חידת סמירנוב הוא ספר ביכורים שכולו זיקוקי די-נור של הומור פרוע, מעשייה חסידית שאיבדה את הבלמים והפכה לעלילה בלשית נטולת רסן, המערבת קודש בחול, ישן וחדש ויידשקייט עם פוסט מודרניזם. זהו סיפור קצבי ומשועשע הכתוב בשפה ייחודית ומותח ביקורת משתלחת ולא מתנצלת על כל העולם וגרושתו. המאה הי"ט. האדמו"ר מסמירנוב משדך את בנו ישראל עם לאה, בתו של האדמו"ר מקגלביץ'. שידוך מצוין שכולם מחכים לו, אך שוד ושבר – ישראל נעלם כלא היה, מותיר אחריו אב שבור לב, חצר מרוסקת, וחידה מוזרה הכתובה על גבי חומש נדיר: "ועיני לאה רכות. וחברים לה – המן והמצורע. מקץ מאה ועשרים תביט לראש דוד וגוליית ותדע סודי." שנים רבות חולפות ובבית המשפט שבמפרץ חיפה מוטלת על גיבור סיפורנו, ספי, העוזר של השופט יפתח גלעדי, המשימה להכריע למי שייך החומש, האומנם לחסידות קגלביץ' חובבת הגימטרייה, או שמא דווקא לשימל, פנסיונר חביב ותימהוני מכפר ביאליק ושריד אחרון לחסידות סמירנוב? בשבוע סוער אחד מספיק ספי, תלמיד ישיבה בעבר ועו"ד מממורמר בהווה, להתגרש, לאבד את ביתו ולעבור לגור בבית המשפט. עמו מוטלים לקלחת גם הגינקולוג של גרושתו, בעלת המזנון, רופא השיניים של האפיפיור, אביו העסקן, מעסיקו הנרגן, חסידים וחסידים שוטים, והכול באוויר ובאווירה של צומת הצ'ק פוסט בואכה מפרץ חיפה. האם יצליח ספי לפתור את חידת סמירנוב? ספי אקוניס, בן 27, בוגר ישיבה גבוהה. את לימודי ההסמכה לרבנות טרם השלים, וכמוהם את הדוקטורט במשפטים. שוהה בחו"ל זה כשנתיים בשליחות שהשתיקה יפה לה. כיפה סרוגה בכיס, מגולגלת, לא מקופלת. ספי אקוניס הוא שם בדוי.
ספר משעשע וכיפי, מלא בהתחכמויות ושבירות של הקיר הרביעי. אישית נהניתי גם לקרוא ספר שמתחפר בחיפה ובשלולית שלנו. חוצמזה ספר מעניין, חול וקודש, תנ"ך ופלפולים, חרף סוף שמשאיר טעם חזק לעוד
קשה לי לראות איך הספר הזה יתורגם, אז אצטרף לשאר והביקורת בעברית. אני לא יודע אם רקע הכמו שלי (בוגר ישיבה) נחוץ בשביל לאהוב את הספר הזה, אבל הוא בהחלט עוזר. הספר כתוב בלשון מקסימה ומלא ציטוטים מהספרות הדתית לדורותיה. השימוש בפוסט מודרניזם (למשל קישורים עצמיים בהם הספר מתייחס לעצמו ולסופר) משעשע ומבדר. הסטירה אולי לא תהיה מובנת לכל מי שלא מעורב, אבל אני חושב שגם מי שאינו דתי יהנה. ללא ספק מדובר בספר ביכורים שהוא קצת בוסר, אבל הבוסר הזה מתוק.