מהספרים שקשה לתת להם ציון. מצד אחד, הטקסטים המובאים הם כולם תרגומים של מקורות ראשוניים, שזה אדיר. מצד שני, מלבד כמה סיפורים / לחשים / כתובות שהשאירו רושם עמוק, רוב הטקסט יוצא טיפה יבש בגלל חוסר עריכה.
בהקשר הזה, המיתולוגיה הבבלית ממש זרח כספר, היתה תחושה שהעריכה / התיקונים יחסית מינוריים; אם כי, אין לי דרך לדעת באמת. הרגיש כמו איזון יותר טוב בין הרצון לספק מקורות ראשוניים לבין לערוך לסיפורים שירגישו מיתיים.