אדי ועברי נפגשים באחוזה באל־איי. הם חולקים מטען גנטי, אבל מעולם לא נפגשו. אדי בטוח שעברי - שמגיע אליו מישראל – עומד להרוג אותו. אחרי הכול, הוא אחראי למוות של אימא שלו, עדן.
בסוף כל הדרכים מובילות אל עדן, שהייתה ציירת מחוננת בגיל חמש־עשרה, ושקופה כמו מים בגיל שש־עשרה, והכישרון הכי גדול שלה היה היכולת לאהוב. ומה נשאר מכל האהבה הזו? שלושה בנים, שני ציורים, שחקן קולנוע מפורסם מדי והמון ציוצי ציפורים.
העולם הבא הוא רומן בעל נופך אגדי על אנשים שאיבדו מהר מדי ויותר מדי וסוף סוף מתחילים לתקן. הספר, שבנוי על פי חמשת שלבי האבל שחווים הגיבורים, מדבר על מה שמפריד בין בני אדם ועל מה שהופך אותם למשפחה. רק כשהחלקים מצטרפים זה לזה מתברר שהאמת היא הסיפור הכי טוב שאפשר לספר מסביב למדורה.
זהו הרומן השלישי של נטעלי גבירץ, כלת פרס דבורה עומר ומחברת רב־המכר המתנדבת, שהיה מועמד לפרס ספיר. זהו רומן רב־קסם, שעל אף הכול ואולי בגלל הכול שורה עליו אהבת חיים ואופטימיות כמעט מידבקת.
איזה ספר יפה יצא לך נטעלי גבירץ Netalie Gvirtz, הלוואי שיהיה מועמד לספיר, והלוואי שיזכה א-א-מן!
כל ערב השבוע, אבל כל ערב, כשהגחתי מחדר השינה אחרי חצי שעה של קריאה לניקוי הראש בסוף היום והצטרפתי לניר בסלון, חייכתי אליו ומלמלתי לו "איזה ספר יפה אני קוראת עכשיו" 🥰
כל ערב השבוע, אבל כל ערב, התקדמתי עם עוד חלק בסיפור שטווה הסופרת שכתבה את "המתנדבת", שגם אותו אהבתי מאד, ואם לא הייתה מחלקת אותו עבורי לחלקים ופרקים אולי הייתי מוצאת עצמי קוראת את כולו בבת אחת.
כל ערב, טוב נו, כמעט כל ערב, חשבתי לעצמי שהמוות תופס חלק גדול מהחיים (אצל חלקנו, לא עליכם), והחיים תופסים חלק גדול מהמוות, והספר הזה עשה לי רק דברים טובים בתחום הזה. אבל בלי ספוילרים.
אנחנו זן נדיר, הקוראים. אבל אי אפשר לקבל מאף מדיה את מה שספר נותן לי, ולא יכולתי לקבל מאף ספר את מה שנטעלי גבירץ נתנה לי ב"העולם הבא" ❤️