקיים המעגל המקיף, המחבק הזה, נוצר מעין רחם בו אפשר להיוולד מחדש, לתוך סביבה מקשיבה, בעלת עיניים נקיות, המאפשרת בחירה, הגדרה של רצונות, שאיפות ואפילו חלומות.