כיצד הנטייה לחשוק בעונג ולהדוף כאב מעצבת את חיינו? כיצד היא משפיעה על תפיסת המציאות שלנו, וכיצד היא קשורה בהתהוותו של הסבל ובאופן שבו הוא עובר מאדם לאדם? האם ישנה אפשרות לחיות חופשי מן הנטייה הזאת, מעבר לעקרון העונג?
ספר זה ניגש אל השאלות הללו תוך שהוא בוחן את המושגים הפסיכואנליטיים "השלכה" ו"הזדהות השלכתית" לאורן של התורה הבודהיסטית המוקדמת ויישומה במדיטציית ויפאסנה. הוא עוסק באישי ובבין-אישי, בתאורטי, במטא-תאורטי וביומיומי המוחשי. הספר מביט אל תוך ברירות המחדל הטוות את המצב האנושי, ובוחן את יכולתה של הנפש להשתחרר מעריצותן. הוא עוסק באפשרות שהשחרור הזה מציע: להיות במגע עם המציאות כפי שהיא, ולחיות חיים יותר אתיים ופחות תגובתיים.
ספר זה הוא תוצאה של מחקר חלוצי ומקורי בשדה המרתק של השיח שבין פסיכואנליזה לבודהיזם. בלא ליפול להפשטות המרובות המקובלות בשדה זה, מביאה אליו מיכל ברנע-אסטרוג פן חדש: אפשרות ההזנה ההדדית בין רעיון התהוות הגומלין הבודהיסטי לבין המושג הפסיכואנליטי "הזדהות השלכתית". בניתוח מרתק ורהוט, ובהשראת שתי תורות הנפש החשובות הללו – הרחוקות לכאורה כמרחק מזרח ומערב – יוצרת ברנע-אסטרוג שיח בין שני הרעיונות; היא מציעה אפשרויות חדשות להתבוננות ביחיד, ביחסיו עם עצמו, עם הזולת ועם העולם, באופנים חדשים של עבודה מיטיבה עם האי-נחת בחיינו, וביכולת הריפוי העמוק הטמונה בתודעה עצמה.
Загальне враження від книги: автор дуже намагається "втерти" психоаналіз у буддійське вчення і психологію. Тобто це такий випадок, коли намагання йдуть вже всупереч діалогу, а радше штучному ефекті. У мене багато питань до психоаналізу щодо його "об'єктивності" і доказовості з позиції сучасної нейронауки, тому спроби поєднання їхньої міфології (бо саме так воно виглядає у ретроспективі) і буддійського вчення/медитації, виглядає доволі недолуго. Ще один недолік - це широка палітра тем, по яких автор хоче провести порівняння - варто зосередитися на одній-двох, наприклад медитації і проблемі інтерпретації досвіду, а не "карма" і все на світі з буддизму в одні книзі.
I choosed this rating because this book really make understand what is common between Vipassana Meditation and Psychoanalysis. It offers a great insight needed in modern days. Thank you very much Michal!
מופת של דיוק. כשמו כן הוא - בהיר. חקירה בלתי מתפשרת המצליחה לתאר את הגישה הבודהיסטית בהשוואה לתפיסת העולם הפסיכודנימית בלי לקרוס לגישה צדקנית של נכון ולא נכון.