אובדן הזיכרון אילץ אותי לחזור לברידג' לייק, העיירה שממנה ברחתי. פתאום מצאתי את עצמי בבית אימי, לומדת להכיר מחדש את הסביבה שבה נולדתי, וגם את האנשים שפעם היו חלק בלתי נפרד מחיי.
רק לוגן פירס הפנה אליי את גבו, לא טורח להסתיר את מורת רוחו. הוא טען שפגעתי בו, ואני לא זכרתי למה, אבל בכל פעם שהייתי זקוקה לעזרה דווקא הוא היה הראשון להתייצב.
ידעתי שהוא מסתיר סודות, אבל אף אחד לא טרח לספר לי אילו. הוא היה תעלומה, אבל כזאת שלא הסכמתי להניח לה.
לוגן פירס
לאחר ששבתי מהמלחמה, פצוע ומרוסק, מצאתי את עצמי פורק את זעמי בדרכים שלא הכרתי קודם לכן. השתניתי עד שאפילו אני לא הכרתי את עצמי בזמן שהסובבים אותי ניסו להזכיר לי מי הגבר שהייתי. ואז היא חזרה. האישה שהייתה כל עולמי, זו שעזבה אותי ביום הנורא שבו קברתי את אבי. חשבתי שלאחר כל השנים אזכה להתעמת איתה ולאלץ אותה להטיח בי את האמת, קשה ככל שתהיה, אבל היא לא זכרה דבר, אפילו לא אותי.
אובדן הזיכרון שלה היה מבחינתי אסון משום שפתאום הבנתי שאפסו התקוות והסיכויים לגלות מה קרה בעבר, אבל עד מהרה הבנתי שייתכן שהוא היה מתנה. שהוא יהיה זה שיאפשר לנו להתחיל מחדש, כנגד כל הסיכויים.
אבל מה יעלה בגורלנו כשהאמת תתגלה במלוא מערומיה?
כנגד כל הסיכויים הוא רומן עכשווי, מרגש ונוגע ללב על ריפוי, על סיכוי נוסף לאהבה ועל כך שיש להניח לעבר כדי לא לאפשר לו להרוס את העתיד. זהו ספרה השלישי של פנינה עזר. ספריה הקודמים, רגעים ועל קצות האצבעות, שיצאו אף הם בהוצאת 'יהלומים', כבשו את לבבות הקוראים וכיכבו ברשימות רבי המכר.
✨️אל תניחו לעבר להכתיב עבורכם את ההווה או את העתיד. גם אם השמש שלכם שקעה, תמיד אפשר לשנות, או לתקן, לאפשר לה לזרוח מחדש, כך שתוכלו ליצור לעצמכם חיים טובים יותר, חיים כמו אלה שתמיד רציתם✨️ המשפט הזה נמצא בסוף הספר בתודות ומצאתי שאני ממש מתחברת אליו❤️ זה הספר הרביעי (והאחרון) שאני קוראת של פנינה (מחכה שהיא תוציא עוד כי קראתי כבר הכל!! ואני אמרתי כבר ואגיד שוב שיש משהו ייחודי בכתיבה של סופרות ישראליות שגורם לי לאהוב אותן ופשוט להתחבר מייד (לרוב😅) אין ספר של פנינה שלא אהבתי ולא קיבל דירוג ממני של מעל 3 וגם בספר הזה היא הוכיחה את עצמה שוב. דון ריבר חוזרת לעיירה שגדלה בה לאחר תאונה שעברה כאשר היא סובלת מאיבוד זיכרון. היא לא זוכרת כלום על אודתה ומדוע עזבה את העיירה ואת בן זוגה לשעבר. לוגן הוא בן זוגה לשעבר (האקס המתולוגי) הוא נפצע במבצע ואיבד את חבריו הקרובים. הוא מגלה שדון חזרה לעיירה ומרגיש כעס ואכזבה על כך שחזרה למרות שהוא מבין שהיא איבדה את הזיכרון ואינו יכול לדעת מדוע נפרדו כיוון שאינה זוכרת את הסיבה האמיתית. הם מנסים לגשר על הפערים ביניהם ולהתחיל הכל מחדש. הספר הזה היה ממש מרגש כמו כל הספרים של פנינה ואני ממש אוהבת סיפורים כאלה על איבוד זיכרון, גיבורי מלחמה ועוד. אני כן אגיד שאני קצת התבאסתי שהסיפור הוא לא "ישראלי" הוא מתקיים במקום שנקרא ברידג' לייק (אם זכרוני אינו מטעה) והשמות הם לא ישראלים. יש כאלה שיותר מפריע להם לי זה היה פחות דרמטי או משהו שהייתי פוסלת ספר בגללו. ובנוסף לקח הרבה זמן עד שהם נהיו באמת ביחד וממש חיכיתי לזה כל הספר!! (ותאמת שגם ציפיתי שסיבה שדון עזבה תהיה דרמטית יותר😅) לסיכום: אני ממש התחברתי לספר ואני חושבת שמי שמחפש ספר מרגש, קצת מצחיק והכי ישראלי שיש ממש יהנה ממנו. נ.ב ***ספויילר*** אני מתה על זה שפנינה מכניסה בספרים דברים שהם פחות "שגרתיים" כמו פער גילאים הפוך ושהאישה מציעה לגבר נישואים🤭